עבדו את ה’ בשמחה (פעולה)

מטרות הפעולה:

1. החניכות ילמדו שישנה חשיבות לקיום המצוות בשמחה דווקא.

2. החניכות יבינו שקיום מצוות בשמחה  מוכיח על קיומן מתוך רצון ואהבת ה’.

3. החניכות  יכירו ביתרון של קיום מצוות בשמחה:  השמחה מוסיפה חיוניות והתלהבות וממריצה אותנו בקיום מצוות.

 

עזרים:

• כרטיסי “מצוות” ו”אופן עשיית המצווה”
• שלטים “לא עושה” “עושה בשמחה” “עושה, אך לא בשמחה”
• שאלונים

 

שלב א’- והיית אך שמח!

נכין מראש שני סוגים של כרטיסים, כרטיסי “מצוות” בצבע ירוק וכרטיסי “אופן עשיית המצווה” בצבע אדום:

 

כרטיסי מצוות:

• נטילת לולב
• תפילה
• והדרת פני זקן
• צדקה
• לימוד תורה
• כיבוד הורים
• עזרה לזולת (לחברה)
• ויתור
• ברכת המזון
• הדלקת נרות חנוכה

 

כרטיסי  “אופן עשיית המצווה”:

• חוסר סבלנות
• שמחה
• עצבנות
• התלהבות
• עצבות
• ענווה
• גאווה
• זריזות
• כעס
• בכוונה
• זלזול
• בחשק
• חוסר חשק
• נחת
• עצלנות
• ברצון רב
• לחץ
• אדישות
• עליזות
• התרגשות

 

נחלק  לכל חניכה  כרטיס אדום  או ירוק, החניכות יסתובבו באופן חופשי בחדר,

לאחר מספר רגעים נמחא כף וכל החניכות יעצרו ויעמדו במקום.

 

כעת תצטרכנה החניכות להסתדר מהר ככל האפשר בשלישיות

כאשר בכל שלישיה בת אחת עם פתק ירוק של “מצווה” ו-2 בנות עם פתק אדום של “אופן עשיית המצווה”.

 

לאחר שכל החניכות יסתדרו בשלישיות נבקש מכולן לשבת ובכל פעם נזמין לבמה שלישיה אחרת,

כל שלישיה בתורה תציג לפני הקבוצה פעמיים את קיום המצווה המופיעה בכרטיס הירוק שבידיהן:

פעם אחת באופן המתאים לכרטיס האדום הראשון שברשותן

ופעם נוספת באופן המתאים לכרטיס האדום השני שברשותן.

 

לדוגמא:

• בפעם הראשונה:תפילה בחשק                   בפעם השנייה: תפילה בזלזול
• בפעם הראשונה: עזרה לחברה בזריזות      בפעם השנייה: עזרה לחברה באדישות

 

בסיום כל ההצגות נפנה לחניכות ונשאל:

מה היה ההבדל בכל מצווה בין הפעם הראשונה לשנייה?

 

נדון עם החניכות:

• כאשר אנו מקיימים מצווה, האם זה משנה באיזה אופן קיימנו אותה או שהעיקר הוא שקיימנו את המצווה?
• באיזה אופן הכי רצוי לדעתן שנקיים את המצוות?

 

מצד אחד נראה שהעיקר הוא קיום המצווה עצמה,

האם כיבדנו הורים או לא? האם אכלנו מצה בפסח או לא?

אך כאשר נחשוב מעט יותר נבין כי אדם שמקיים מצווה מתוך רגש שלילי לא קיים אותה בצורה שלמה.

 

בספר דברים ישנו פסוק שמתוכו אנו לומדים שישנה חשיבות לא רק לקיום המצווה עצמה אלא גם לאופן בו אנו מקיימים אותה.

בפרשת כי תבוא מתוארות כל מיני קללות ועונשים שיכולים לחול על עם ישראל,

 לאחר מכן מופיע פסוק שמסביר מדוע יחולו הקללות הללו:

“תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב…” (דברים כ”ח, מ”ז).

