הזמן קצר והמלאכה מרובה (פעולה) לחופש הגדול.

החניכים יכירו בכך שהזמן הוא מוגבל,

ולכן עלינו לתכנן נכון את הפעילות שאנחנו רוצים ליצוק למסגרת הזמן,

על-מנת שנצליח לממש את מירב שאיפותינו במסגרת הזמן היקר שניתן לנו.

החניכים יבינו את משמעותו של הזמן כמסגרת, שיש ליצוק לתוכה תוכן.

החניכים יפתחו רצון לנצל נכון את זמנם בחופש הגדול ויתכננו פעילויות שבטיות לחופש.

 

 

 מהלך הפעולה:

כהקדמה לפעולה, נזכיר לחניכים שאנחנו עומדים בפתחו של החופש

(איך אפשר לשכוח???!)

ונבקש מכל חניך לרשום על דף מה היה רוצה להספיק לעשות במהלך החופש הגדול?!

(עודד אותם לשים לב לחשוב על פעילויות מסוגים שונים: חסד, למידה, הנאה, עזרה בבית וכו'…).

 ערוך רשימה כללית, על גבי פלקט גדול – של כל "שאיפות ההספק" של כלל החניכים.

 

 

 משחקי זמן: הזמן קצר והמלאכה מרובה!
המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות

(אפשר גם לשחק בקבוצה אחת, אם יש מעט חניכים).

כל קבוצה בתורה מקבלת משימה. לחלק מהמשימות הקבוצה שולחת נציג,

וחלק אחר הן משימות קבוצתיות. קבוצה או נציג שעומדים במשימה, זוכים בנקודות.

קבוצה שתצבור בסוף המשחק הכי הרבה נקודות תזכה.

מדריך יקר! חשוב להכין מראש משימות רבות.

לדוגמא: לרוץ עם מים בפה, להעביר קופסת גפרורים על אצבע מאחד לשני,

 מרוץ שליחים, לאסוף פריט מכל חבר בקבוצה, ועוד. . .
התחל לשחק עם החניכים אך הגבל כל משימה בזמן

(זמן מוקצב מראש – חצי דקה – דקה, משותף לכל המשימות),

כשנגמר הזמן – מופסקת המשימה.

נחמד לעשות זאת עם שעון מעורר/שעון חול/מכסה של סיר וכף-גונג!!!)
לאחר שנריץ כמה וכמה משימות, יש להניח שהחניכים יגיעו ל'קוצר נשימה' פיזית ונפשית.

 

 נניח להם לנפוש קמעא, ונחשוב יחד עמם:

מה גרם לנו לתחושת הלחץ במהלך המשחקים? (מגבלת הזמן)

מה הרגישו החניכים שלא הצליחו לעמוד במשימות מפאת קוצר הזמן? (פספוס, תסכול וכו')

ננסה להעמיק ולחשוב עם החניכים, במבט לאחור,

האם היו יכולים לחשוב על דרכים לייעל את רמת הביצוע שלהם במשימות השונות?!

(חשבו על אסטרטגיות שונות לניצול זמן: תכנון מראש,

שיתוף פעולה, עידוד ודרבון הדדי, יתר ריכוז ומאמץ ועוד ועוד…)
נבין עם החניכים שבכל אופן, את הזמן המוקצב לנו מראש, לא נוכל לשנות.

זהו הזמן הנתון לנו לביצוע המשימה. מה שנוכל לשנות,

זה את האופן שבו אנחנו מבצעים את המשימה –

מה אנחנו עושים עם הזמן שיש לנו!!! 

 

 

תחרות ציורים: המסגרת נתונה, התוכן תלוי בך!
נחלק את החניכים לקבוצות של 4- 3 חניכים.

נתן להם צבעים ובריסטול שעליו מצוירת מסגרת. נספר לחניכים כי הם מכינים ציורים לקראת תחרות ציורים.

כל קבוצה צריכה לנסות וליצור את הציור היפה ביותר בתוך המסגרת הנתונה.

לאחר שהחניכים גמרו לצייר את הציורים, אסוף אותם והצג בפני החניכים את הציורים.

