עברי אנוכי! (פעולה לשבט יסוד)

מתאים ל:  שבת, יום חול

החודש נעסוק בנושא זהות יהודית ובכוח שלנו בתור עם-ישראל להוסיף טוב בעולם. כל שבוע נעסוק בבניית קומה אחרת בנושא היהדות שלנו, כאשר השבוע נתמקד בהגדרת מיהו יהודי, מה הייחודיות שלו ומה תפקידו בעולם.
נלמד על כך שעם-ישראל הוא עם נצחי, אשר חזר לארץ-ישראל והתאחד למרות הגלות. ניצור אצל החניכות תחושת פליאה על העם הנצחי שלנו.

עזרים

• ציורים – נספח 1
• סיפורים להצגות- נספח 2

 מה זה בעבורי להיות יהודי?
בשלב זה נרצה לשמוע את החניכות ולהבין כיצד הן תופסות את היהדות שלהן – מה הופך אותן ליהודיות, מה הכי בולט ביהדות בשבילן ומה משמח אותן ביהדותן.
נפזר את התמונות (נספח 1) על הרצפה, וכל חניכה תצטרך לבחור תמונה שמשקפת בעבורה את היותה אדם יהודי.

המדריכה תבחר את אחת התמונות שמסמלות אחדות, ותספר לחניכות שבמשך הפעולה הן ילמדו מדוע עם-ישראל הוא עם הנצח – עם שלמרות אלפיים שנות הגלות שעבר, הצליח לשוב לארצו ולהיות מאוחד. נלמד גם על מה שהחזיק את עם-ישראל בגלות, על הדבר הגדול כל-כך והחזק כל-כך שאיחד אותו בתוך כל הקושי.

 המדריכה תספר לחניכות שהיום אנחנו חוזרות אחורה בזמן. היא תבקש מהן לדמיין שהן נמצאות בתקופת סוף בית המקדש השני – בית המקדש חרב, וכל עם-ישראל גולה מארץ ישראל.
רק שהפעם – לא כולם גולים לבבל.
עם-ישראל גולה לכל העולם, בכל העולם נמצאים יהודים אשר לא נמצאים במקום הטבעי שלהם – בארץ-ישראל.
נעמיק יותר במושג הגלות. גלות זהו מצב שבו עם-ישראל לא נמצא בארץ-ישראל אלא חי במדינות אחרות. זהו מצב קשה ומורכב, שבו היהודים מרגישים שהם לא נמצאים ולא חיים במקום ששייך להם. לאחר חורבן בית המקדש השני גלה עם-ישראל לכל ארצות העולם.
בשלב זה, תחלק המדריכה את השבט לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל טקסט להצגה (נספח 2) על יהודי הגולה במקומות מגוונים בעולם. המטרה היא להראות שבכל מקום, למרות המרחק, היהודים שמרו על המסורת שלהם ורצו לשוב לארץ-ישראל.

לפני כל הצגה יש הסבר קצר על אותה הגלות. המדריכה יכולה לבחור אם לתת הסבר קצר לכל קבוצה כאשר הן מתכוננות להצגה, או להקריא את ההסבר לכל השבט כהקדמה להצגה. אפשרות אחרת היא לכתוב בשפה פשוטה יותר את ההסבר, ולתת לבנות הקבוצה לקרוא אותו בעצמן.

המדריכה תמשיך בסיפור החזרה בזמן:
ובכן, לאחר אלפיים שנות גלות, חזר עם-ישראל לארץ-ישראל. השיבה לארץ הייתה לא פשוטה – היה מאתגר לעזוב הכול ולעלות לארץ. אבל מה שהחזיק את עם-ישראל בגלות היו התורה, המצוות, ארץ-ישראל והאחדות – הידיעה שבכל מקום בעולם נמצאים יהודים ששואפים להגיע לארץ-ישראל. ובזכות האמונה הזו, שעליה תמיד שמרו היהודים בכל מקום  – זכינו גם לשוב לארץ ולהקים את מדינת ישראל.

נשחק פלונטר אנושי.

מהלך המשחק: כולן עומדות במעגל, מתערבבות, וכל אחת נותנת יד אחת למישהי אחת ויד שנייה למישהי אחרת (ולא למי שלידה). לאחר מכן צריך לחזור למצב של מעגל בלי לעזוב את אחיזת הידיים.

(בהתאם למצב הקורונה: הבנות יחזיקו מטפחות/רצועות אלבד וכד', במקום לתת ידיים זו לזו)

נסביר את המסר מהמשחק: בגלות המצב של עם-ישראל היה קשה. בכל מקום בעולם היו יהודים שנתקלו בקשיים והמצב היה מסובך (כמו הידיים שלנו בתחילת המשחק). אך לאחר אלפיים שנים חזר עם ישראל לארצו. בזכות מה? בזכות זה שלעולם היהודים לא הפרידו ידיים. בכל מקום שבו הם היו – הם הרגישו קרובים זה לזה ומאוחדים. זה מה שמיוחד בעם-ישראל – היכולת להרגיש קרוב לכל יהודי ויהודי, קרוב ממש כמו קרבת אחים.

עם-ישראל עבר הרבה טלטלות במשך אלפיים שנות גלות. בגלות המשיך עם-ישראל להאמין בה', לקיים תורה ומצוות ולשאוף להגיע לארץ-ישראל. בזכות זה הצליח תהליך השיבה לארץ-ישראל – כי עם-ישראל בכל מקום שמר על החיבור שלו לתורה ולמצוות, המשיך ללמוד תורה במסירות נפש ולקיים כל פרט ופרט בה.