“נוער יהודי, אל תיתן אמון במוליכים אותך שולל.
משמונים אלף יהודים שב’ירושלים דליטא’ שרדו אך עשרים אלף.
לעיננו קרעו מאיתנו את הורינו, אחינו ואחיותינו.
היכן הם מאות היהודים שהובלו לעבודה בידי החוטפים הליטאים?
היכן הן הנשים הערומות והילדים, שהוצאו מאיתנו בליל האימים של הפרובוקאציה?
היכן הם יהודי יום הכיפורים?
והיכן אחינו מגטו ב’
כל אשר הוצא משערי הגטו לא עוד יחזור.
כל דרכיה של הגסטאפו מובילות לפונאר. ופונאר היא מוות.
לא מחנה ריכוז הוא פונאר. שם כולם נורו!
היטלר זומם להכחיד את כל יהודי אירופה. נפל בגורלם של יהודי ליטא להיות הראשונים בטור.
אל נלך כצאן לטבח!
אכן, חלשים וחסרי מגן אנחנו, אך התשובה היחידה למרצח – התגוננות!
אחים! טוב ליפול כלוחמים בני חורין מלחיות בחסד מרצחים.
נתגונן! נתגונן עד נשימת אפינו האחרונה!”
אחרי הקריאה, מסור הלאה לחברים.
1 בינואר 1942, וילנה, בגיטו.
