מטרות הפעולה:

• החניכים יכירו בכך שהתורה מכוונת את כל כוחות החיים שלנו.
• החניכים ילמדו על משמעות הסיסמא של תנועת אריאל: תורת חיים בעוז!

 

 

המנחה עומד באמצע ומשמיע קריאות עידוד עמומות (כל הכבוד, לא להישבר, מעולה, תמשיכו, אתם מחזיקים מעמד כבר דקה שלמה, וכו’)

בשלב מסוים יתחילו השאלות מה המטרה? למה? מה צריך לעשות? וכו’

המנחה מתעלם מהקולות האלה ורק ממשיך לעודד את הקבוצה.

בשלב מסוים יש להניח מישהוא ישבור את המעגל ויתפרק ואז נשאל אותו למה?

נגיע למסקנה שהיה חסר מטרה מוגדרת. היה חסר דרך, לא הבנו מה צריך לעשות ולשם מה.

נשאל מה מכוון את החיים שלנו? מה נותן לנו את המשמעות לחיים שלנו? מהי הדרך?

תשובה התורה!!!

 

דיון – מה זו התורה? ומה תפקידה?

תשובות אפשריות: אומרת איך להתנהג, היא עיקר החיים, בלעדיה העולם לא יתקיים וכו’.

העמקת הדיון הגמרא במסכת קידושין דף לב.

“אמר הקב”ה לישראל: בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין”

• נשאל: אם התורה היא התבלין, מה היצר הרע? לכאורה האוכל העיקרי? אם כן התורה היא תפלה ליצר הרע? איך אפשר להבין את זה?
• נשאל לפי זה מה זה יצר? ומה זה יצר הרע?

תשובה: הגדרת יצר במילון:
רצון, דחף, תשוקה, נטייה טבעית (לטוב או לרע).

כלומר יצר הוא כוח חיים שקיים בנו, שמניע אותנו להשיג דבר מסוים.

למשל לאדם יש יצר לאכול, לדבר, לישון, לשחק, לשבת שעות על המחשב וכו’.

יצר רע – הוא רצון שמגיע לא בזמן המתאים.

למשל רצון לאכול עכשיו שוקולד חלבי למרות שאני בשרי.

רצון להיות בקשר עם בת למרות שכרגע אני לא בשל לקשר רציני של נישואים.

להישאר ער עד שעה מאוחרת עם החברה’ למרות שאני יודע שמחר יהיה קשה לי לקום בבוקר לתפילה. וכו’

יצר טוב – רצון להוציא את כוחות החיים שלנו בזמנים שלהם, ובגבולות שקבעה לנו התורה.

ללכת לישון בזמן, לאכול מתי שצריך ומה שצריך.

מי שמשתמש עם הכוחות שלו בצורה הזו הוא מקיים מצווה.

סיכום: בעולם שלנו יש המון כוחות חיים שקיימים גם בנו.

אותם כוחות לפעמים סותרים אחד את השני ולכן קשה לנו להכריע ביניהם.

התורה היא זו שאמורה לתת את האיזון המתאים שצריך להיות בין כל כוחות החיים.

וכמו שבשר ללא תבלין או עם תבלון לא מדויק הוא תפל ולא טעים. כך עולם ללא תורה הוא עולם מלא כוחות חיים ללא הכוונה בניהם.

 

דוגמאות :

1. מצד אחד אני רוצה לשמור על ארץ ישראל.

מצד שני האם אני ארים יד/אפצע/אהרוג את אחי שבא לגרש אותי?

2. אישה מכובדת מושיטה לי יד ללחיצה.

מצד אחד אני לא רוצה לגעת באישה שהיא אינה אשתי או קרובתי-

מצד שני אני חושש לפגוע בה?

3. הייתי באירוע חברתי ומישהו ממש פגע בי והעליב אותי. 

מצד אחד אני רוצה לשתף חבר שפגעו בי –

מצד שני אני חושש שזה יגרר ללשון הרע.

4. אני רוצה לפתוח חנות כלשהיא ליד חנות אחרת שמוכרת את אותה סחורה בדיוק.

מצד אחד אני צריך להביא משכורות לבית –

 מצד שני אני חושש לפגוע בפרנסה של החבר שלי.

5. אני רוצה להגן על העם שלי במלחמה ולהכות באויב.

מצד שני יתכן שאני אפגע בנשים ובילדים שלא חטאו.

וכך מפרש הרמב”ן על הפסוק הראשון בפרשה שלנו: “קדושים תהיו כי קדוש אני”

“והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה אכילת הבשר והיין,

אם כן ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בו…

להיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות,

שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:

לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי,

וציוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות… יקדש עצמו מן היין במיעוטו…

ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט…

וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל בריבוי האכילה הגסה ומן הדיבור הנמאס,

כענין שהזכיר הכתוב (ישעיה ט’ ט”ז) וכל פה דובר נבלה,

 ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו.

 באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית. אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי…

עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר,

שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים.”

ביתר העמקה – זה המשמעות של המדרש שרבש”ע הסתכל בתורה וברה את העולם – כלומר הגדרת טוב ורע זה לא מה שניראה לנו במוסר האנושי הפשוט שלנו כטוב ורע.

אלא מה שהקב”ה אמר לנו בתורה מהוא רע ומה הוא טוב.

כי הוא שברא את העולם ואת טבעו של העולם יודע בהכרח מה טוב לאדם ולעולם ומה רע ומזיק לעולם.