ממלכת כהנים וגוי קדוש (פעולה)

מטרות הפעולה:

1. החניכים יבינו שהמבנה של הבריאה הוא מבנה מדורג: דומם, צומח, חי, מדבר (אדם). בתוך מדרגת האדם ישנו דירוג פנימי: האומות וישראל, ובתוך מדרגת ישראל – ישראל, לוויים וכוהנים.
2. החניכים יבינו כי ההבדל המהותי בין הדרגות אינו נראה לעין, וכי הוא נעוץ בהבדל פנימי: בדרגת הקדושה.
3. החניכים יבינו כי קדושה קיימת בכל יהודי, וכי דבר זה דורש מאתנו הקפדה יתרה ביחסנו כלפי כל יהודי: קרוב ורחוק כאחד.

 

 

 

• פתקי “נבראים” שונים כמספר החניכים
• כרטיסיות מאפיינים לכל דרגה
• ספרי חול וספרי קודש
• שתי קופסאות גדולות: “חול” ו “קודש”
• תמונה – ר’ אריה לווין

 

 

שלב א’- בונים מדרג נבראים

נשחק עם החניכים בהפעלה שמטרתה להביא אותם להבחין בין מדרגות שונות בבריאה.

המדריך ייתן לכל חניך כרטיס, ועליו רשום שם של דבר, של נברא,

מאחת הקבוצות: הדומם / הצומח / החי / האנושות (נספח 1).

יש להקפיד לחלק את הכרטיסים בצורה מאוזנת, כך שבכל הקבוצות יהיה מספר חניכים דומה.

בשלב ראשון יבקש המדריך מהחניכים למצוא ארבעה מכנים משותפים בין הדברים השונים,

 ולהסתדר בארבע קבוצות שונות, בהתאם. הקבוצה שתסתדר ראשונה,

ותכיל את מלוא החברים בה מקרב החניכים, תהיה המנצחת.

לאחר שיסתדרו נקבל למעשה ארבע קבוצות נבראים ונגדירן:

¨ קבוצת הדומם

¨ קבוצת הצומח

¨ קבוצת החי

¨ קבוצת המדבר – האדם.

בשלב שני נבקש מארבע הקבוצות להסתדר “לפי הגובה”: מהנמוך לגבוה, דהיינו, מהקבוצה הפחותה ביותר בבריאה,

למשוכללת והחשובה ביותר – ביכולותיה, בהישגיה ובכל הווייתה.

נאפשר לחניכים לדון ביניהם על הסדר ונגיע עמם להכרעה שעל פיה יוצג מדרג הנבראים בעולם הזה:

דומם – – – צומח – – – חי – – – מדבר

 

בשלב זה כדאי שהחניכים יתיישבו כסדר שבו הם מסודרים על פי קבוצותיהם,

כדי שהמחשת מדרג הנבראים שהם יצרו, תימשך לאורך הפעולה.

המדריך יסביר לחניכים כי כידוע כל העולם נברא מאותם חומרים,

מאותם יסודות: אדמה, אש, מים ואוויר. אם כן, החומרים שמהם “עשויים” כל הנבראים,

הדוממים, הצומחים, החיות ובני האדם, משותפים לכל המדרגות בבריאה. לפיכך ישאל המדריך

– מה מאפיין במיוחד כל קבוצת נבראים? מהן יכולותיה של כל קבוצה ומהן מגבלותיה?

– במה משוכלל כל יצור מהיצור בדרגה שמתחתיו?

נבחן זאת עם החניכים:

הדומם – חסר תנועתיות וחיות כלשהי. פאסיבי.

הצומח – נושם, ניזון, גדל.

החי – נע, מתקשר עם סביבתו, דואג לעצמו למזון, לחברה ועוד.

האדם – מדבר, בעל רגשות, בעל שכל: יוצר דברים חדשים בעולם ומפתח אותם,

 ומתקשר עם הסביבה באופן מפותח (ראה העשרה למדריך מס’ 1).

 

לאחר שעיבדנו את ההתפתחות ההדרגתית נמשיך ונשאל:

– האם, לדעתכם, קיימת מדרגה במציאות שהיא למעלה מהאדם?

– האם יש יצור שהוא משוכלל יותר ממדרגת האדם?