 

נקריא לחניכות את הפסוק ונשאל אותן מה הוא אומר.

 

ראינו קודם לכן שישנן דרכים רבות לקיים כל מצווה,

מהפסוק אנו רואים את החשיבות של קיום מצוות ועבודת ה’ מתוך שמחה דווקא.

ייתכן שעם ישראל יקיים את כל המצוות אך לא מתוך שמחה,

כאשר אנו מקיימים מצוות באופן כזה עבודת ה’ שלנו איננה שלמה,

ה’ רוצה שנעבוד אותו מתוך שמחה, מתוך רצון והתלהבות!

 

אך מדוע? מהו הערך של עבודת ה’ מתוך שמחה דווקא?? על כך ננסה לענות בהמשך הפעולה…

 

שלב ב’- שמחת הלבבות

נניח בפינה אחת של החדר שלט ובו כתוב “לא עושה” ,

בפינה הנגדית נניח שלט ובו כתוב “עושה בשמחה“

 ובאמצע נניח את השלט ” עושה, אך לא בשמחה“.

 

בכל פעם נקריא לחניכות משפט המתאר מעשה שעליהן לעשות משום שמישהו ביקש/ ציווה עליהן.

החניכות יבחרו האם הן היו עושות את המעשה בשמחה/ עושות אך לא מתוך שמחה/ לא עושות כלל.

לאחר שנקריא את המשפט כל חניכה תלך לעמוד ליד השלט המתאים למה שבחרה.

המשפטים:

• המורה נתנה שיעורי בית בנביא
• חברתך הטובה הזמינה אותך לבוא לשחק בביתה
• אחותך הציעה לך לבוא לספריה כדי שתבחרו יחד ספר
• סבתא הזמינה אותך לבקר אצלה
• אמא מעירה אותך לבית הספר
• אחיך הקטן מבקש שתעזרי לו לסדר את החדר
• אישה במכולת ביקשה שתתני לה להיות לפנייך בתור (בלי שום סיבה)
• אמא ביקשה ממך ללכת למכולת לקנות גלידה לכל הילדים

 

בסיום המשחק נשאל את החניכות:

מה גורם לכך שחלק מהדברים היינו עושים בשמחה וחלק לא היינו עושים כלל או עושים ללא שמחה?

 

דברים שאנו עושים בשמחה הם דברים שאנו רוצים לעשות.

שמחה מבטאת חשק ורצון, היא מבטאת את העובדה שאנו אוהבים לעשות את הדבר

ואוהבים את מי שבשבילו אנו עושים זאת,

אם לא היינו אוהבים את האדם או את המוטל עלינו לעשות

היינו אולי עושים את המעשה אך לא מתוך שמחה.

 

אם כן, מה מבטאת קיום מצוות בשמחה לעומת קיום מצוות שלא בשמחה?

 

קיום מצוות בשמחה מבטא שאנו רוצים לעשות את המצוות,

אנחנו שמחים בעשייתן משום שאנו אוהבים את הקב”ה ורוצים לקיים את מצוותיו.

לכן ישנה חשיבות לעבודת ה’ מתוך שמחה,

כאשר אדם מקיים את כל המצוות ללא שמחה חסר לו הדבר המרכזי,

חסר לו הלב והרצון.

לקב”ה חשוב הלב שלנו,

הוא רוצה שנעשה את דבריו מתוך אהבה, בחשק ובשמחה!

 

 

שלב ג’- השמחה- זריקת מרץ!

 

נספר לחניכות את הסיפור הבא:

 

 “שירה, עוד מעט מסתיימת השנה” פנתה אלי תהילה שבוע שעבר.

“נכון, כבר החלטת אם את נרשמת לקייטנה? שאלתי.

“לא, אני חושבת שהשנה אני מעדיפה לא ללכת לקייטנה,

אבל רציתי לדבר איתך על משהו אחר,

מה דעתך שנתחיל לאסוף כסף למתנה למורה גילה?” השיבה תהילה בשאלה.

