מטרות
-
החניכים ייחשפו לשני הכוחות שנמצאים בתוך כל אדם ויעמיקו בהכרת כוחות אלו.
-
החניכים ינתחו את המקורות האפשריים לנפילה.
-
החניכים ילמדו, שיסודו של האדם הוא טוב, אף על פי שבמציאות החיים לעתים ה"גרעין הטוב" מתכסה בכתמים ובכאבים של חטאים, חולשות ונפילות, לכן יש לתת ל"גרעין הטוב" הזה להכריע את התנהגותנו.
עזרים:
-
משחק "החבילה עוברת"
-
הפתעה "מתוקה" בתוך החבילה
-
כרטיסי דילמות להטמין בחבילה
- קטע "מודה אני"- דוד בן יוסף- נספח 1
שלב א'
להקשיב לקול הפנימי, מה טיבו של הקול הפנימי?
לפני הפעולה נכין פאזל מנייר/ בריסטול שמצדו האחד, תופיע על כל חלק דילמה מחיי היומיום של החניכים (ראה נספח 1),
ואילו בצדו השני של הפאזל נכתוב את מילות הפסוק:
"אשר עשה האלוקים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כ"ט).
נכין מראש חבילה עטופה בהרבה שכבות, ונטמין ביניהן את חלקי הפאזל.
במקרה שהפעולה מתקיימת בשבת, אפשר לקשור כל שכבה בחוט או בגומיה במקום להשתמש בנייר-דבק.
בתחילת הפעילות נשחק עם החניכים במשחק "החבילה עוברת",
נשב במעגל ונעביר את החבילה בין החניכים, כשכל חניך יעביר את החבילה ליושב לידו.
כאשר המדריך ימחא כף, יפסיקו החניכים לשיר, והחבילה תעצור אצל החניך שהיא הגיעה אליו.
החניך יוריד שכבה אחת וייתקל בכרטיס של דילמה, שנדון עליה עם החניכים.
בכל דילמה נבחר שני חניכים נציגים ונבקש מהם להביע עמדות מנוגדות לפיתרון הדילמות,
לאחר שהנציגים ידברו ניתן לשאר השבט לחוות דעה.
מתחת לשכבה האחרונה בחבילה תסתתר הפתעה "מתוקה",
ובסיום המשחק נרכיב את הפאזל על הצד שמופיע בו הפסוק.
לאחר המשחק נשאל את החניכים
-קרה לכם בזמן האחרון שעמדתם בדילמות דומות בהן הייתה לכם התלבטות חזקה כיצד לנהוג?
-איזה שני כוחות מושכים את האדם בכל דילמה שכזו?
בכל דילמה שכזו יש לנו מאבק בין שני כוחות פנימיים,
הקול הנקי והטהור שמרגיש מה נכון וטוב לבחור
וכוחות שליליים שמנסים למנוע מאיתנו לבחור בטוב.
המטרה שלנו היא שבסופו של דבר הקול הטוב יבוא לידי ביטוי במעשה,
לשם כך ננסה בהמשך הפעולה לברר יותר את שני הצדדים הללו .
נתחיל מהגורמים שיכולים להוביל אותנו דווקא ל"נפילות":
נעבור עם החניכים על כרטיסי הדילמה ובכל דילמה נשאל את החניכים
מהי התכונה/ הגורם שיכולים לגרום לנו ליפול אעפ"י שאנו יודעים ומרגישים מה טוב ומה נכון?
גורמים אפשריים לנפילה, לחטא:
-
הרגלים: הברכות כבר יוצאות לי אוטומטית מהפה. פתאום להתחיל להתכוון?
-
תאווה: ממש מתחשק לי לשתות "שלוק" מהפחית שהחבר שלי השאיר על השולחן. בטוח שהוא מסכים…; הזמנתי כבר את הגלידה שבחרתי, נראה לי שיש להם תעודת כשרות, אבל שכחתי לשאול…
-
לחץ חברתי: כל הכיתה החליטה להבריז גם היום מהשיעור. אם אני לא אבריז…
-
עצלות: מת להמשיך לישון, אף על פי שזאת פעם שנייה שהשעון מצלצל…לא נורא אם אוותר רק היום על מניין…
-
כבוד, גאווה: שאני אבקש סליחה???
ביום חול כדאי לרשום את התשובות של החניכים על דף
ובשבת, מומלץ להכין מראש את מגוון הגורמים על כרטיסיות,
ולאחר שהחניכים יענו, להניח אותן לפניהם בהתאם לתשובותיהם
ואם ענו משהו שלא חשבנו עליו קודם הדגישו את החידוש שבתשובתם בדרכים אחרות.
אז מה? האם אנחנו באמת מלאים בכל כך הרבה דברים שליליים? האם אנחנו כל כך גרועים?
שלב ב'
מאמינים בי!
נקרא עם החניכים קטע מספרו של דוד בן יוסף "האם יש סיכוי לאהבה" (נספח 1)
נשאל את החניכים:
בדרך כלל, איך אנחנו מבינים את המשמעות של "מודה אני"?
איזו הבנה חדשה מוסיף הסיפור?
מדוע הקב"ה מאמין בנו תמיד?
יש בנו מקור של טוב פנימי, מקור הטוב הפנימי שלנו הוא הקב"ה.
הוא שנתן לנו נשמה טהורה, ולכן הוא גם מאמין בנו וברצון הפנימי הטוב הקיים בכל אחד מאיתנו.
היות שהוא מאמין בנו, לכן גם אנו מחויבים להאמין שקיים בתוכנו כוח שגורם לנו לרצות לעשות טוב.
אנו אומרים את התפילה הזאת בכל בוקר-
שהרי בכל יום אנו נופלים מחדש, אולם למרות זאת עלינו להאמין, שהבסיס שלנו הוא טוב,
ולכן אל לנו להתייאש. גם כאשר יש כישלונות ונפילות.
העיקרון הזה חייב ללוות אותנו תמיד.
אנחנו מחויבים להקשיב לקול הפנימי הטוב הזה שקיים בנו
ולא להיכנע לכל החולשות וה"קליפות" שבגללן אנו נופלים!
ככל שנתמודד ונתגבר, כך נצליח לתת ביטוי רחב יותר לטוב שקיים בתוכנו.
שלב ג'
נשמה שנתת בי- טהורה היא
נוציא מכיסנו שטר כסף (בשבת נשתמש בכרטיס לוטו/ כרטיס כניסה לסופרלנד/ כל דבר דומה שיגרום לחניכים לרצות אותו),
נשאל את החניכים מי רוצה לקבל את השטר?
כעת נקמט את השטר ונדרוך עליו (בדרמטיות…),
ונשאל מי רוצה אותו עכשיו כשהוא מקומט ומלוכלך? כמובן שהחניכים עדיין ירצו אותו.
נשאל את החניכים:
–למה אתם עדיין רוצים את השטר? הרי הוא מקומט ומלוכלך?
השטר עדיין שווה כסף, מבחינה חיצונית הוא כבר מלוכלך ומקומט
אך המהות שלו עדיין אותה מהות.
כך גם אנו,
ישנם גורמים שונים שיכולים להביא לכך ש"נתלכלך" ונבחר לפעמים להתנהג בצורה הפוכה מהטבע הטהור שלנו,
אך המהות הפנימית שלנו תישאר תמיד נקייה. המהות הזו היא הנשמה שלנו.
הדבר דומה למשחק "חבילה עוברת" ששיחקנו בתחילת הפעילות:
בפנים יש גרעין מתוק שעטוף בהרבה "שכבות",
וכמו בפרי, שהחלק העיקרי שגורם ליצירתו הוא הגרעין ובלעדיו אין לו קיום,
כך גם אצלנו – הנשמה האלוקית, שהיא החלק הכי משמעותי בתוכנו והיא שמספקת את הבסיס ההכרחי לקיומנו הרוחני,
היא המרכז שלנו.
אלא שכמו בפרי – פעמים רבות גם אצלנו מוסתר הגרעין על ידי שכבות חיצוניות יותר.
לסיכום יקריא המדריך את הפסוק שרשום על הפאזל ויסביר:
אף על פי שפעמים רבות אנחנו מתנהגים "לא בסדר",
אנחנו שומעים את הקול הפנימי שתובע מאיתנו לעשות טוב,
גם אם איננו פועלים כך בסופו של דבר. הקול הפנימי, הטהור והטוב,
מקורו בכך ש"עשה האלוקים את האדם ישר".
משום כך אנחנו נמנעים לעתים ממעשים שנראים לנו לא נכונים,
וגם כאשר אנו כן עושים אותם, אנו מרגישים שלא נהגנו נכון.
ובכן, יש קול פנימי, אבל גם הרבה הפרעות חיצוניות ["והמה בקשו חשבונות רבים"]…)
לסיכום:
בפעולה הכרנו את שני הכוחות המנוגדים המושכים אותנו לכיווני עשייה שונים.
ראינו שיש בתוכנו גורמים שמנסים להפריע לנו לבחור בטוב, אך אלה רק קליפות.
בתוכנו מסתתר גרעין טוב של נשמה אלוקית, שלא מתלכלך מהנפילות שלנו,
ולכן אעפ"י שלפעמים אנו נופלים- הקב"ה מאמין בכל יום מחדש בחלק האלוקי שבנו שישפיע עלינו לטובה.
תגובה אחת
יש גם אחלה צ'ופר:
מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20$. בחדר, בו היו 200 מאזינים, הוא שאל: "מי מעוניין בשטר זה של 20$?" ידיים החלו להתרומם.
"אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת", הוא החל לקמט את השטר. ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת?" עדיין היו ידיים למעלה באוויר.
"טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו אל הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב, "עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?" עדייך הידיים התרוממו לאוויר.
"חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20$. פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז חסרי ערך, אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים – לעולם אל תשכחו זאת!
לעולם אל תחנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר".