עמוד דום!
לפני מספר חודשים אמר לי אחד הרכזים בתנועה – צריכים לבטל את המפקד.
"למה?" שאלתי,
"בגלל שבלאו הכי אין לו צורה", לא אחרה לבוא התשובה.
הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר, כמו כל חייל שזכה לחוות בצבא מהו מפקד, ואיזו חוויה מדהימה אתה עובר, כמה גאוות יחידה ותחושת השתייכות ורוממות אתה עובר בסופו, גם אני מבין שמפקדים בתנועת נוער זכאים להגדרה – ב י ז י ו ן.
עכשיו השאלה היא מה עושים?
יש לנו שתי אפשרויות.
אפשרות ראשונה, די שגרתית בעולמנו, להוריד את הסטנדרטים, מלצמצם את ההמנון (שייגמר יותר מהר ולא יזייפו) , ועד לבטל כליל. אין לי אגב שום ספק מה הצעד הבא, לבטל את מנחה מפני שגם היא על פי רוב ראויה להגדרה שלעיל. ואפשר להמשיך את התחזית מי הבא בתור.
אפשרות שניה שמגיעה מתפיסה שונה לחלוטין- להרים את הסטנדרטים, לדחוף את הרף למעלה. אם המפקד לא הולך אנחנו נעשה מפקד עוד יותר רציני. לא רק בגלל שלהיכנע זה לא במילון שלנו. מה זה בכלל מפקד אם לא ביטוי לזה שאנחנו מאוחדים, ב י ח ד, עומדים ב- ח', כולם ביחד סביב מטרה אחת, שמים לרגע בצד את כל ההבדלים, את כל השבטים את הצבעים של הבגדים, את הצחוקים האין סופיים, ושרים ביחד בכל הארץ את אותו המנון מיוחד שחיבר הרב קוק זצ"ל, שרים ביחד את החלום שלנו, שרק אם נהיה מוכנים להיות ביחד נוכל להגשים אותו.
נכון, בשביל להיות ביחד צריך להשקיע, קודם כל חבריא ב' ומדריכים, כי אתם קובעים את הרף של הסניף. וזה ברור לחלוטין שאם אתם נראים כמו אוסף דחלילים מצ'וקמקים, במקרה הטוב שאתם בכלל מגיעים, אין שום סיכוי לכלום..
אבל אם אתם תשקיעו ותהיו מוכנים ללבוש את החולצה הזאת, לא בשביל הקומונר, אלא בשביל להיות שייכים – למטרה הגדולה הזאת שעם ישראל כל כך מחכה לה, ליום שבו תורת ה' תצא מהספרים ותרד לחיים – אם תחפצו בלעמוד זקופים וגאים לשיר את ההמנון שלנו בגאווה שראויה לו, המפקד שלנו רק יתעצם והשיר שלנו
ינצח.
