מחלקת הדרכה

נושא: ארץ ישראל
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח),
רמת פעילות: קלילה

קודש הקודשים אני מבקש (פעולה)

מתאים ל: שבת, יום חול 


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


אורו של עולם


מצפים למקדש! (פעולה)


 


 





  1. החניך יכיר כי קדושת המקום היא קדושה מדורגת: ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש ומעל לכולם – קודש הקודשים.
  2. החניך יבין כי ככל שהקדושה במקום רבה יותר, בה במידה חזקה בו הקרבה לה'.
  3. החניך ישאף למימוש היותו של בית מקדש מציאות, דהיינו להשראת שכינה במלואה ולדבקות בִּמְקור הטוב.

 






  • תמונת הכותל והר הבית


  • פלקט גדול – שרטוט הר הבית וביהמ"ק


  • כתרים: מקומות קדושים


  • אביזרי תחפושת לתייר


  • סיפור – הטובה העתידה


  • חפצים שונים – מסמלי הטובות שנזכה בהן מעצם היותו של ביהמ"ק עומד על מכונו

 

 




 מי עולה פה על כולם?!

 

נקדים ונזכיר לחניכים שבפעולות הקודמות למדנו

כי יש קדושה החלה על מקומות שונים בדרגות שונות

כי במקום שיש בו קדושה נדרשת התנהגות הולמת

כי על ארץ- ישראל חלה קדושה מיוחדת, החלה רק עליה, בשונה מכל הארצות בעולם!

 

כעת נתקדם ונלמד על דרגות נוספות בקדושת המקום, ובע"ה נגיע לשיא הקדושה שבמקום!


המדריך יציג לפני החניכים תמונה שבה נראים זה לצד זה הכותל וכיפת הזהב (נספח 1).

נבקש מהם להצביע על המקום הקדוש ביותר ליהודים הנראה בתמונה.

נצפה לתשובות אפשרויות שונות, המייחסות את מרב הקדושה לכותל

(שכיום הוא, לצערנו, המקום הקדוש ביותר שאליו אנחנו יכולים להגיע בפועל),

או – להר הבית, שאף על פי שכעת אין בו יהודים ושלצערנו יש בו מסגד מוסלמי,

הוא המקום הקדוש לעם היהודי ולעולם כולו.

 

לאחר שיבחרו החניכים במקום מתוך התמונה נבקש מהם לנמק את בחירתם. המדריך ישאל את החניכים:



  • למה שימש כל-אחד משני המקומות: הכותל והר הבית?


  • ממה נובעת קדושתו של כל מקום בתמונה?


  • האם הקדושה של המקום תלויה במה שיש בו היום?


  • באיזה מהמקומות חלות הלכות קדושה חמורות יותר (היכן נדרשת הקפדה רבה יותר על קדושת המקום): בכותל או בהר הבית?

נסביר כי הכותל הוא קיר תמך חיצוני שעמד סביב בית המקדש,

וקדושתו נובעת מכך שהוא שריד המקדש שהתקדש בתפילות יהודים במשך מאות השנים שבהן לא יכלו לעלות למקדש.

 

הלב, העיקר, המרכז, הכול (!) כמובן נמצא על הר הבית, המקום שבו בחר ה' להשרות שכינתו,

המקום הקדוש מאז בריאת העולם, שם עקד אברהם אבינו את בנו,

שם נבנה בית המקדש בעבר ובע"ה גם ייבנה בעתיד, ועד היום,

 עקב קדושתו העצומה של המקום, חלות עליו הלכות רבות של הרחקה (למשל לטמא מת אסור להיכנס לאזור הקרוב למקדש).

 

נאמר לחניכים שבפעולה זו ננסה ללמוד מהי ההבחנה בין מידת הקדושה במקומות השונים,

 מה פירוש הדבר שמקום אחד קדוש ממשנהו, והיכן חלה הדרגה הגבוהה ביותר שבקדושת המקום.

 




מסע בעקבות קדושת המקומות

 

בשלב זה נכיר בדירוג שבקדושת המקום, ונסתמך על המשנה במסכת כלים,

המבהירה את רמות הקדושה ואת יחס הקדושה שבין העולם, א"י, ירושלים, ביהמ"ק וקודש הקודשים.

