מחלקת הדרכה

נושא: אחדות וערבות
תת נושא: אחדות וערבותעם ישראל
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

חלום בלהות של נגן

 מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ארץ ישראל ואחדות


אחדות (פעולה)


 


 


דוד הנעים נעימות אחרונות בחליל.


כך הוא נוהג לעשות לפני עלותו על משכבו. יום קשה ולחוץ ככל שיהיה,


מסתיים אחרת בעזרת הנגינה בחליל.


דוד סיים והניח את החליל על השידה שליד מיטתו. קרא קריאת-שמע ונרדם.


 


והנה חלום:


קופצים כל התווים ממחברת התווים ומתאספים למראשותיו. נעמדים בחמישיה.


לכולם הופיעו פתאום פנים, והם נראים אנושיים.


ראשון פותח רה את פיו ומנגן: אני התו החשוב מכולם,


רק בזכותי נשמעות נעימות החליל כה יפות, לכן כבדו אותי בבקשה,


ושימו אותי בראש השורה.


מי, אתה? מגחך למולו סול. וכי סתם יש על שמי מפתח.


בכלל שמעת אי פעם שיר בלי סול: בלעדי דוד אינו יכול.


– אתם סתם מתווכחים! התערב סי. לא סתם יש לי גם במול.


אני תו חשוב ומגוון, אני הראשון במעלה כמובן!


קפץ מי מהשורה, פתח פיו וקרא: – מי הוא זה ואיזהו, אשר בי מזלזל.


שכחתם כמה שירים מתחילים רק בי, אין כמוני – הריני מי.


גם לפה יש מה לומר כמובן: הרי רק בזכותי המנגינה כה יפה!


דו נמוך קופץ מתחתית השורה ובקול עמוק אומר:


אם אתם מחפשים מקום של כבוד אל תשכחו אותי, הרי אני הוא בכור התווים.


נו באמת גם כן תו, מתערב בויכוח לה, בקושי אפשר לנגן אותך,


באמת, ברוב המנגינות אינך נמצא מהסוף ועד ההתחלה.


לה צודק! קוראים במקהלה כולם, אתה התו הפחות חשוב בעולם!


דו נעלב. מדוע כולם בו מזלזלים וממה שיש לו לומר מתעלמים?


הוא נוחת בכבדות למקומו בשורה התחתונה ומפטיר לעבר התווים:


אם אותי אינכם מכבדים, אם עלי כולכם מוותרים,


אני הולך לי לדרכי ויותר לא תשמעו את קולי.


ולפני שדוד מספיק לומר דבר מה, דו נעלם.


דוד נבהל: הייתכן? האם באמת הוא נעלם?


דוד חש כי הוא מוכרח לבדוק מה קורה פה.


הוא קם ממיטתו, נוטל את החליל ומנסה לנגן: דו, רה ,מי, פה, סול. אבל זה לא הולך.


החור של דו, פשוט נעלם. הזרת ממששת, זה לא יתכן! הוא פשוט סתום.


הוא מנסה לנשוף שנית. אין דו! זה באמת. רה, מי, פה, סול… המנגינה יוצאת קטועה.


 


הוא מנסה לנגן את המנגינה שניגן לפני השינה. ומה עם דו? פשוט מדלגים.


זה לא כ"כ פשוט, זה נשמע גרוע. כמו בגד עם חורים, כמו ספר שחסרים בו עמודים,


כמו פאזל שחסרים בו חלקים.


הזיעה שוטפת אותו. אולי ינסה בחליל הישן? הוא מחטט במגירה, מרוקן את תכולתה,


עד שהוא מוצא את החליל הישן. פיה לפה, חורים לאצבעות,


זה לא יתכן! הזרת שוב נותרת מיותמת, אין חור ואין דו! איך אפשר כך לנגן?


דוד נעשה שטוף זיעה. מה קורה פה? זה לא יכול להיות.


הוא פותח את מחברת התווים עם השירים הוותיקים. דו, דו, דו, אייכה?


דו חסר מכל המנגינות, כאילו מישהו מחק אותו בכל העמודים,


בלי להותיר אפילו דו אחד לרפואה…


אני חייב למצוא חליל ראוי לשמו חליל שיש בו גם את דו.


 והוא עובר בבית מחדר לחדר מחפש חלילים מכל הסוגים (בבית של נגנים ישנם חלילים רבים).


אך בכולם התרחש אותו פלא נורא. דו נעלם! הוא אינו בנמצא.


והוא רץ מבית לבית ומחפש חלילים, בכל הישוב, אצל כל השכנים.


 באמצע הלילה, זה לא יכול לחכות, הוא מוכרח לנגן את המנגינה שאהב.


 והוא מנסה חלילים קטנים וגדולים, מפלסטיק, מעץ, חדשים, וישנים, חלקם מבריקים,


חלקם קצת סרוטים. אבל כולם בלי יוצא מן הכלל, סתומים שם למטה בחור הקטן.


היכן הוא דו? לאן נעלם?


ובבוקר – האם היה זה רק חלום? המגירה לא הפוכה, החליל הישן אי-שם בפנים,


והחליל הנאמן ממתין על השולחן.


דוד לא יכול לחכות, מיד נוטל הוא לידיו את החליל, ומנגן, ומנגן.


כמה טוב לנגן עם כל התווים! איזה מזל שהיה זה רק חלום…


 


 



 


 


 


תיוג: אחדות, כולם חשובים, כל אחד חשוב, קבוצה, כוח הקבוצה, היחיד בקבוצה, חשיבות היחיד בקבוצה, לכל אחד יש משמעות, לכל אחד יש תפקיד, הקבוצה, להתאחד, עם מאוחד, חשיבות הפרט בתוך הכלל, צריך את כולם.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

החפץ שלי

משחק עוסק בגלות וגאולה.
כל חניך מניח חפץ ומספר משהו אישי אח"כ כל חניך מקבל חפץ של מישהו אחר וצריך לזכור של מי החפץ ומה הסיפור.

אנשי קצה

לימוד מפרשת חוקת. כל חברה צריכה להוציא מתוכה אנשים בעלי אחריות ויוזמה, אנשים אידיאליסטיים הדואגים באמת לטובת הכלל!