מהלך הפעולה-
החניכים ישחקו:
הקדרים באים, הגזר, שיפ בוינג.
מתודה: משחקים מלך התנועות: בת יוצאת החוצה, ובוחרים בת שמחליפה את התנועות. אבל לפני שמחזירים אותה אומרים לחניכות שאחרי שיסתיים משחק התנועה המדריכה תגיד "פרה" וכולן צריכות לעשות "מממה… " בפעם השנייה המדריכה שוב תגיד "פרה" וכולן יעשו "מממה" אבל בפעם השלישית המדריכה תגיד "פרה" ואף אחת לא תעשה מממה. ככה יוצא שכל השבט יודע מה לעשות כשהמדריכה אומרת פרה, אבל זו שיצאה למשחק התנועות לא יודעת. ובפעם השלישית שהמדריכה תגיד "פרה" היא תעשה "מממה" כי הבינה שזה מה שצריך לעשות משתי הפעמים הקודמות, אבל היא תעשה ממה לבד, כי כל שאר השבט ישתוק… נשאל אותה: למה עושים מממה? (פרה בכלל עושה מווו) והיא תענה משהו בסגנון "כי ככה כולם עשו.."
לסיכום:
מכירים את התירוץ הזה "אבל זה מה שכולם עשו.."?? כמה פעמים אנחנו עושים דברים בלי לחשוב, בגלל שכולם עושות ככה? יש למישהו דוגמא?
זה לא משהו חדש. לפני 5,000 שנה בערך, גם כולם עשו אותו דבר: כולם גנבו, והתנהגו פשוט נורא אחד לשני. זה כתוב בפרשה שלנו "ותמלא הארץ חמס".. היה פשוט היה נורא לחיות אז, כולם גנבו מכולם, כולם התעצבנו על כולם, וכולם הבינו שזה לא בסדר. אבל… ככה כולם עשו! אז למה שהם יעשו אחרת??? ואז התורה מספרת על אדם אחד. מה כ"כ מיוחד באדם הזה שהתורה מספרת עליו?? מה שהיה מיוחד בו, שהוא לא עשה כמו כולם. הוא הבין שזה לא בסדר – אז הוא פשוט לא עשה את זה. כל העולם עשה את אותו דבר – אבל הוא עשה הפוך. וזה הכי קשה שבעולם. הכי קל – ונוח, לעשות את מה שכולם עושים. אבל נוח לא עשה את מה שנוח – הוא עשה את מה שנכון. ולכן הוא היחיד שניצל.. (בסוף הפרשה מוזכר עוד אדם אחד שעשה הפוך מכולם… אתן יודעות איך קראו לאדם הזה?) ומאז זה הסיפור של עם ישראל. לא לעשות את מה שכולם עושים, אלא לעשות את מה שנכון וטוב באמת. וזה גם הסיפור שלנו. לחשוב לפני שאנחנו עושים, לעשות דברים כי הם נכונים וטובים לנו ולעולם. לא לעשות אף פעם כי "ככה כולם עושים.."
