“מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”, אומר ר’ נחמן. מדוע זו מצווה, ועוד- ‘גדולה’?
התשובה היא פשוטה: כשבן-אדם עושה חסד, זו מצווה.
אבל כשלאדם יש את מידת החסד, זו מצווה גדולה.
כיוון שהיא גורמת לו לעשות חסד, ועוד חסד – ממנה זורם החסד.
בכך דומה היא גם השמחה:
כשאדם שמח, הוא יכול לעבוד את ה’.
כשעצוב – עבודת ה’ שלו נחסמת. אין לו חשק לעשות מצוות, אין לו חשק לעשות טוב…
השמחה היא שורש, מקור ופתח לעבודת ה’.
היא מאפשרת לנשמה להשתחרר מהכבדות של הגוף, שמתבטאת בעצבות, ולעבוד את ה’.
(על פי שיעור של הרב אבינר)