סביר להניח שמישהו מהחניכים יענה, באופן טבעי, “מלאכים” או אפילו “ה’!”, והוא אכן צודק…

אך נבהיר כי אנו מחפשים שכלול שקיים בקרב בני האדם.

במרכז המעגל נניח כרטיסיות, ובהן מאפיינים אפשריים שונים למדרגה משוכללת יותר:

 

 

נאפשר לכל חניך לבחור את המאפיין שלדעתו הוא המייחד את היצור המשוכלל יותר מהאדם הרגיל.

לאחר שכל חניך בחר מאפיין הנראה בעיניו הנכון ביותר נספר לחניכים כי רבי יהודה הלוי,

חכם שחי בספרד בימי הביניים, עסק בשאלה זו בספר שנקרא “הכוזרי”.

 נסביר לחניכים כי בספר זה מתנהל מעין דו שיח בין מלך כוזר לבין “החבר”,

המייצג את היהדות. נקר באוזני החניכים את הקטע שלהלן

(הלקוח מתוך “ספר הכוזרי – מעובד לבני הנעורים”, מאת צבי פישמן):

לאחר קריאת הקטע נשאל את החניכים:

– מה טען רבי יהודה הלוי (הרב) בדבריו למלך?

– איזה מאפיין מתוך אלה שהופיעו על-גבי הכרטיסים הוא היה בוחר למדרגה הגבוהה יותר?

נסביר כי ריה”ל טען כי ישנו עם, עם-ישראל, שהוא במעלה גבוהה יותר משאר הנבראים.

הוא קורא למדרגה משוכללת זו של עמ”י “נביא”, וזאת מפני שכל אחד מישראל יכול במהותו להיות נביא.

כעת נבקש מקבוצת “בני האדם”, להפריש מתוכה קבוצה נוספת, שהיא במעלה גבוהה יותר:

 בני-עם-ישראל (אפרים, דבורה, יעקב ושרה).

מדריך יקר! שלב זה של הפעולה דורש רגישות וריכוז.

אם לא ניטיב להסביר את דברינו לחניכים נחטא בסיכון לפתח בקרב חניכינו תחושות עליונות לאומית ריקנית,

 או גזענות לאומית שאין בה תוכן, עמדות נפשיות שאינן מיוסדות על אדני הקודש, אלא על גאווה שטחית.

מטרתנו להבהיר לחניכים כי עליונותו של עמ”י מעל שאר הנבראים אין עניינה בכישורים חיצוניים,

אלא במהות, בתוכן שונה: בקדושה, שניתנה לעם שהוא ממלכת הכוהנים של הקב”ה.

כדי להדגיש זאת ולחדד את ההבנה נעבור לשלב הבא:

 

 שלב ג’- במה אנחנו שונים?

כדי לעורר את שאלת ההבחנה בין עם-ישראל לשאר העמים ולהבין את מהותה האמיתית נקרא באוזני החניכים את המכתב שלהלן,

ונציין כי הוא מובא בשם מרסל פיירו, גוי החי בפריז שבצרפת:

בתום קריאת המכתב נאפשר לחניכים לדון בשאלה שבה חותם המכתב.

נבהיר כי ברור לעין שקיים הבדל בין אדם לעץ, אך בעצם אכן נראה מוזר שיש הבדל בין יהודי לגוי,

כי הם באמת נראים אותו דבר… יתירה מזאת: יהודי שנפגע באחד מאיבריו יכול לקבל תרומת איבר מגוי,

כלומר, הגוף שלנו ושל הגוי פועל באותו אופן! אם כן, מה ההבדל בינינו? לצערנו,

לפעמים יש יהודים שממש אי אפשר להבחין בינם לבין גויים… ובכן, האם בשל כך הם יצאו מכלל ה”עם הנבחר”?

נגיע עם החניכים להבנה שלהבדיל ממה שסובר מרסל פיירו, ריה”ל, כפי שראינו בדברי “החבר” למלך כוזר,

כדי לקבוע מהי ההדרגה בבריאה ובחשיבותם של הנבראים אינו בוחן את הדברים במדדים חיצוניים כגון יופי,

 חוכמה או כישרון. ריה”ל מלמד אותנו שהשכלול בבריאה מדרגה לדרגה הוא משהו פנימי-נפשי ולא חיצוני.

ההבדלים בין המדרגות שאִתן פתחנו את הפעולה רק משקפים לנו את ההבדל הרוחני, אותו הבדל שאי אפשר לראות אותו:

ההבדל במדרגות הקדושה.

 

 

שלב ד’- יחי ההבדל!

כעת ננסה להפנים את ההבדל בין מעלה שמקורה במאפיינים חיצוניים, למעלת קדושה, שהיא פנימית ומהותית.

נשחק עם החניכים במשחק מירוץ שליחים:

• במרכז החדר נעמיד שני ארגזים או קופסאות גדולות: ארגז שעליו נצמיד כותרת “קודש” וארגז שעליו נצמיד כותרת “חול”
• המדריך יעמוד בקדמת החדר, כדי לקבל את פני הרצים, ובאמתחתו ספרים רבים: ספרי קודש וספרי חול.
• החניכים יעמדו בשני טורים. הראשון בטור רץ אל המדריך ומקבל מידיו ספר כלשהו, חול או קודש, באופן אקראי, הוא מחליט לאיזה ארגז, “חול” או “קודש”, שייך הספר שבידו, רץ לארגז המתאים, מכניס אליו את הספר וחוזר לראש הטור, הבא אחריו יוצא לדרך, וחוזר חלילה.
• כבכל “מירוץ שליחים” הקבוצה המנצחת היא זו שהאחרון בתור בה יגיע ראשון מבין שתי הקבוצות חזרה למקומו.

כשיירגעו הרוחות מההתרגשות של המשחק נחזור לשבת ב”מליאה שִׁבטית”

ונתבונן בתכניהם של שני הארגזים שהתקבלו בעקבות המשחק. נשאל:

– מה ההבדל בין הספרים שבארגז ספרי החול, לספרים שבארגז ספרי הקודש?

– באיזה ארגז נמצאים הספרים החשובים יותר?

– מה עושה את הספרים שבארגז ה”קודש” לחשובים יותר?

 הרי ברור שלא המראה החיצוני הוא הקובע את החשיבות היתרה!

(אין ספק ש”הארי פוטר” מעוצב יפה לאין ערוך מ,להבדיל, גמרא ישנה…)

ניתן לחניכים לדון בשאלות בינם לבין עצמם.

בשלב כלשהו נעצור את הדיון ונסביר להם כי ישנם הבדלים שאינם נראים לעין בכריכה החיצונית,

אלא שישנם כוחות פנימיים הגנוזים בדבר, המשנים את תכנו, את מהותו ואת תפקידו של הספר,

אף על פי שכשאנחנו מתבוננים בהיבט החיצוני של הדבר איננו מסוגלים לקלוט זאת בחושים שלנו.

זהו עצם ההבדל שבין עם ישראל לאומות העולם:

ההבדל הוא ברוח, בעוצמות פנימיות של קדושה – בקרבה לקב”ה

ואין זה הבדל בכוח הפיזי או בתכונות חיצוניות אחרות.

 

הקדושה הזאת נמצאת בקרבו של כל יהודי ויהודי באשר הוא, שומר תורה ומצוות, או, חלילה, רחוק מהתורה.

אפשר להמשיל את הכוחות שאי אפשר לראותם בנו למָנוֹעַ. הדבר משול להבדלה עצום בין מנוע של אופנוע למנוע של מטוס,

 אף על פי ששניהם פועלים באותו אופן. למנוע של מטוס עוצמה אדירה ולמנוע של אופנוע עוצמה חלשה.

כך גם עם ישראל נברא עם מנוע בעל עוצמה אדירה, עם כוחות אדירים ועם כישרון גדול להתחבר אל ה’,

ואילו הגויים לא ניחנו בכוח זה. לכן, למרות הדמיון החיצוני, ישנו הבדל פנימי עצום שגורם לעם ישראל להיות בעל מדרגה אחרת,

 

ולסיכום: יש קדושה בכל הנבראים, אך הקדושה הזאת מדורגת.

