מטרות הפעולה:
-
להכיר: החב"ב יבין את המשמעות של בית המקדש- כמקור להופעת רצון ה' בגלוי במציאות, ואת החסרון הנובע מחורבן הבית היום.
-
להיות אכפתי: החב"ב יבין שעלינו מוטלת האחריות לקרב את בניין המקדש- "דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו"
-
לפעול: החב"ב יברר מהי האחריות המוטלת עלינו – כסניפים וכתנועה – בנושא זה.
עזרים:
-
כתבות
-
ציטוטים על בית המקדש
-
דף מקורות
את הנ"ל ניתן למצא בנספחים שבסוף העמוד
שלב 1
להכיר
נניח על הרצפה/ ניתן לכמה מחב"ב ציטוטים של כתבות המדברות על חוסרים ואתגרים בעמ"י כיום.
נשאל- מה השורש של כל החוסרים האלו? הכל נובע מכך שאין לנו בית מקדש.
נפזר פסוקים ומאמרי חז"ל המדברים על בית המקדש, נקרא אותם ונברר מה המשמעות כל אחד מהם- ונראה שהחסרון של בית המקדש אינו רק המבנה הפיזי, אלא גם המשמעות הרוחנית שלו. כבוד ה' שנגלה אלינו ושורה בתוכו, משפט צדק, אמת, שלום, עמ"י כאור לגויים- הכל נובע ממציאות של מקדש, מציאות של קודש, והמקדש- הוא הכלי והאמצעי למציאות המיוחלת הזו.
שלב 2
להיות אכפתי
נחלק דף מקורות, נלמד ביחד את הגמרא "כשחרב הבית בשנית".
אם היינו מבינים מהו גודל החסרון הנובע מחורבן הבית, היינו רוצים כמו הפרושים בגמרא- לחיות כל חיינו באבל. במעשיהם, הפרושים ניסו להפסיק את המשכיות החיים. ר' יהושע כיוון אותם ולימדם- כיצד יש להתאבל בצורה נכונה, בצורה שתצמיח את העם, ותסייע להתעלות למרות המשבר.
אך חשוב לשים לב שלאבל יש מקום, עלינו להתאבל כיום, להרגיש את החוסר ולצפות לישועה.
כיצד?
נקרא את הקטע הבא מעין אי"ה- "ציפית לישועה?"
שני חלקים לציפיה:
הראשון- לחכות, מתוך אמונה שלמה שהגאולה תגיע, לעמוד על המשמר ולצפות לבואה.
השני- ברגע שרואים שניתן לעשות משהו, שיש כיצד לקדם את המצב ולקרב את הגאולה- מיד לפעול ולעשות זאת.
כעת נעבור לחלק האחרון של הפעולה-יציאה לפעולה.
שלב 3
לפעול
נברר עם החב"ב- מה התפקיד שלנו בקירוב הגאולה? מה התפקיד שלנו בבנין המקדש? באילו מישורים אנחנו צריכים לפעול? מה אנחנו יכולים לעשות כתנועה, כחב"ב וכסניפים?
חשוב להגיע למסקנות בנושא בנק' הבאות:
-
ברמה התודעתית- בתוך הסניף
-
ברמה התודעתית- החוצה
-
ברמה מעשית
-
ברמה תנועתית
סיכום
נקרא מדף המקורות את הקטע האחרון.
הקטע מחבר בין 2 המקורות שלמדנו- מצד אחד האבלות על החורבן, ומצד שני הציפיה לישועה, ומסביר כי האבלות צריכה להיות צער על החורבן, צער שמוביל אותנו לאהבה וגעגועים למקדש, והעמקת הציפיה לבניינו.
נדבר על כך שעיקר המשימה שלנו היא בהבנת החוסר הגדול שאנו שרויים בו, ובהבנת הצער הגדול שבו השכינה שרויה.
המשימה העיקרית שלנו היא בחיזוק התודעה האישית שלנו- בהגברת הכוונה, ההבנה של מהות בית המקדש, בתפילות אמיתיות יותר ובציפיה חזקה יותר לבניין אריאל.
שנזכה!
