חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
כריכה חוברת חודש ארגון פג בנות

מחלקת הדרכה

נושא: ארץ ישראל
תת נושא: ארץ ישראלגלות וגאולה
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: עמוקה, קלילה, שבת

הגאולה בפתח, תעזרי לה להיכנס? (פעולה)

פעולה קודמת- עין בעין יראו

פעולת ביסוס

מבוא:

בשבוע שעבר הבנו שהקב"ה מסמן לנו שאנחנו מתקרבים לגאולה השלמה.
אז מה התפקיד שלנו עכשיו – לחכות לה?

אפשר לחכות, אבל אנחנו יכולים גם לעשות מעשים שיקרבו אותנו אליה. בפעולה נבין את הכוח שיש לנו בידיים, וננסה לזהות מה התפקיד שלנו עכשיו, בדור הזה של אתחלתא דגאולה, מה המעשים שאנחנו יכולות לעשות.

 

עזרים:
  • בקבוק,
  • דף עם המושג "בעיתה אחישנה",
  • דף עם המילה "בעיתה",
  • דף עם המילה "אחישנה",
  • סיפור,
  • פתקים עם קבלות למעשים טובים.

 

שלב א: יש לך כוח

נשחק חבוש בקבוק.

ממנים חניכה אחת שתהיה "החובשת". מניחים לידה (במקום ספציפי) בקבוק מים מלא. אחת החניכות בועטת בו. בזמן שהחובשת מחזירה את הבקבוק למקום, עוצמת עיניים וסופרת, שאר החניכות מחפשות מקום להתחבא (כדאי לקבוע גבולות מראש למרומות המחבוא). כאשר החובשת מוצאת מישהי, עליה לגעת בבקבוק לצעוק לעבר הבת שראתה: "… (=שם הבת) חבושה!" החניכה שנתפסה צריכה ללכת לשבת ליד הבקבוק. שאר החניכות צריכות לנסות להציל את החבושה. כדי להציל צריכה מישהי לא חבושה לבעוט בבקבוק בלי שהחובשת תראה. אם החובשת ראתה וחבשה אותה גם, החניכה השנייה מתיישבת ליד הבקבוק. ואם לא, החובשת צריכה לחזור ולהחזיר את הבקבוק למקום ורק אז יכולה להמשיך. המשחק נגמר כאשר כולן נחבשות.

 

בסוף המשחק נשאל: מי העזה לבעוט בבקבוק?
נשאל את הבנות שהרימו אצבע אם הן לא פחדו להיחבש,
ונשאל מי רצתה אבל לא בעטה בסוף, ולמה.
נשמע מה שיש להן לומר…

כעת נשחק משחק נוסף, שתי אפשרויות לבחירתך 😊:

  • אופציה א:

נשחק "טלפון מתוקן".
מושיבים את החניכות במעגל. המדריכה לוחשת לחניכה היושבת לידה מילה ומורה לה להעביר לבאה אחריה מילה חדשה המתקשרת למילה שלה. כך כל חניכה מוסיפה מילה, ובסוף כל אחת, לפי הסדר, אומרת בקול רם את המילה שנאמרה לה – וכך יוצא סיפור!

 

יש פעמים במשחק טלפון מתוקן שיוצא סיפור חסר משמעות, אז אחרי סבב אחד של משחק, נשאל את הבנות אם הן מרוצות מהסיפור שיצא או שהן רוצות לנסות שוב.
ננסה לחדד למה הן מרוצות או לא מרוצות.
אם הן רוצות לנסות שוב, נבקש מהן לדייק מה יעזור להן להיות מרוצות יותר מהסיפור (כמו לא להגיד הרבה "ואז…", או להוסיף מילים שיקדמו את העלילה).

 

  • אופציה ב:

נשחק "אחד עד עשר".
כל קבוצה תצטרך לספור מאחד עד עשר, כך שכל בת אומרת את אחד המספרים, אך בלי ששתי בנות אומרות ביחד מספר מסוים. אם, לדוגמה, שתי בנות אמרו יחד "ארבע", מתחילים לספור שוב מאחד.

גם כאן יהיו בטח בנות שישתקו רוב המשחק ויהיו בנות שינסו כמה פעמים.
נשאל אותן מי העדיפה לשתוק, ולמה, ומי העדיפה לומר מספר למרות הסיכון שכך ייהרס המשחק…

שלב ב: להיות צופה או שחקן

סיפור: "להיות צופה או שחקן" (נספח מס' 1)

נשאל אותן: מה יותר קל – להיות צופה או שחקן? מי משפיע יותר? ברור ששחקן משפיע יותר. בידיו הכוח. לפעמים השחקן ייכשל, אבל רק הוא יכול להשתדל ולהשפיע על התוצאה של המשחק. הצופה בעצם לא עושה כלום…

 

 

שלב ג: בעיתה אחישנה

נכתוב את הפסוק הבא על פלקט, ונדגיש את המילים כפי שמודגשות פה.

נקריא אותו בקול:
"הַקָּטֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י ה' בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה." (ישעיהו ס, כב). (נספח מס' 2)

נשאל אותן אם מישהי פעם שמעה את המושג הזה, "בעיתה אחישנה".

זהו פסוק שמדבר על הגאולה, ננסה להבין אותו יחד.

נניח על הרצפה בריסטול עם המילה בעיתה, ובריסטול עם המילה אחישנה.
בעיתה – בעת שלה, בזמן שלה.
זאת אומרת: יש זמן קבוע מראש שבו הגאולה תגיע. זמן שהקב"ה קבע.
אחישנה – מלשון להחיש, למהר, להביא אותה מהר.

יש זמן קבוע מראש לסוף התהליך, אבל הקב"ה נותן לנו אפשרות למהר את הזמן הזה. לזרז ולקדם אותו.
כמו בוויז – יש זמן הגעה משוער. ככה גם הגאולה – יש זמן משוער שבו היא בטוח תגיע. אבל אנחנו יכולים לקדם את הזמן הזה, להגיע מוקדם יותר ליעד…

נשאל את הבנות אם הן רוצות להחיש – כלומר, לקדם – את הגאולה, והאם יש להן רעיונות איך לעשות זאת.

 

שלב ד: איפה זה פוגש אותי?

נניח על הרצפה פתקים קטנים שעליהם כתובים דברים שיכולים לקדם את הגאולה (דיבור נקי, לשון הרע, לדון לכף זכות, לכבד הורים וכו'- נספח מס' 3). נזכיר גם דברים שהן הציעו בעצמן בשלב הקודם. נציע לבנות לבחור משהו אחד מתוך הדברים הללו, שאותו הן ישתדלו לעשות השבוע למען קירוב הגאולה. (אפשר לנסח את הפתקים בצורה של "אני מקבלת על עצמי…")

סיכום:

בפעולה למדנו מה ההבדל בין להיות צופה לבין להיות שחקנית.
אנחנו יכולות להמשיך להתחבא בחבוש, אבל אם נצא לבעוט בבקבוק – זה יקדם אותנו לעבר היציאה.
כנ"ל בטלפון המתוקן – אנחנו בוחרות אם לקדם את העלילה של הסיפור או להשאיר אותה סתמית.
להיות שחקנית זה דורש, אבל רק כך אפשר לקדם את הענייניים.

לגאולה יש זמן – עת מסוימת שהקב"ה לא מגלה לנו אותה.

אבל הוא מגלה לנו שהמעשים הטובים שלנו יכולים לזרז את בוא הגאולה.
וכדי לא להשאיר את הדברים באוויר – זה הזמן לבחור מעשה אחד שאני רוצה להתחזק בו השבוע או החודש. כי כל מעשה טוב מקדם את העולם כולו למקום טוב יותר…

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

ניצול שואה מדבר לדורות הבאים

סרטון עם עדות מרתקת של שמוליק שילה ז"ל,
יליד לוצק שבפולין, שרד כילד בן 12 את השואה.
נלחם במלחמת העצמאות והיה ממקימי הקיבוץ צאלים בנגב.

דילוג לתוכן