פעולה מס' 2 בנושא: יהודי התפוצות.

נושא: אחדות וערבות
תת נושא: אחדות וערבותארץ ישראלגלות וגאולהעם ישראל
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח),
רמת פעילות: קלילה

קשה לעלות לארץ(פעולה)

  מתאים ל:  שבת

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


המסע לארץ ישראל (פעולה)


מה אתה מוכן לתת בשביל זה? (פעולה)


 

 





  1.  החניכים יכירו בהשתרשותו של עם ישראל בגלויות השונות לאורך הדורות.

  2. החניכים יבינו כי לצד קשייהָ של הגלות, לרוב היא מציעה נוחות כלכלית וביטחונית.
  3. החניכים יפַתחו רגישות לקשיים של עולה חדש.

 





  • כרטיסי תשובות למרוץ שליחים


  • שלטי "תשובות"


  • עזרים למשחק לוח בשלב ב'


  • חבילת עוגיות


  • כרטיסים למשחק זיכרון

 




 השתרשות הגלות


נשחק עם החניכים מרוץ שליחים בעקבות הגלויות: מראשית ההגליה דרך מגילת אסתר, גירוש ספרד ועד העלייה לארץ.


מטרת המשחק היא להראות לחניכים תהליכים היסטוריים של התגלגלותנו לגלות,


ובייחוד את הקושי הרב שיש לעם ישראל להתנתק מהגלות ולשוב לארץ.


 

כללי המשחק:

נחלק את החניכים לשתי קבוצות, ונעמיד אותם בשני טורים.

נעמיד מול שתי הקבוצות, במרחק משמעותי, חמישה שלטים עם הכיתוב "תשובה א" "תשובה ב" "תשובה ג" "תשובה ד" ו"תשובה ה".

המדריך יקרא את השאלות עם אפשרויות התשובה.

על כל קבוצה להחליט מהי התשובה הנכונה, ואליה ירוץ השליח התורן – הראשון בטור

(לאחר שענה על השאלה הוא עובר להיות אחרון בטור).

הקבוצה שהשליח שלה הגיע ראשון לתשובה הנכונה מקבלת נקודה.

הקבוצה המנצחת היא זו שצברה יותר נקודות לאורך המשחק.

 

שאלות:

(התשובות הנכונות מודגשות)


  1. מי הכריז את ההכרזה הבאה?
    "כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים…

  2. מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג(.
    א. החשמונאים
    ב. כורש מלך פרס
    ג. נבוכדנאצר מלך בבל
    ד. זרובבל בן שאלתיאל


  3. כמה שנים לאחר חורבן הבית הראשון ניתנה הצהרת כורש?
    א. 40 שנה
    ב. 200 שנה
    ג. 50 שנה ?
    ד. 300 שנה

  4. כיצד נקראה העלייה לארץ בעקבות הצהרת כורש?
    א. היינו כחולמים
    ב. העלייה הראשונה
    ג. נעלה ציון
    ד. שיבת ציון

  5. מה הייתה מטרת העלייה?
    א.בריחה מפני פרעות ביהודים
    ב. בניין בית המקדש
    ג. הפרחת השממה
    ד. רווח כלכלי


  6. מה היו הקשיים של העולים לארץ?
    א. קשיים כלכליים

  7. ב. התנכלויות מצד השומרונים יושבי הארץ
  8. ג. עיכוב בניית המקדש ע"י השלטון הפרסי
  9. ד. כל התשובות נכונות.

  10. מי היו מנהיגי העליות?
    א. בגל הראשון עזרא הסופר, ובגל השני נחמיה
    ב. בגל הראשון ששבצר, ובגל השני נחמיה
    ג. בגל הראשון זרובבל, ובגל השני עזרא הסופר
    ד. בגל הראשון ששבצר, ובגל השני עזרא הסופר

  11. מה אפיין את העולים שבאו עם עזרא?
    א. עשירים
    ב. משפחות כֹהנים ולוויים שנועדו לשרת במקדש
    ג. בנאים
    ד. בעלי שמות עבריים
    ה. תשובות ב +ד נכונות.