 

נפרוס לפני החניכים שרטוט גדול של רחבת הר הבית וביהמ"ק (נספח 2, צייר בהגדלה!),

שיעזור להם בביצוע המשימה שלהלן:

נניח כתר על ראשו של כל חניך, ועליו יהיה רשום אחד מציוני המקומות הבאים:

 



  • ארצות העולם


  • ארץ ישראל


  • עיירות בארץ ישראל המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון


  • האזור שבתוך חומת ירושלים


  • הר הבית 


  • החֵיל = תחום מגודר בתוך הר הבית, לפני העזרה


  • עזרת הנשים


  • עזרת ישראל


  • עזרת הכהנים


  • הרחבה שבין המזבח והאולם


  • ההיכל


  • קודש הקודשים

 

נסביר לחניכים שכל כתר מציין מקום בעולם, בארץ ישראל, בירושלים, בהר הבית ובביהמ"ק.

נבקש מהם להסתדר בשורה כמה שיותר מהר "לפי גובה הקדושה":

מהמקום הכי פחות קדוש ועד למקום שבו שורה הקדושה הרבה ביותר.

 

על החניכים להחליט מהו הסדר הנכון במדרג הקדושה, תוך כדי שהם נעזרים בשרטוט שהכנו בעבורם,

ולבטא בתנועות הגוף את "הבדלי הגובה בצורה שבה יתמקמו בשורה

(למשל, החניך שעל ראשו המקום הכי פחות קדוש – "ארצות העולם",

ישכב שטוח על הרצפה, לצידו – "ארץ-ישראל" יעמוד עמידת שש, לצידו – "עיירות המוקפות חומה – ישב על ברכיו,

וכן הלאה… עד "קודש הקודשים שיעמוד על ספסל, וידיו מורמות אל-על…).

 

מדריך יקר,

המשימה מבוססת על פעילות של שנים עשר חניכים, ומטרתה ליצור דגם חי, מומחש ומעניין בעבורם.

מובן שאיננו מצפים שזה יהיה מספרם המדויק של חניכיך בפעולה, ולכן כאן נדרשת יכולת ההתגמשות שלך:

אם יש לך פחות משנים עשר חניכים יקבל כל אחד שני כתרים (צמודים במיקומם במדרג הקדושה)

 וירימם לגבהים שונים, ואם יש לך מעל לשנים עשר חניכים הנח כתר על זוג חניכים, לדוגמא.

 אם יש לך עשרים וארבעה חניכים או יותר, (כן ירבו!), ערוך את המשימה כתחרות בין שתי קבוצות.

נוסף על כך תוכל לבצע את המשימה בדרך שונה, שאינה תלויה במספר החניכים,

 ולבקש מהחניכים ליצור מדרג של שנים עשר גבהים שונים, זה בצד זה,

לדוגמא קופסת נעלים, אחריו ספסל, ואחריו כיסא, אחריו שולחן, אחריו אחד החניכים,

וכו' ועליהם להניח את הכתרים בהתאם ל"גובה קדושת המקום" על-פי מדרג הקדושה.

 

לאחר שהחניכים יסתדרו, ותוך כדי שהם נשארים ניצבים במקומם,

נבדוק האם התמקמו בסדר הנכון על-פי דברי המשנה במסכת כלים פרק א', משניות ו-ט:

 


"עשר קדושות הן:

ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה?

 שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות.

עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו.

 יצא – אין מחזירין אותו.

לפנים מן החומה מקודש מהם, שאוכלים שם קודשים קלים ומעשר שני.

הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסים לשם.

החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם.

עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חייבין עליה חטאת.

עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וחייבין עליה חטאת.

עזרת הכהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צורכיהם: לסמיכה, לשחיטה, לתנופה.

בין האולם ולמזבח מקודש ממנה, שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם.

ההיכל מקודש ממנו, שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידיים ורגליים.

קודש הקדשים מקודש מהם, שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכיפורים בשעת העבודה…".


 

המדריך ישאל את החניכים



  • במה מתבטאת במשנה ההבחנה ברמת הקדושה שבין מקום אחד למשנהו? (נשים לב שכפי שלמדנו, ככל שהמקום קדוש יותר חלות עליו הגבלות רבות יותר בהתנהגות המותרת בו).


  • מהי המשמעות של ההבדל בקדושה בין מקום למקום? מה מעלתו של מקום שהוא קדוש יותר? (ככל שהמקום קדוש יותר, הקרבה לה' ואפשרות הדבקות בה' בו רבה יותר).


  • אם נדמיין את העולם כ"מעגלים מעגלים", מעגל בתוך מעגל, מה יהיה המעגל המרכזי בעולם, "לב" העולם וטבורו? (ירושלים-הר הבית-ביהמ"ק-קוה"ק!)