כעת אפשר להוסיף ולהזכיר כי במדרג הנבראים ישנן דרגות נוספות,

ואף בתוך עם ישראל עצמו יש קבוצה הנמצאת בקדושה גבוהה יותר – הכוהנים,

ולכן הם נבחרו להיות שליחי עם ישראל בעבודת המקדש, שליחים הקרובים ביותר לה’.

(רעיון אחר ליישום שלב זה – לעיונך בנספח 2, והוא מתאים לשבטים ברמת תפיסה גבוהה במיוחד והבנה עמוקה יותר מהממוצע.)

 

שלב ה’- איך מתייחסים לכל יהודי, בהיותו בעל קדושה?

על שאלה זו נענה דרך מפגש עם אדם מיוחד, שאכן יָדע לזהות ולכבד באמת את הקדושה שבכל יהודי ויהודי.

המדריך יציג בפני החניכים תמונה של הרב אריה לווין (נספח 3) וישאל את החניכים:

– האם אתם מכירים את הדמות? מה אתם יודעים עליה?

במידת הצורך נוסיף פרטים נוספים: ר’ אריה היה צדיק ירושלמי ידוע. הוא נפטר לפני כ- 30 שנה.

ר’ אריה היה ידוע במידת החסד שלו. הוא נהג לבקר חולים, גם כאלה שחולים במחלות קשות ומידבקות,

נהג לבקר אסירים בבית הסוהר והיה ידוע ביחסו המיוחד, יחס של אהבה בלא כל תנאי, כלפי כל יהודי.

 

נקרא שניים או שלושה מהסיפורים המופלאים על אודותיו (נספח 4).

 

תוך כדי קריאת הסיפורים נעצור מדי פעם ונשאל את החניכים:

– כיצד הייתם אתם מתנהגים במקומו של ר’ אריה?

לאחר שנשמע את תשובותיהם נשלים את קריאת הסיפור.

נציין עד כמה זה מדהים ואולי אף מפתיע לראות כיצד רב גדול כל כך מכבד כל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים,

אפילו חוטא וגס רוח. נשאל:

– כיצד ייתכן שרב גדול כל כך וצדיק כל כך מתייחס כך לאנשים שנראים כה רחוקים מקדושה?

שוב נסב את תשומת לבם של החניכים אל ה”מודל” שבנינו בראשית הפעולה ובמהלכה, “מדרג הנבראים”.

נסביר כי למודל הזה יש משמעות רבה הנוגעת בהתנהגותנו היומיומית:

אם אכן בכל יהודי יש קדושה גבוהה כל כך הדבר דורש מאתנו לכבדו.

להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא יהודי! דבר זה נוכל ללמוד ממעשיו הנפלאים של ר’ אריה לוין ומדרך התנהלותו.

 

נשאל:

– מה נוכל אנחנו, חניכי שבט נבטים, או ניצנים, שבסניף פלוני, לעשות כדי לבטא את יחסנו המכבד לכל יהודי ולקדושה השורה בו?

רצוי להרחיב בדיון זה, ואולי אף לקבל החלטה שבטית בתחום.

 

לסיום, אפשר לחלק לחניכים את הקטע שלהלן, מתוך דבריו של ר’ נחמן מברסלב, ולנסות ביחד אתם להבין את משמעותו,

לאור מה שלמדנו בפעולה:

כל אחד מישראל

הוא בבחינת כתר לה’ יתברך

וצריך לשבץ בו כל האבנים הטובות

דהיינו,

כל דבר טוב שנמצא בישראל

ולדונו לכף זכות.

 

בראשית הפעולה הבנו שהבריאה בנויה מדרגות-מדרגות. הכרנו את המדרגה שלנו –

מדרגת ישראל, והבנו שטמונה בנו קדושה גבוהה יותר מאשר באומות העולם,

גם אם במובנים חיצוניים אנחנו עשויים להיראות דומים לגויים.

מתוך הבנה זו למדנו מר’ אריה לווין מה תובע מאיתנו הרעיון הזה:

לכבד כל יהודי באשר הוא ולהוקירו, וחשבנו על רעיונות מעשיים כיצד נוכל ליישם זאת בהתנהגותנו כלפי כל אדם מישראל.

 

 

בטיחות:

במהלך המשחק “מירוץ שליחים” יש לוודא שהחניכים נוהגים בזהירות.