  12. כיצד נהגו מרבית גולי בבל?
    א. עלו לארץ
    ב. נשארו בבבל
    ג.שלחו את ילדיהם לארץ
    ד. השאירו את הרכוש בפרס, ועברו לזמן מוגבל לארץ.

 

בשלב זה נעצור ונערוך סיכום ביניים של ניקוד הקבוצות ושל השאלות שנשאלו:

העולים לארץ נתקלו בקשיים רבים:

התנכלויות מצד השומרונים שישבו בארץ, עוני ומחסור, הלשנות של השומרונים לשלטון הפרסי, עיכובי בנייה של בית המקדש.

וכל אלה לעומת התנאים בבבל שהיו נוחים יותר ומבוססים יותר.

שם עסקו היהודים בעיקר בחקלאות ובמסחר, ונהנו מרווחה.

ואכן אנו רואים שלמרות שהייתה רשות לעלות לארץ ולבנות את בית המקדש, מרבית העם נותר לשבת בגולה.

כנראה שזה היה קל יותר ומפתה

 


  1. מהי ה"חבורה הקדושה"?
    א. חבורת מקובלים יוצאי מצרים שעלתה לארץ.

    ב. כשלושים משפחות שהתארגנו לעלות לארץ עם ר' יהודה החסיד
    .

  2. ג. תלמידי הגר"א שעלו לארץ.
    ד. הרמב"ן ומשפחתו שהפליגו ארצה בספינה. ה. כל התשובות נכונות.


  3. זמן קצר לאחר שעלתה ה"חבורה הקדושה" נפטר ר' יהודה החסיד. מה עלה בגורלם?
    א. מעטים נותרו בירושלים, וחלקם חזרו לגולה.
    ב.רובם התיישבו באזור שכם.
    ג. כולם המירו את דתם
    ד. כל התשובות נכונות.


  4. בסוף המאה ה-18 החלו לעלות לארץ ישׂראל קבוצות של יהודים ממזרח אירוֹפּה. היכן הן התיישבו?
    א. בצפת
    ב. בירושלים
    ג. בטבריה
    ד. בחברון
    ה. כל התשובות נכונות.


  5. אחת מהערים הללו נפגעה ברעידת אדמה ותושבים רבים עזבו, איזו עיר זו?
    א. צפת
    ב. ירושלים
    ג. חברון
    ד. טבריה


  6. בשנת 1942 גורשו יהודי ספרד. לאן נמלטו רוב המגורשים?
    א. לפורטוגל
    ב. לצפון אפריקה ואיטליה
    ג. למצרים ולאימפריה העותמנית
    ד. לצפת (התשובות מסודרות בסדר יורד של מספר הנמלטים. כלומר: הכי מעט נמלטו לארץ ישראל.)


  7. בסוף המאה התשע עשרה החלה להתעורר תנועת "שיבת ציון",
  8.  ועולים מאירופה התארגנו לעלות לארץ. מי סייע להם בייבוש הביצות ובהתיישבות?
    א.הרצל
    ב. שרה גיבורת ניל"י
    ג. הברון רוטשילד
    ד.הלורד מוין


  9. מה גרם לתהליך העלייה וההתיישבות להיעצר?
    א. רעב וגירוש היהודים מיישוביהם בעקבות מלחמת העולם הראשונה
    ב. מכת ארבה
    ג. דיזנטריה ומחלת הפתרוס
    ד. כל התשובות נכונות
    .

 

נערוך שוב סיכום ביניים:

גם כשרודפים אותנו בגולה, ולמשל מגרשים יהודים מספרד לא רבים ממהרים לעלות לארץ.

