מתוך החוברת "קדושה אני מבקש"- קדושת הזמן

נושא: במעגל השנה
תת נושא: במעגל השנהמצוותראש השנהתורה ומצוות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

מקדש ישראל והזמנים (פעולה)

 מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


ברכת שנה טובה מראש הממשלה (סרטון)


הלוח העברי – לו"ז לעולם הרוח (פעולה)


 


 






  1. החניך יבין כי הזמן אינו רצף כרונולוגי סתמי וכי יש זמנים שבהם חלה קדושה.

  2. החניך יכיר בייחודו של עם ישראל המחובר לזמנים מקודשים אלו.
  3. החניך יתוודע למקומם של הזמנים המקודשים במערכת החיים האישית.
  4. החניך יבין כי מערכת המצוות המיוחדת לזמן מכוונת את האדם לספוג לקרבו את קדושת הזמן.






  • כרטיסי הנחייה (תלבושות ואביזרי תחפושת)


  • פרי גלעין


  • דפי מקור – "גרעין הזמן ופריו"


  • כרטיסי משתלה





שלב א' – ספירת הגומר ?


 


נפתח בסיפור דרמטי. (רצוי לעבות את התיאורים ולהעצים בכך את החוויה כך שתהיה מרטיטה ועצמתית ככל האפשר.):



"כעת יום שלישי בלילה. סערה הטביעה את אונייתנו, אך בעזרת השם הצלחנו להימלט מן האוניה על גבי קרשים שבורים,


והגלים השליכו אותנו על יבשה לא מוכרת. הגענו לאי בודד. כמובן, איננו יודעים מתי נוכל לצאת מכאן…"


 



נשאל את החניכים:


– האם חשוב כי נקפיד לשמור על מניין הימים או שמא במציאות החדשה,


על האי הבודד, אין לידיעה הזו משמעות עבורנו?


נשמע את תשובות החניכים. יש להניח כי רובם ככולם יטענו כי ודאי וודאי שעלינו להקפיד לשמור את מנין הימים.


ננסה לברר עימם מדוע:


מה הטעם במניין הימים?


 


לאחר דיון קצר, נחלק את החניכים לשתי קבוצות, ונבקש מהן לשמש לנו יועצים בעניין "מניין הימים".


 ניתן לכל קבוצה כרטיס הנחיה (נספח 1)


 ונסביר כי כל קבוצה תגבש את חוות דעתה על-פי דמות שחוותה על בשרה חיים בתנאי בידוד לתקופה ממושכת:


¨ דמות אחת היא רובינזון קרוזו – גיבור ספרו המפורסם של דניאל דפו שנכתב במאה ה-19.


הספר מתאר את חייו של רובינזון קרוזו, ניצול ספינה שטבעה, על אי בודד.


 


¨ דמות שניה היא יוסף מנדלביץ' – יהודי בן דורנו (אפשר לשאול את החניכים אם יש משהו שיודע מיהו, שקרא או ששמע עליו).


יוסף מנדלביץ' היה כלוא 11 שנים בסיביר בגלל פעילות ציונית והוכרז 'אסיר ציון'. כיום הוא חי בירושלים.



מדריך, שים לב! כדי לעורר עניין תוכל לתת לנציג הנבחר של הקבוצה פרטי לבוש המתאימים לדמות שאותה הוא מייצג.


הנציג ייצג את הקבוצה בהמשך, במליאה השבטית. בנוסף, חשוב שאתה תכיר את המקורות היטב,


כדי שתוכל לתרום לדיון אם הקבוצות לא יבינו את הרעיון.


 



לאחר שהקבוצות עיבדו את משימותיהם נכנס אותם למליאה ונאמר:


– שתי הדמויות שעסקתם בהן הקפידו לסמן ולשמור את מניין הימים.


מתוך מה שקראתם – מה תרם הדבר לתוכן החיים של כל אחת מהן?



לאחר שנשמע את תשובות שתי הקבוצות, נשאל את כל החניכים:


מה ההבדל בין ספירת הזמן של רובינזון קרוזו לזו של יוסף מנדלביץ'?


נוכל להפנות שאלות לקבוצה המייצגת את 'רובינזון קרוזו' או לקבוצת 'יוסף מנדלביץ''.


 



נגיע עם החניכים להבנה כי מטרת הרישום שעשה רובינזון קרוזו הייתה רק לדעת כמה זמן עבר מאז הגיע לאי.


לעומת זאת מעשיו של יוסף מנדלביץ' מכילים משמעות נוספת – רוחנית.