 

ביחד עם החניכים נגיע להבנה כי העולם בנוי כמעגלים מעגלים אשר ככל שמתקרבים אל הלב שבתוכם,

אל המרכז, מתקרבים עוד יותר למקור הקדושה.

 

אם נצא ל"מסע דמיוני בעקבות הקדושה" ונרצה להסתופף קרוב יותר ויותר בצל הקדושה נתחיל מהעולם,

 הספוג הכי פחות בקדושה, נמשיך דרך ארץ ישראל, המקודשת מכל הארצות, וכן הלאה עד להר הבית,

לביהמ"ק ולקוה"ק, שם נגיע למקום הקרוב ביותר אל מקור הנביעה של שפע הקדושה היורד אל העולם והמחייה את כולו בקדושתו.

 

אפשר להדגים את הרעיון הזה בעזרת אחד משמותיה של ירושלים: "טבור העולם".

הטבור תפקידו להזין ולהחיות את כל העולם כמו הטבור שדרכו ניזון התינוק ברחם אמו;

שבאמצעותו הוא בעצם חי.

באופן זה ככל שאנו מתמקדים בנקודה שבה יכולת החיבור לה' גבוהה יותר אנחנו בעצם מתקרבים אל מקור החיות המשמעותי

 יותר בעבור כל העולם,

 ולכן קודש הקודשים הוא המקום שנברא עם שיא היכולת הממשית להתקרב לה' ולכפר על האדם ועל העולם.

 




 

 'מה אכפת לי' שאין בית-מקדש?

 

המדריך יתחפש לתייר, המגיע לדבר בפני החניכים. (למשקיעים השתדלות רבה יותר בהכנת הפעולה–

אפשר ורצוי להזמין לחלק זה של הפעולה עמית-מדריך או חבר מחב"ב, שישחקו בעבורכם את הקטע,

מה שייראה הרבה יותר משכנע בעבור החניכים.)

 

מדריך, שים לב! משחק תפקידים בפני חניכים בגיל זה עשוי להיות כלי נהדר ללמידה דרך חוויה.

אם אתה השחקן אזי כדי להצליח לעורר את החניכים להקשיב ולהתעניין בך ובנאמר עליך להצטייד בלבוש מתאים ומאובזר היטב:

 ג'קט, כיפת בריסטול מהסוג שמספקים בכניסה לכותל, משקפת, מפה, מימייה, מצפן, מצלמת-משחק,

מקטרת וכיו"ב, ולאמץ לעצמך מבטא משכנע, וכד'…

 

ה"תייר" יביא בפני החניכים את הדברים הבאים:

 


"שלום לכם! אתם גרים כאן תמיד?! נפלא! נפלא!

תאמינו לי, לא קל להיות יהודי היום בחו"ל. מה יש לך מהעולם של היהודים?

ארץ ישראל יש לי? אין לי!

ירושלים יש לי? אין לי!

והכי נורא – את הכותל אין לי!!!

לכן אני מקפיד להגיע שלוש פעמים בשנה לעלייה לרגל, לכותל. לספוג את הקדושה שמסביב…

 

אבל אתכם אני לא מבין! הרי יש לכם הכול!!!

ארץ ישראל – יש לכם, ועוד איך! כולה פורחת, מלאה יישובים נפלאים

, כל-כך הרבה בתי מדרש ותלמידי חכמים הפועלים בכל מקום ואתר.

ירושלים שלנו – תראו אותה! בנויה לתלפיות. עיר בירה מופלאה,

 שכמוה לא היה לעם-ישראל כבר אלפיים שנה! העיר שוקקת חיים, כולה אומרת הוד והדר.

ועכשיו – מזה ארבעים שנה אתם יכולים לבוא גם אל הכותל המערבי

! כמה קדושה מרגישים כשבאים לשם… אני לא מעיז להתקרב לקיר הזה בלי כיפה,

 ומהקופסא שבכניסה תמיד אני בוחר את הגדולה ביותר…

 

אז אולי תוכלו להסביר לי: מה חסר לכם???

למה אתם ממשיכים ומתפללים כל הזמן "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו"


, "ותחזינה עינינו בשובך לציון" – – – תגידו לי, אין לכם עיניים??? הכל בנוי מסביב, הכל קדוש, והכל בימינו.


 מה עוד חסר לכם? על מה אתם מתפללים הרבה כל-כך?!"


 

המדריך-התייר יפנה לחניכים את השאלות האלה:



  • מה עוד חסר לנו, כשירושלים בנויה כעיר הבירה של ישראל וכשהכותל בידינו? למה אנחנו ממשיכים ומתפללים?


