מטרות:
1. החניכים ילמדו את פרשת אלישע והשליש ויבינו על פיה את חשיבות האמונה בדור, ואת האפשרות לגאולה בגלל סגולת ישראל ולא בגלל מעשיהם.
2. החניכים יבינו שתפקידנו הוא לגרום לעם ישראל להכיר את עצמו, את פנימיותו, כי כך תבוא הגאולה השלמה.
עזרים
-
תנ"ך
-
ביצה קשה.
פתיחה:
אחרי שראינו שכל אחד צריך להאמין בעצמו, להבין שיש בו נשמה טהורה, שהקשיים והכשלונות לא מורידים מערכו,
בפעולה זו נבין ביחד שאותו עיקרון נכון גם במבט של דור שלם, ובמיוחד בדורנו – דור הגאולה.
לשם כך נספר את סיפור אלישע והשליש, נבין את חטא השליש, ונווכח באמיתות דברי חז"ל ש'נבואה שנצרכה לדורות נכתבה'.
שלב א'- סיפור אלישע והשליש
נלמד בקצרה את הסיפור של אלישע והשליש ממלכים ב, פרק ו, פסוק כ"ד ועד סוף פרק ז'.
לאחר מות אחאב מלך ישראל נתמנה יהורם בנו למלך. הוא היה מלך רשע כירבעם בן נבט.
לאחר מספר שנים הגיעו גדודים מארם וצרו על שומרון (עיר הבירה),
היה רעב גדול עד כדי שראש חמור עלה שמונים כסף, אנשים אכלו בשר בניהם ובנותיהם.
כאן נשאל את החניכים – מה לדעתם מתאים שיקרה?
(התשובות יהיו – גלות עשרת השבטים או חזרה בתשובה ונס)
נמשיך בסיפור – כשהמלך שמע את זה הוא רצה להרוג את הנביא אלישע שהיה יכול להתפלל לה', אלישע הבטיח שלמחרת יהיה שפע גדול.
נשאל את החניכים מה הם היו מגיבים כשהיו שומעים את דברי אלישע?
אחד מעוזרי המלך (השליש) זלזל בדבריו ואמר ש'הנה ה' עושה ארובות בשמים – הַיִהִיֵה כדבר הזה'
אלישע ענה לו שהוא עוד יראה את התגשמות הנבואה, אבל לא יהנה ממנה, אלא ימות קודם.
בלילה נעשה נס, ה' השמיע 'קול חיל גדול'
וכל חיילי ארם ברחו מהמחנה והשאירו אותו מלא באספקה – השליש,
שהמלך העמיד בשער נרמס תחת רגלי האנשים שרצו למחנה כדי לבזוז את השלל ומת.
יש להדגיש את הנקודות הבאות:
העם והמלך היו במצב שפל מאוד (פרק ג, פסוקים א-ג)
המלך וישראל לא חזרו בתשובה.
נשאל:
– מה היה חטא השליש שבגללו היה צריך למות?
ונענה:
חוץ מהתשובות הרגילות שהוא לא האמין בה', או זלזל בנבואת אלישע, יש גם הסבר נוסף, במדרש.
המדרש מסביר שהשליש האמין ביכולת ה', ולא כפר בדברי הנביא, אלא שהיה ברור לו שלדור חוטא לא יעשה נס,
הוא לא האמין שה' אוהב את בניו גם כשהם חוטאים, שיש לישראל נשמה טהורה שבזכותה הם ראויים להיגאל.
נעלה את השאלה הבאה:
– בשביל מה היה צריך את נבואת אלישע בשביל שה' יעשה נס? האם הוא לא מיותר בסיפור?
בהמשך הפעולה ניישב את השאלה הזו.
שלב ב'- דיון
– האם כשעם ישראל לא שומר תורה ומצוות הוא הופך להיות עם ככל העמים?
– מה מייחד את עם ישראל?
שלב ג'- ביצת קולומבוס
לפני המשחק נספר (ועדיף להמחיש במעין הצגה) את הסיפור על 'ביצת קולומבוס':
לאחר שקולומבוס גילה את אמריקה היתה ישיבה של השרים אצל מלך פורטוגל.
אחד השרים אמר לקולומבוס: "זו לא חכמה שגילית את היבשת החדשה –
כל אחד היה יכול לעשות זאת, רק היה צריך להפליג לשם בספינה ולהגיע אליה"
קולומבוס לקח ביצה קשה ואמר לשרים לנסות להעמיד אותה על השפיץ שלה בלי שתיפול.
כל אחד מהשרים ניסה ולא הצליח.
קולומבוס לקח את הביצה והניח אותה בחבטה על השולחן.