מנדלביץ' נעזר בזמן על מנת להתחבר לקדושה ולעבודת ה';


באמצעות חשבון הזמן הוא יכול היה להתפלל תפילה בזמנה ולשמור שבת ומועדים,


 ובכך לחשוף את הקדושה ששורה באותו זמן בעולם. כך בכל פעם שסימן קו שביעי, ידע:


הקב"ה רוצה עכשיו במנוחתו, בזמירותיו, בתפילות השבת שלו.


 



נסכם את השלב הזה: חשבון הזמן של עם ישראל שונה שוני מהותי מזה של שאר האומות. חשבון הזמן שלנו לא נועד לידיעה טכנית בלבד: "כמה זמן עבר". מטרתו לדעת מתי משרה הקב"ה את שכינתו באופן מיוחד ובצורות מיוחדות, ולהתחבר למציאות של קדושה זו.


 





גרעין הזמן ופריו


 


נפתח לפני החניכים פרי גלעין (כגון אפרסק, שזיף או אבוקדו).


נשאל את החניכים:


– מה יש לפנינו?


מה הקשר בין הגרעין לפריו?


(הגרעין מאפשר את צמיחתו של עץ חדש שייתן פֵּרות חדשים. בלעדיו תהיה הופעת העץ חד-פעמית).


נסכם: הפרי הוא ה'סוף', המטרה שלשמה נוטעים את העץ, מטפחים אותו ומגדלים אותו.


הגרעין שבפרי הוא המאפשר צמיחה והתחדשות. הפרי, תכלית העץ, טומן בחובו התחלה חדשה – היא הגרעין.


 



בעקבות ההמחשה, נלמד יחד עם החניכים את דבריו של החבר למלך כוזר,


כפי שכתבם ר' יהודה הלוי שחי לפני קרוב ל- 1000 שנה בספרו 'הכוזרי'. רצוי לצלם את הקטע ולחלקו לכל חניך. (נספח 2)


 



נבקש מהחניכים לחשוב על השאלות הבאות במהלך ההאזנה:


מה הקשר בין תפילה לסעודה ?


מה הקשר בין שבת לרפואה ?


 



ספר הכוזרי – מאמר שלישי אות ה



בדרך זו תהיה שעת התפילה לחסיד כגרעין הזמן ופריו ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו שלבואה הוא מצפה …


 ברכת כל תפילה שורה על האדם עד שעת תפילה שאחריה כשם שכוח הסעודה שסעד מתקיים בו עד שיסעד סעודת לילה.


אולם ככל אשר תתרחק שעת התפילה תלך הנפש הלוך וקדור מטרדות העולם הבאות עליה,


ובייחוד אם יביאנה ההכרח (=היא מוכרחת) לשמוע דברים העוכרים (=מזהמים) זוך נפשו:


דיבורים מגונים או שירים שהנפש נוהה אחריהם עד שאי אפשר להשתלט עליה.


אך בשעת התפלה מטהר האדם את נפשו מכל מה שעבר עליה בינתיים, ומכין אותה לקראת העתיד.



וכשם שהיו לו שלוש עתות התפילה שבכל יום פרי יומו ולילו כך יהיה לו יום השבת לפרי השבוע כי יום זה מזומן (=מתאים)


להדבקות בעניין האלוהי …


כי במשך ימות השבוע מצטברים מותרות (=שאריות) עכורים שלא יתכן לצרפם ולבערם


, כי אם על ידי התמדה בעבודת ה' במשך יום תמים …


 והנפש ביום זה היא כאלו מתרפאת ומחלימה מחולי שהיה לה ומצטיידת בכוחות שידחו מעליה את החולי הזה לעתיד …



ושוב מתעתד החסיד לקראת הרפואה החודשית בראש חדש שהוא זמן כפרה לכל תולדותם …


, לקראת שלש רגלים ולבסוף לקראת יום הצום הנכבד …


 והנה צום היום הזה עושה את החסיד דומה כמעט למלאכים …


 



לאחר שנקרא את הקטע נאמר:


ראינו שהמושג פרי וגרעין מתייחס למציאות של מטרה המכילה בתוכה התחלה חדשה.


כיצד מכנה ר' יהודה הלוי את הזמנים המקודשים? (גרעין הזמן ופריו).


 



במשך כל הזמן מתכוננים לזמן הקדוש, והזמן הקדוש מטעין אותנו מחדש לקראת פרק הזמן הבא, למשל:



  • לקראת השבת אדם קונה מצרכים, מנקה, מכבס וכן לומד את פרשת השבוע, ואילו בשבת הוא נח בשלווה ונהנה מן ה'פרי' העסיסי. בינתיים גם צומח לו ה'גרעין', והאדם מקבל ממנו כוח להמשך השבוע – עד השבת הבאה.
  • בהתקרב הימים הנוראים, האדם מתכונן: עושה חשבון נפש, מחזק מעשים טובים ומנכש 'עשבים שוטים'. ההחלטות של הימים הנוראים נותנות (או אמורות לתת…) לו אנרגיה לחודשים הבאים – להתקדם, להתחזק ולתקן.
  • בפרוש שנת השמיטה מכינים את הקרקע ואת הנפש (שלא להילחץ…), ובשמיטה חיים בעולם רוחני יותר והוא הנותן כוח לעבודה הנכונה לאדם בשש השנים הבאות.