אלו העולים לארץ מתיישבים באזורים מסוימים וקטנים, ונתקלים בקשיים רבים:

אין להם אמצעים להתמודד עם המחסור, יש רעידות אדמה, הערבים תוקפים אותם.

בשל כל אלה רבים מתייאשים מרעיון ההתיישבות, ואלו שנשארים זקוקים לסיוע מנדיבים כמו הברון רוטשילד.

 


  1. מהיכן לקוח הקטע הבא?
    "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל"

    א. דברי הרצל בבאזל
    ב. הצהרת בלפור, בריטניה
    ג. השיח מחמוד דריווש, איראן
    ד.נפוליאון, צרפת

  2. מה אירע ביום ראשון א' באלול תרנ"ז (29 באוגוסט 1897) בבאזל שבשוויץ?
    א. הקונגרס הציוני ה-1 ביזמתו ובהנהגתו של ד"ר בנימין זאב הרצל לייסוד מדינת היהודים
    ב. קביעת חוקי "הספר הלבן" שמנעו עלייה לארץ על ידי הבריטים
    ג. כינוס ראשון של נציגי העם היהודי מאז חורבן בית שני
    ד. תשובות א' וג' נכונות.


  3. בעקבות פרעות ביהודי רוסיה, הציע הרצל פתרון חירום. מה הייתה התכנית?
    א. לעשות מבצע העפלה לארץ ישראל
    ב. להקים צבא יהודי
    ג. להתיישב באופן זמני באוגנדה כמושבה מדינית
    ד.לשחד את שלטונות רוסיה באוצרות המקדש.


  4. העלייה לארץ גברה בשנות השלושים בעקבות:
    א.עליית היטלר לשלטון
    ב. הצהרת בלפור
    ג. פיתוח ההתיישבות
    ד. המענקים שנתנו הבריטים לעולים החדשים.



נערוך שוב סיכום ביניים:

שנים רבות חלפו מעליית עזרא ונחמיה עד להתארגנות מחודשת לעלייה של היהודים,

וגם אז היו מי שראו במדינה יהודית "מקלט בטוח" בלבד (דוגמת רעיון אוגנדה).

אנו רואים שהעלייה לארץ מתגברת בעקבות הרדיפות בגלות.

מתן הרשות לעלות, לבנות ולהיבנות לא גרם לעלייה ההמונית כפי שגרם הצורך במקלט בטוח.

יחד עם זאת, גם האנטישמיות לא גרמה לעלייה המונית של כלל ישראל לארץ, ורבים נותרו בגולה.

 

בתום המשחק נעלה כמה שאלות:

מהו היחס של רוב עם ישראל לגלות ולעלייה לארץ בתקופות השונות?

מה לדעתכם משפיע על יחס זה?

 

נראה כי עם ישראל השתרש היטב בגלות למרות הקשיים הנלווים אליה,

 וגם כאשר הייתה לו אפשרות לשוב ארצה, לא היו גלים של עלייה המונית.

עלייה גדולה יחסית התעוררה לרוב בעקבות אנטישמיות וקשיים בגלות, ששיאם היה במלחמת העולם השנייה.

יחס זה של הגולים לעלייה נבע מהקשיים הכלכליים והביטחוניים שהיו אז בארץ.

 



הסיבה להעדפת הגלות על פני ארץ ישראל

נשחק עם החניכים משחק סולמות וחבלים, ונוסיף לו כלל:

בכל פעם שעולים בסולם, מפסידים עוגייה. ובכל פעם שיורדים בחבל, מקבלים עוגייה.

 

כללי המשחק:

נחלק את השבט לקבוצות, ולכל קבוצה נחלק שלוש עוגיות.

כל קבוצה בתורה מטילה קובייה ומתקדמת לפיה.

אם הקבוצה מגיעה לסולם, היא יכולה לבחור לעלות בסולם או לא לעלות. ק

בוצה שבוחרת לעלות בסולם, מפסידה עוגייה. אם הקבוצה מגיעה לחבל, היא יכולה לבחור לרדת בחבל או לא לרדת.