אכן, רעיון טוב, חשבתי לעצמי, המורה גילה אהובה עלינו מאוד,

כבר שנתיים היא מחנכת אותנו ברציפות וכל בנות הכיתה אוהבות אותה.

למורה גילה תמיד יש רעיונות מעניינים,

היא יודעת איך להפוך כל נושא למשחק מהנה.

גם מחוץ למסגרת השיעור ניכרת ההשקעה שלה בכיתה,

המורה גילה דואגת שכל אחת תרגיש טוב בכיתה,

שלא תהיה אף בת מחוץ לחברה.

אם יש בת שלא מרגישה טוב-

המורה גילה דואגת שהחברות תתקשרנה כל יום לשאול בשלומה.

כשיש למישהי יומולדת-

המורה גילה דואגת שנחגוג לה ונשמח אותה.

 

כעת, בסוף השנה, יש לנו הזדמנות מצוינת להודות לה ולקנות לה מתנה יפה.

בוודאי שאשמח להשתתף בארגון ובקניה!

“בטח!” עניתי לתהילה  בהתלהבות

“כדאי שכבר היום נודיע לבנות להביא כסף!

אני חושבת שנבקש שלושה שקלים מכל אחת. זה יספיק לנו למתנה יפה!”

 

באותו יום ביקשנו מכל בנות הכיתה להישאר בהפסקה בכיתה,

כאשר נשמע הצלצול והמורה גילה יצאה מן הכיתה הודענו לבנות על קניית המתנה.

הרעיונות התחילו לזרום מיד, רשמנו את כולם על הלוח ולבסוף ערכנו הצבעה.

הרוב היה בעד קניית תמונה יפה לבית בחנות המתנות שבמרכז המסחרי.

 

משימת קניית המתנה מצאה חן בעיני!

רציתי להזדרז ולא לדחות את העניין. תוך שלושה ימים אספנו את כל הכסף!

בכל יום היו בנות ששכחו, אך תהילה ואני לא ויתרנו,

התקשרנו לביתן בצהרים להזכיר להן להכניס כסף לתיק,

כל הבנות הרגישו שאנחנו פועלות במרץ ולכן שיתפו גם הן פעולה!

 

ביום השלישי עברתי במקרה עם אימי ליד חנות המתנות.

“אמא, את מסכימה להיכנס איתי פנימה?” ביקשתי בתחנונים

“רק נראה את המבחר שלהם, אני רוצה לראות אם יש להם תמונות מספיק יפות שהמורה גילה תאהב”.

אמא הסכימה! נכנסנו יחד וסקרנו את כל התמונות בחנות. התמונות היו מהממות!

 

כשהגענו הביתה התקשרתי מיד לתהילה וסיפרתי לה בהתלהבות על התמונות שראיתי.

שתיים מהן מצאו חן בעיני במיוחד. תיארתי אותן לתהילה והחלטנו שמחר נלך יחד ונבחר אחת מהן.

 

למחרת קמתי בשמחה, מצפה בקוצר רוח לסיום הלימודים.

אמא שראתה את התרגשותי שאלה האם יש לנו משהו מיוחד בבית הספר,

והתפלאה מעט כשהבינה שההתרגשות הגדולה נובעת מקניית המתנה…

 

נעצור כאן ונשאל את החניכות: 

מה מצב הרוח של שירה, האם היא נשמעת שמחה או עצובה? האם מצב הרוח משפיע על המרץ שלה?

 

לאחר שנשמע את תשובת החניכות נמשיך בסיפור:

 

בוודאי אתם חושבים שבאותו יום המתנה הארוזה כבר הייתה בידינו, אך לא כך היה!

לא, לא קרה שום דבר נוראי. הסיבה היתה קטנה וטיפשית, פשוט מצב רוח.

הייתם מאמינים? שימעו מה ארע:

 

באותו היום החזירה המורה לחשבון את המבחנים.

חשבתי שאקבל ציון טוב, למדתי הרבה ימים למבחן סוף השנה,

וויתרתי על יציאה לגן חיות עם כל המשפחה ובמקום זה ישבתי שעות רבות ולמדתי.

אך למרבה הפתעתי כאשר קיבלתי את המבחן בחזרה התנוסס עליו הציון 73!

“לא ייתכן! זו טעות” חשבתי בהתחלה,

אך כאשר עברתי על המבחן ראיתי שאכן היו לי טעויות רבות. מאותו רגע השתנה מצב הרוח שלי לחלוטין,

התאפקתי שלא לפרוץ בבכי, אכזבתי היתה גדולה מאוד.

שכחתי את המתנה ואת מה שקבעתי עם תהילה.

רציתי רק לחזור הביתה ולברוח למיטה שלי בלי לדבר עם אף אחד.

 

בסיום הלימודים יצאתי ראשונה מן הכיתה, בלי לומר שלום לאף אחת.

כשהגעתי הביתה אכלתי בשתיקה נכנסתי לחדרי

ואפילו לא רציתי לדבר עם תהילה כשהתקשרה לראות מה קורה איתי.

 

רק לאחר יומיים עבר לי מצב הרוח וחזרתי להיות שירה השמחה והרגילה,

דיברתי עם תהילה וביקשתי ממנה סליחה.

תהילה הבינה את הרגשתי ולא כעסה עלי,

באותו היום כבר ניגשנו לחנות ובחרנו את התמונה היפה ביותר!

 

נשאל את החניכות:

• מה מצב הרוח של שירה בחלק השני של הסיפור? האם זה משפיע על ההתנהגות שלה בפועל?
• האם גם אנחנו מתנהגות באופן דומה כאשר אנחנו שמחות/עצובות? האם השמחה או העצבות גורמות לנו בפועל להתנהגות שונה?

 

בדרך כלל כשאין לנו מצב רוח זה משפיע גם על ההתנהגות שלנו,

משתלטת עלינו עייפות ואין לנו חשק לעשות כלום,

לעומת זאת כשאנחנו בשמחה ההתנהגות שלנו שונה לחלוטין,

אנחנו מלאים מרץ וחיוניות ומחפשים דרכים לנתב את השמחה שלנו לעשייה ממשית, 

והעשייה עצמה מלאה התלהבות.

 

כשנשים לב לכך נוכל להבין את חשיבות השמחה בעבודת ה’ מנקודת מבט נוספת,

השמחה משנה לגמרי את האופן בו אנו מקיימים מצוות,

היא גורמת לכך שלא נחוש עייפות אלא נחפש אילו מצוות נוספות אנו יכולים לקיים,

ואת המצוות הללו נקיים במרץ ובהתלהבות.

 

ניתן לחוש בקלות האם אדם עובד את ה’ מתוך שמחה על פי האופן בו הוא מקיים את המצוות.

לכן, אם אנו רוצים שעבודת ה’ שלנו תהיה מלאת חיים ולא יבשה- עלינו לפעול מתוך שמחה!

 

 

לסיכום

בפעולה זו התוודענו לעניין המיוחד שיש בעבודת ה’ מתוך שמחה דווקא,

הקב”ה רוצה גם את קיום המצוות עצמן אך באותה מידה הוא רוצה גם את השמחה שבעשייה.

 

כשאנו עובדים את ה’ מתוך שמחה הדבר מצביע על כך שאנו עובדים עם הלב,

עם רצון אמיתי מתוכנו, עם אהבת ה’, ולא רק מתוך חובה.

 

השמחה משנה לגמרי את עבודת ה’ שלנו, היא מחדירה בנו התלהבות וממריצה אותנו לפעול.

 

אנו רוצים לעשות את רצונו של הקב”ה מכל הלב, מתוך בהתלהבות ומרץ ולא ביובש!

הדרך לעבודת ה’ בצורה כזו היא על ידי הגברת השמחה בחיינו!