כך הוא הדבר בכל הזמנים המקודשים.



נשים לב: ריה"ל לא מדבר על יהודי בודד ומנותק, שצריך להילחם בטומאה הסובבת אותו אי שם בערבות רוסיה.                   


אם כך, מדוע היהודי שעליו מדבר ריה"ל – וגם אנחנו– צריכים להתנקות ולהתחדש ?


(תשובות אפשריות: מהחולין, מהמירוץ של היומיום, מהשיגרה)


 


מסקנה: כל אחד מאיתנו צריך זמנים מקודשים כאלה, כדי לנשום קצת 'אויר קדוש' ולצאת מהחולין.


כך נוכל לגדל פירות נאים של אדם קדוש…





במשתלת הזמן…


 


כמו שכולם יודעים, במיוחד בשנת השמיטה, פֵּרות אינם גדלים מעצמם.


אם אנו רוצים לגדל פֵּרות של זמנים קדושים, שטעמם ינקה את כל העבר וייתן לנו כוח לעתיד – צריך לדעת איך לגדל אותם!


אז בואו נתאמן!



נזמין את החניכים למשחק במשתלה.


 


ארבעה חניכים יקבלו שמות משפחות עצי פרי:


¨ עצי הדר;


¨ עצים נשירים;


¨ עצים טרופיים;


¨ עצים ים תיכוניים.


ארבעה חניכים נוספים יקבלו כרטיס תיאור מאפייני משפחות העצים.


על הרצפה נפזר כעשרים כרטיסיות ועליהם שמות פֵּרות (נספח 3).



על החניכים למצוא את בני זוגם – להתאים משפחת עצים למאפייניה,


ולאחר מכן לאסוף את כל הפֵּרות השייכים לה. תוכלו לערוך את המשחק כתחרות בין הזוגות.


הזוג המנצח הוא זה שמצא ראשון את שם משפחת העץ, מאפייניו ופֵּרותיו המתאימים.


(אפשר לצ'פר את הזוג המנצח בסלט פירות עסיסי, למשל!)



למדריך: אפשר, כמובן, להשתמש בפחות משפחות עצים, אם מספר החניכים קטן מ-8, או, לחילופין,


להכפיל את מספר הזוגות של שם משפחת עצים ומאפייניה אם מספר החניכים גדול יותר.


 



כשכל החניכים והכרטיסים מצאו את מקומם, נסכם: ראינו שלכל עץ פרי יש הוראות גידול משלו.


נשאל:


מה יקרה אם ננסה לגדל פרי על-פי הוראות גידול לא מתאימות?


יש להניח כי הוא לא יגדל כראוי. אולי משום כך השתמש ריה"ל במשל זה בנוגע לקדושת הזמן –


גם לכל זמן קדוש יש הוראות משלו.


נשאל:


מהן "הוראות הגידול" של כל זמן ומועד?


המצוות וההנהגות הקשורות לכל זמן וזמן!


איזו "תנובה" רוחנית תהיה לביצוע נכון של המצוות וההנהגות הללו?


(כאשר נטפח את הזמן הקדוש בהתאם ל"הוראות הגידול" שלו –


המצוות וההנהגות האמורים בו, נוכל להפיק ממנו את "ההטענה הרוחנית" המיוחדת לו,


שהשפעתה תחול באותו זמן וגם בימים הבאים אחריו!)





כל "זמן" והוראות הגידול שלו…


בשלב זה נרצה ללמוד כיצד אנחנו מגדלים את הפרי של כל זמן וזמן,


ובמילים אחרות – מהן המצוות וההנהגות המקיימות את הקדושה שבכל זמן.


נערוך עם החניכים סבב אשר במהלכו יתבקש כל חניך לציין הנהגה, מצווה או מושג הלכתי הקשורים ב"גידול הזמן"


שעליו נכריז בראשית הסבב. הסבב ייערך בשיטת ה"א"ב", כלומר,


כל חניך יציין הנהגה או מצווה הפותחת באות העוקבת לזו של החניך שלפניו.



למדריך! פעילות זו אינה פשוטה;


היא דורשת יצירתיות ומבוססת על ההנחה שחניכיך בוגרים ומסוגלים למשימות מורכבות.