קבוצה שבוחרת לרדת בחבל מרוויחה עוגייה.

 

קבוצה שמגיעה לסוף המשחק, מקבלת פתק:


"ההרווחה שבגלות, כל כולה אינה באה, אלא להסיח את דעתנו ולהשכיח מאיתנו שבגולה אנו שרויים".

(ר' דוד מסוכוטשוב).


 

עם סיום המשחק (או העוגיות) נשאל את החניכים:

מה היה יותר חשוב עבורם, לקבל עוגיות או להגיע לסוף המשחק?

 

ייתכן שהחניכים החליטו בשלב מסוים במשחק, שחשוב להם לקבל עוגיות יותר מלהגיע לסוף המשחק.

וזאת, משום שהם לא ראו ערך בסוף המשחק, והעוגיות היו שכר מספק עבורם.

נגיע עם החניכים למסקנה שהעוגיות במשחק טשטשו את המטרה להגיע לסוף המשחק.

 

נסביר כי המשחק מנסה לדמות את המצב של יהודי התפוצות, ולהמחיש את האשליה שמציעה הגלות –

התנהלות המשחק גורמת לחשוב, שאולי עדיף לרדת בחבל כדי להרוויח עוגיות, ולא לעלות בסולם כדי להגיע לסוף המסלול.

 

נשאל:

אילו פיתויים הגלות מציעה?

(לרוב מצב כלכלי טוב יותר ומציאות ביטחונית רגועה יותר)

 

הגלות פועלת עלינו באופן דומה בכך שהשהות בגלות מציעה הרבה "עוגיות" –

רווחה כלכלית, מגורים נוחים, ביטחון, קִדמה, לימוד תורה בשקט, אין דאגה לכלל, אפשר לבזבז מים מהברז…

ומנגד, לעלייה לארץ יש המחיר שלה – לכך נקדיש את השלב הבא.

 




קשה להיות עולה חדש

 

ננסה להמחיש לחניכים מעט מקשייו של עולה חדש באמצעות מפגש חווייתי עם קושי בסיסי של הבדלי שפה.

נ

שחק עם החניכים משחק זיכרון (אם השבט גדול, נחלק אותו לקבוצות). המטרה להרים כרטיס עם מילה וכרטיס עם הפירוש שלה.

 

כרטיסי המשחק:






















מילה



פירוש



מילה



פירוש



צפוד



יבש, מצומק, מקומט



אשכר



מתנה, שי



ביבר



גן חיות



ארכובה



ברך



בית נכות



מוזיאון



כיח



לחה



עופל



מקום גבוה ומבוצר



 



קרדינלי



עיקר, יסודי



 



גבחת



קרחת



 



פדחת



החלק מעל למצח



 



ארכיפלג



קבוצת איים



 



זמם



מחסום לבעלי חיים



 



פטדה



אבן טובה



 



תמסח



תנין



 



פלצור



חבל ארוך שבסופו לולאה



 



קנוט



נרגז



 



בירנית



מבצר מצודה



 



מדמנה



מזבלה



 



ענבר



שרף מאובן




 

שים לב – על המדריך לשלוט היטב במילים ובפירושן כדי שיוכל להנחות את המשחק.

 

לאחר המשחק נשאל את החניכים:

לפי מה הרמתם את הכרטיסים?

יש להניח שמרבית התשובות התבססו על ניחושים.

 

כיצד הרגשתם כשלא הייתם בטוחים בתשובותיכם?

יש להניח שבמצב כזה אנו פעולים בחוסר בטחון, ולעיתים באי נוחות.

 

נבקש מהחניכים לתאר לעצמם איך הם היו מרגישים לו כולם מסביב היו מדברים במילים הללו,

 והם לא היו מבינים את השפה המדוברת.

תחושה דומה לזו, אך כמובן בעלת עוצמה רבה יותר, היא תחושתו של עולה חדש.