היא נסדקה מעט בתחתית שלה ולא נפלה.
אמרו לו השרים: " זו לא חכמה – כל אחד היה יכול לעשות את זה".
אמר להם קולומבוס: "החכמה היא להיות זה שעושה את זה."
חוקיות
נשחק את המשחק 'חוקיות'.
מטרת המשחק – לגלות ראשון את החוקיות של הקבוצה.
מהלך המשחק: נוציא שני חניכים החוצה.
נקבע יחד עם החניכים חוקיות אותה יצרכו לגלות החניכים שיצאו בעזרת שאלות.
החוקיות תגדיר מתי עונים תשובה הגיונית ומתי שטותית.
לדוגמא: לארבעה מהשבט (א, ב, ג, ו – ד) יש משקפים.
החוקיות היא שמי שיש לו משקפיים עונה תשובה נכונה ומי שאין לו עונה תשובה שטותית.
מכניסים את החניכים (ש ו – ת) שיצאו והם מתחילים לשאול שאלות את שאר השבט,
כל אחד בתורו.
ש' : "חניך א', כמה זה אחד ועוד אחד?"
חניך א' : "שתים".
ת' : "חניך ה', איך עושה כלב?"
חניך ה' : "מיאו".
ש' : "חניך ו', על מה אתה יושב?"
חניך ו': "על קופסת שימורים."
ת': "חניך ב', מי ראש הממשלה?"
חניך ב' : "נתניהו"
וכן הלאה. הראשון שאומר שבעלי המשקפים עונים תשובות הגיוניות – מנצח.
החוקיות יכולה להיות כל חוקיות – מקום הלימודים של זה שעונה, צבע המכנסיים שלו,
השכונה שבה הוא גר, מספר האותיות בשם שלו, וכן הלאה כיד הדמיון הטובה.
לאחר כמה סיבובים של המשחק נשאל מתמודד שהפסיד:
למה השני ניצח? הרי החוקיות הייתה גלויה גם לפניו, הוא שמע את התשובות בדיוק כמו היריב?
התשובה היא שהמתמודד השני אמר את זה ראשון. הוא גילה את זה בקול. הוא ה'קולומבוס' שגילה את זה לכולם.
נסביר לחניכים:
זה היה העניין של נבואת אלישע לדורו – הוא גילה לעם את פנימיותו.
הוא רומם את העם להכרה שהם בני אברהם יצחק ויעקב, הראויים לברכת ה' בזכות הברית שהוא כרת עימם.
הוא לא היה מיותר כי הוא היחיד שאמר לעם בקול מה הוא באמת.
התפקיד שלו כאדם המאמין, כגדול הדור, הוא לגלות לעם את פנימיותו, להיות ה'קולומבוס' הראשון שעושה זאת.
כך, מלמד אותנו הנביא, תבוא הגאולה, מתוך הכרת הערך האמיתי של עם ישראל.
לכן השליש, שהכריז לכולם שלא תהיה גאולה כי זה דור פושע, התחייב במיתה,
הוא גרם לעם ישראל שלא לצפות לישועה ולא להאמין בעצמם.
לסיכום:
ראינו שעם ישראל הוא עם מיוחד, העם הנבחר.
יש לו אישיות שונה מזו של שאר העמים, ואע"פ שלפעמים הוא לא מוציא אותה אל הפועל,
לא שומר תורה ומצוות, הוא נשאר העם הנבחר, וה' ממשיך לזכור ברית אבות ולהביא גאולה לבני בניהם.
לפנימיות המיוחדת של עם ישראל קוראים סגולת ישראל, ואותה לא ניתן לבטל במעשים.
ראינו גם שתפקיד אנשי האמונה בדור הוא להזכיר לעם את האישיות הפנימית שלו,
להביא אותו להכרה שהוא העם הנבחר ושה' – אבינו ומלכנו – אוהב אותנו בכל מצב.
לכן היה צורך שאלישע יודיע לעם שה' יעשה נס –
כי זה גרם לעם להאמין בפנימיות המיוחדת שלו.
הרב קוק הכריז יום ולילה שאנו בדור הגאולה,
דור שבו תכונת הסגולה מתגברת, כלומר עם ישראל נמדד יותר על פי הכח הפנימי שבו.
בדור כזה התפקיד שלנו הוא להרבות לימוד זכות על ישראל.
לא להתפלל לאובדנם של הרשעים אלא להפך, יש להרבות באהבת חינם –
אהבה לסגולה הפנימית, של כל אחד בפני עצמו ושל כל העם כאחד.
יש לגרום לעם להכיר את עצמו ומתוך כך תבוא הגאולה.