אם הם מתקשים בחשיבה, עודד, עזור להם בדוגמות, ושבח כל הצלחה.


חניך נתקע? לא נורא! גייס את שאר חניכי השבט לעזרתו.


כמו-כן, ייתכן שיהיו חניכים שיתביישו להשתתף בסבב, שירגישו לא מצליחים או שימנעו מסיבות אחרות.


נסה לעמוד על סיבת ההימנעות, והחלט האם מתאים לדרבן את החניך הממאן להשתתף בכל-זאת,


או שעדיף להניח לו, ולהמשיך הלאה בסבב.


חשוב מאוד להיות ערים לרגע שבו הסבב מתחיל למצות את עצמו!


ברגע שתחוש שחניכיך מיצו את הסבב על חג אחד,


 אל תמשיך בו עד תום כל האותיות, אלא הכרז על החג הבא –


והחניכים ימשיכו לעסוק בו מהמקום בו הפסיקו את הסבב על החג הקודם


 (החניך שבו נעצר הסבב ימשיך באות שאליה הגיעו).



דוגמה להתנהלות סבב:


 (הרצף כאן ניתן לשם המחשה בלבד כדי שתחוש שהדברים ברי ביצוע,


וכדי שתוכלו להדגים לחניכים כיצד אמור להתבצע סבב האותיות.)



 


הזמן: חג הפסח


 


חניך א: אפיית מצות


חניך ב: ביעור חמץ


חניך ג: גאלתי (לשון גאולה, כנגדה כוס שלישית)


חניך ד: ד' בנים


חניך ה: הגדה של פסח


 



הזמן: שבת


 


חניך ו: "ויכולו" (אמירת "ויכולו" כעדות לשבת שבבריאה)


חניך ז: זמירות שבת


חניך ח: חמין (המנהג לאכול מאכל שהוטמן מערב שבת)


חניך ט: טוחן (אב מלאכה)


חניך י: יד סולדת (הגדרת מידת חום הנוגעת לעניין הלכות בישול בשבת)


חניך כ: כותב (אב מלאכה)


 



הזמן: פורים


 


חניך ל: לקרוא במגילה


חניך מ: מחיית עמלק


חניך נ: נתינת מתנות לאביונים


חניך ס: סעודת פורים


חניך ע: על הניסים


 



הזמן: הימים הנוראים


 


חניך פ: "פתחו לי פתח כחודה של מחט…"


חניך צ: צדקה


חניך ק: קרא (מסימני ר"ה)


חניך ר: רימון


חניך ש: שופר


חניך ת: תשובה


 




וכן הלאה… נמשיך עם זמנים ומועדים נוספים שנבחר,


לדוגמה: סוכות, חנוכה, ימים נוראים, ראש חודש, שמיטה ועוד.


 


נראה שהזמנים המקודשים אינם נקודה סתמית על פני לוח השנה, אלא שהם מכילים מטען רוחני אדיר,


כפרי בשל, שאת תנובתו נוכל להפיק בעזרת שלל המצוות וההנהגות הקשורות בו.


נסכם כי הקב"ה נתן לנו הוראות עבודה למשתלה מצוינת,


משתלה שבה מגדלים את פירות הזמן וחיים בתוך עולם של קדושה.


 





בראשית הפעולה בדקנו אם יש הבדל בין זמן של כל אדם לזמן של יהודי,


ולמדנו כי חשבון הזמן שלנו לא נועד לידיעה טכנית-מתימטית. מטרתו לגלות ולהתחבר למציאות של קדושה.


ראינו כי הזמן שלנו הוא כמו עץ שעליו צומח פרי – והפרי הוא הזמן הקדוש. כמו שמגדלים עץ –


כך מתכוננים לזמן הקדוש וכך נוהגים בו, וכמו גרעין שממנו ניתן להצמיח עץ חדש – כך הזמן הזה נותן לנו כוח להמשיך.


לאחר מכן שמנו לב שכל פרי דורש גידול מיוחד, והבנו כי לכל מועד יש דרך הכנה מיוחדת ומצוות המאפיינות אותו.


 



 



 


 


תיוג: זמן, קדושת הזמן, הזמן, הזמן היהודי, מועד, מועדים, חגים, מעגל השנה, מצוות הזמן, המצוות התלויות בזמן, לוח השנה היהודי, עם ישראל, רובינזון קרוזו, יוסף מנדלביץ, הכוזרי, ריה"ל, כוזרי.


 


 



 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

מאמין וזורע

קטע עוסק בגוש קטיף.
ראיון עם הרב בניה ליפשיץ ,מלמד בישיבת ההסדר בנווה דקלים.