השפה היא היבט אחד ממכלול של גורמים הגורם לתחושה דומה ומועצמת של חוסר ביטחון ואי נוחות.

 

למעשה, עלייה לארץ טומנת בחובה איבוד של הרבה עוגנים בסיסיים בחיים.

יהודי התפוצות עומדים בין הפטיש לסדן – קשיי הגלות מחד, וקשיי העלייה מאידך.

 

נחשוב יחד עם החניכים על קשיים נוספים של עולים חדשים.

נוכל לתאר לחניכים מצבים, ולמצוא יחד אילו קשיים עשויים להיות בהם עבור עולים.

 

קשיים של עולה חדש:











מצב: לשלם חשבון חשמל.

קושי: למי משלמים, שגיאות כתיב בתשלום החשבון.



מצב: לשחק עם חברים.

קושי: לא מכירים את הכללים של המשחק, החברים הטובים נשארו בגולה, וצריך לרכוש חברים חדשים.



מצב: להגיע למקום מסוים בעיר.

קושי:לקרוא שמות של רחובות, קשיי תקשורת עם עוברים ושבים.



מצב: ללכת לסבא וסבתא.

קושי: אי אפשר. הם גרים בחו"ל. געגועים לחברים ולמשפחה שנותרה שם.



מצב: ללמוד בכיתה.

קושי: המורה מדברת מהר מדי, לא מבינים כל מה שכתוב על הלוח.



מצב: קניות במכולת.

קושי: להתרגל למטבעות של שקלים במקום דולר או יורו.



מצב: להתלבש בבוקר.

קושי: להתאים את הבגדים לחברה אליה משתייכים



מצב: לשלוח מכתב.

קושי: לכתוב את הכתובות, לדעת איפה שולחים, כמה בולים וכו'.



מצב: שיעורי בית.

קושי: להבין את השאלות, לכתוב תשובות.



מצב: לנהוג במכונית.

קושי: הנהג נוהג בארץ בצד שמאל, ובחו"ל בצד ימין.



מצב: ללכת לעבודה.

קושי: למצוא עבודה שמתאימה להשכלה שרכשו בחו"ל.



מצב: לגור בבית.

קושי: למצוא דירה בגודל שהיו רגילים אליה בחו"ל. רבים נאלצים לעבור לדירה קטנה יותר.


 

 



במהלך הפעולה נחשפנו לקשר של עם ישראל עם הגלות –

ראינו שפעמים רבות לאורך הדורות הגלות נראתה מבטיחה יותר מארצנו – ארץ ישראל.

ניסינו להכיר על בשרנו את פעולתו של מנגנון הנוחות, ומנגד הדגמנו מעט מן הקשיים הנלווים אל ההחלטה לשוב ארצה.

 

חשוב להדגיש לחניכים שאין בהזדהות עם קשיים אלו אמירה כי עליהם לוותר על העלייה ארצה,

אלא לחדד בקרבנו את האחריות לסייע לרוצים בכך, ולפעול להגברת הרצון לעלות לארץ.

 

הערה חשובה נוספת היא שלא בכל הגלויות המצב הכלכלי מבטיח יותר.

בחלק מהגלויות הקושי המרכזי בעלייה הוא השינוי במציאות החיים

(דוגמה: יש מיהודי אתיופיה שלא חיו בדירות מרווחות, אולם הם היו רגילים לחיי אדמה,

ובארץ שוכנו במרכזי ערים, ועתה עליהם להתפרנס מעבודות פשוטות כמו למשל ניקיון).




במשחק ' מרוץ שליחים' יש להישמר מפני מכשולים ופגיעות אפשריות.


 


 


 



 


 


תיוג: עליה לארץ, עלייה לארץ, לעלות לארץ, ארץ הקודש, ארץ ישראל, עולים חדשים, גלות, גאולה, הגלות, הקושי לעלות לארץ מהגלות, עם ישראל, קשיים של עולים.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים