לימוד על גבורתם של מי שקיימו את המצוות בזמן השואה.
הפעולה לא נועדה לענות על השאלה איפה אלוקים היה בשואה, אלא לגרום לחניכות להעריך את גבורתם של אלו שנשארו מאמינים וקיימו מצוות בזמן השואה.
צריך להבין שאנחנו לא מבינים חשבונות שמיים, ושצריך להאמין גם כשקשה ולא רק כשהכל מסביבנו טוב ויפה..
עזרים:
בריסטול עליו כתוב הפסוק "טוב להודות לה'.." גזור לחלקי פאזל כשעל כל חלק מודבק סיפור קצר. (נספח בקבצים המצורפים בצד העמוד)
שלב 1
החניכים יקבלו חלקים של פאזל, שעל כל חלק כתוב סיפור קצר על אנשים שקיימו מצוות בזמן השואה. נקרא את הסיפורים ונרכיב את הפאזל.
לאחר מכן כאשר נהפוך את הפאזל. בצד השני יהיה כתוב: "טוב להודות לה', להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"
המדריך יבקש מהחניכים לנסות להסביר את הפסוק.
המדריך יסכם ויסביר ש"להגיד בבוקר חסדך", זה שכשטוב לך, הרבה יותר קל לך להודות לה'. אבל המעלה היא, שממשיכים להאמין גם בלילות. גם כשחשוך וקשה.
שלב 2
החניכים יתחלקו לזוגות. בכל זוג חניך אחד עם עיניים עצומות והחניך השני מוביל אותו על ידי דיבור בלבד.
לאחר מכן, המדריך ישאל- איך הרגשתם כשהייתם מובלים?
המדריך ידבר על הקושי ללכת בחוסר וודאות אחרי מישהו שאתה לא רואה ולא מרגיש פיזית, ועל ההבנה שלפעמים זה הדבר היחיד שבעזרתו אנחנו יכולים להמשיך ולשרוד.
כשיש לאדם מטרה ואמונה, זה הדבר שמחזיק אותו בחיים.
סיכום
המדריך יקרא את הסיפור של יוסלה רקובר. (נספח 2 בקבצים המצורפים בצד העמוד)
האנשים שהיו בשואה עברו תופת איומה. הם המשיכו וקיימו מצוות גם בתנאים קשים.
גם להם היו שאלות אמוניות, וזה גם מה שהחזיק אותם.
ע"פ ספר הפסיכולוגיה של ויקטור פרנקל, אדם שהייתה לו מטרה בחיים, היה לו קל יותר לשרוד את השואה.
מי שהיו לו שאלות, זה סימן שהוא האמין.
אפשר ללמוד מאנשים אלו גם על אמונה בזמן משבר. ההבנה שלהאמין כטוב לנו זה קל, אבל המבחן האמתי בקשר שלנו עם ה' הוא שאנחנו ממשיכים להאמין בו גם כשלפעמים קשה.