  • כיצד תיראה המציאות בעתיד, כשתתגשם תפילתנו? (בע"ה בקרוב!) האם היא אכן תהיה דומה למציאות הנוכחית, כמו שסובר התייר, או שתשתנה? במה תשתנה?

 

נבין שכפי שראינו בשלבים הקודמים של הפעולה, העיקר חסר לנו: מקור הקדושה לעולם,

מקום מרכז הדבקות בקב"ה – הר הבית, ביהמ"ק וקוה"ק. הכותל הוא רק שריד לסביב-שמסביב לעיקר הקדושה,

 אבל אנחנו מתפללם להגיע לעיקר! אמנם אנחנו מודים לקב"ה על ההתקרבות אל הקדושה,

שכבר זכינו לה בימינו, על האפשרות לחיות בארץ-ישראל ובירושלים,

 אבל עדיין אנו מצפים להתקרב עוד יותר ועוד יותר, עד שנגיע אל שיאה של השראת השכינה,

 ולכן אנו ממשיכים להתפלל את התפילות הנ"ל.

 

בשלב הבא ננסה להבין כיצד ישפיע שפע הקדושה שבביהמ"ק על העולם כולו ועל שינוי כל המציאות לגמרי!

 




 ביהמ"ק: שפע קדושה, שפע טובה

 

המדריך יערוך סבב בין החניכים ויבקש מכל אחד מהם לספר על בעיה או על חסר כלשהו שהוא זקוק להשלמתו

(הוא, או משפחתו, או סביבתו), ונכוון אותם לחשוב:

האם בניין בית המקדש השלישי יוכל להועיל לחניך בפתרון הבעיה שהזכיר.

 

המדריך יספר לחניכים את הסיפור שלהלן, וינחה אותם לבדוק אפשר למצוא בו פתרון אפשרי לבעייתם.

נקרא באוזני החניכים את הסיפור על הטובה העתידה לבוא כשייבנה ביהמ"ק

(מתוך "כה עשו חכמינו", מבוסס על בראשית רבה פרשה י"ב, ו, על שמות רבה פרשה ט"ו, כ"א, ועל כתובות קי"א, ע"ב).

בטרם נתחיל לקרוא ננחה את החניכים להקשיב היטב לדברי הסיפור כי על בסיסם ישחקו את המשחק הבא אחריו.

 

הטובה העתידה

מכל העולם באו אנשים לראות ביופיו ובתפארתו של בית במקדש, אבל בני ישראל אהבוהו לא רק בגלל יופיו

. הם אהבוהו מאד מפני ששם התפללו אל אביהם שבשמים, אל הקב"ה, שמה הביאו את הקורבנות

, ושם ענה ה' לתפילותיהם, שם סלח לחטאותיהם ומשם שלח להם ברכה עד בלי די. כל מי שבא לשם יצא שמח!

מה יהיה לעתיד לבוא, בימות המשיח, כשבית המקדש השלישי כבר יהיה בנוי?

 חכמינו זכרם לברכה תיארו לנו מקצת מן הטובה שתהיה בימים ההם.

הקדוש ברוך הוא יגביר את אור השמש במאוד מאד, ואז האור שבעולם יהיה דומה לאור שזרח בשבעת ימי בראשית

. אם מישהו יחלה, מיד תרפא אותו השמש. מירושלים, מן המקדש

, יצא נחל מים חיים שיביא בריאות וחיים לכל חי וצומח. האילנות יתנו את פירותיהם בכל חודש וחודש,

 ובני אדם יאכלו מהם ויהיו בריאים.

ירושלים תעלה ביופיה על כל הערים, כי תהיה בנויה כולה מאבנים טובות ויקרות מאד

. שמשות חלונותיה תאירינה כשמש, וכל אומות העולם יבואו ויראו בכבודם של ישראל וביופים של ירושלים ושל בית המקדש.

הקדוש ברוך הוא ישים שלום גם בין כל החיות והעופות ובין כל בני האדם, ושום בעל חיים לא יזיק עוד לרעהו ולא לבני אדם.

 לא יהיו עוד יגון ואנחה. הכל יחיו ולא ימותו.

בימים הטובים ההם יוכלו בני ישראל לעסוק בתורה ובמצוות באין מפריע,

 כי הקדוש ברוך הוא יחזיר את הטבע לקדמותו, כפי שהיה לפני חטא אדם הראשון, והאנשים יתפרנסו אז בלי עמל רב.

 החיטה תהיה גדולה מאד, החיטה בעצמה תהיה מוכנה וטובה לאכילה ממש כמו לחמנייה!

הארץ תוציא כלי מֵילָת (בגדים מצמר דק ויפה מאד), מוכנים להתעטף בהם.

כל זה יהיה בזמן שבית המקדש יהיה קיים. ועכשיו, שאין לנו לא בית המקדש ולא קודש הקודשים ולא מזבח הזהב,

 נתפלל לה' שיסלח לנו ושיביא עלינו שנה טובה. אנו מבקשים מה' שירפא את כל החולים, שישרה עלינו שלום

, שיבנה את בית המקדש ושיביא את משיח צדקנו במהרה בימינו.

 

לאחר שנקרא את הסיפור יוציא המדריך את "שק ההפתעות" שהכין מראש לפעולה.

אל "שק ההפתעות" יש להכניס אביזרים שונים אשר ייצגו את הטובה העתידה לבוא עלינו בזמן שבית המקדש יעמוד על מכונו.

הצעות לאביזרים:

1. פרה צעצוע או כבשה כזאת – לקורבנות.

2. סמיילי – היוצא מבית המקדש יהיה שמח.

3. פנס, או נר, או שמש צעצוע – האור בעולם יגדל מאוד וירפא את החולים.

4. אקמול או מדחום – בזכות האור והמים מהמקדש תשתפר מאד הבריאות בעולם.

5. אבן יקרה (מתוך תכשיט של ילדות, למשל) – ירושלים תיבנה מאבנים טובות ותהיה היפה ביותר.

6. אריה צעצוע או דוב – שלום ישרור בין החיות והאדם.

7. ס"ת של שמחת תורה – נוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות בנחת.

8. לחמנייה – האוכל יגדל מעצמו.

9. גליל צמר – הבגדים יגדלו מעצמם.

 

כל חניך או נציגים שייבחרו ישלפו מהקופסה חפץ כלשהו ויסבירו כיצד הם קשורים לטובה העתידה להיות כשייבנה ביהמ"ק.

המדריך ירחיב את הדיבור על אודות הטובה העתידה.

ניזכר גם בקשיים ובבעיות שהעלו החניכים קודם, ונבדוק כיצד יימצאו להם פתרונות בזמן שייבנה המקדש.

 

המדריך ישאל את החניכים



  • מהי הסיבה לכל הטוב הצפוי?


  • מדוע כשייבנה המקדש ירד שפע רב כל כך של טוב עלינו ועל העולם כולו?


  • נבהיר היטב כי כל הטובה תלויה בבניין המקדש ובכך שהמקדש מקרב אותנו במידה המרבית אל הקב"ה, שהוא מקור כל הטוב. מתוךהדברים נבין עד כמה עלינו להתפלל לבנייתו ולפעול למען כך, כדי שאכן ייבנה במהרה! נחשוב עם החניכים:


  • כיצד נמשיך ונתקרב לקב"ה בינתיים, כל עוד לא זכינו לבניין המקדש?


  • מה נעשה כדי להביא במהרה לבניין המקדש?

 

אין ספק שרעיונותיהם של החניכים יהיו עשירים ומשמעותיים, וביניהם – שנתפלל לה', שנעשה מעשים טובים,

שנרבה באהבת חינם וכך בע"ה נזכה לבניין המקדש בקרוב.

 

 



בפעולה זו הבנו כי ישנן דרגות שונות של קדושה במקומות שונים ושאת הדרגות הללו קבע ה'.

ככל שהמקום קרוב יותר לקודש הקודשים יש בו קדושה רבה יותר, המאפשרת לנו להתקרב במידה רבה יותר אל ה',

 שהוא מקור הטוב, ולהיות מחוברים לשפע הטובה ממנו, היורד עלינו ועל העולם כולו.

הבנו כי מאחר שהמקומות הקדושים ביותר לעולם עדיין חרבים – מקום הר הבית והמקדש,

חסר לנו כל כך הרבה מהטוב.

נתפלל לבניין המקדש בע"ה במהרה בימנו, ונתחזק מאד בציפייתנו לכך.

 




 


 במשימת הדירוג יש לשים לב שהחניכים שומרים על הזהירות.


 


 



 


תיוג: ירושלים, עיר הקודש, לב האומה, בית המקדש, בית מקדש, ביהמ"ק, בציפיה לבניין אריאל, קדושה, החוסר בבית המקדש, המקומות הקדושים, הר הבית, הכותל, מה חסר בלי בית מקדש.


 


 


נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

חינוך באהבה

לימוד על חשיבות אהבת ישראל בעיני הקב"ה, מתאים לפרשת שמות.