צפוי הבדל בין ציור לציור, גם באופי, גם בצורה וגם באיכות הציור.
המדריך ישקף, שכל קבוצה קיבלה את אותה המסגרת בדיוק,

אך כל קבוצה ציירה בתוכה ציור שונה. נשאל את החניכים:

כל קבוצה קבלה בריסטול ומסגרת זהה.

אילו גורמים השפיעו על אופי הציור שציירנו?

נבקש מהחניכים להרחיב את יריעת המחשבה שלהם,

 ולראות את המסגרת והציור שבתוכו כמשל לזמן שלנו ולאופן שבו אנחנו משתמשים בזמן.

נבקש מהם להקביל בין המשל לנמשל.

נגיע עם החניכים להבנה שהזמן שלנו הוא כמסגרת החיצונית הנתונה לנו –

שאינה ניתנת לשינוי (אי-אפשר להוסיף שעות ליממה),

אלא שמה שבידינו זה הכנסת התוכן לתוך המסגרת,

לפי תכני-החיים הנראים לנו חשובים ביותר, וכמובן – בהתאם למידת הרצינות,

ההשקעה והמסירות שלנו בבחירת הדברים שחשוב לנו לעשות ובביצוע שלהם.

 

בנוסף, ניתן להמחיש את הרעיון לחניכים גם ע"י משחק בפלסטלינה:
חצה חתיכת פלסטלינה לשני חלקים.

חצי אחד תן לחניך ובקש ממנו ליצור משהו מהפלסטלינה.

את החצי השני מרח על חתיכת נייר.
שאל את החניכים: מה ההבדל בין שני הדברים שיצרו?

הרי הם נוצרו מאותו החומר בדיוק! אלא, שהחניך הראשון בחר ליצור, לבנות,

 ולעשות משהו משמעותי מפיסת הפלסטלינה שניתנה לידיו,

ואילו אתה המדריך מרח את הפלסטלינה סתם כך, ללא משמעות.

אז מה זה אומר לנו???

נחזור עם החניכים לפלקט בו כינסנו בראשית הפעולה את מבחר הפעילויות שהיינו רוצים להספיק במהלך החופש הבעל"ט.

נשאל את החניכים: במה תלויה אפשרותנו להספיק את כל התכניות החשובות בכל התחומים,

שהיינו רוצים להספיק?

נסכם עם החניכים, שהחופש הגדול מתחיל עכשיו.

החופש הוא מסגרת נתונה של זמן, ובדומה למה שראינו בשלב המשחקים של הפעולה –

כך גם בחיים: הזמן קצר, והמלאכה מרובה. יש הרבה דברים שהיינו רוצים להספיק,

וזמן – מוגבל. את מסגרת הזמן א"א לשנות, אבל סוג התכנים שאנחנו יוצקים לתוכו,

 ומידת ההספק – – – תלויה בנו! בבחירת הדברים שחשוב לנו ליצוק לתוך מסגרת הזמן,

בתכנון הזמן ובמאמץ ובהשקעה לביצוע הדברים בפועל.

לפנינו שתי אפשרויות: ליצור, לבנות ולמלא את הזמן בתוכן,

לנצל את ההזדמנות ולעשות עם הזמן דברים טובים ומשמעותיים,

או חלילה להיפך: 'למרוח' אותו סתם כך.

המשמעות של הזמן היא בהתאם למה שאנחנו מכניסים בתוכו!

 

צ'ופר

לחיזוק הדברים, אפשר להקריא/לחלק לחניכים:

(מתאים לשבטים בוגרים, בכל מקרה – חשוב להסביר לחניכים את משמעות הקטע)

"אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של האדם למותו,

אלא, התוכן שאנו יוצקים לתוכם.
הביטוי היותר חזק של הקיום, איננו זרימת הזמן לאורך חייו של האדם,

אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו

מכוח אישיותו ומעשיו,
ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו,
דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר עמוקים של חיינו,
ונשאר עם זאת רגיש ופתוח, לחיוך, לטיול, לפרח, לשיר. . .
אם יש בכלל נחמה לחיים שנגדעו בגיל 30, זו הנחמה. . . "
(מתוך ההספד ליוני נתניהו ז"ל)

 

 

 

הלכה למעשה: תכנון לוחופש

שלב זה משמעותי ביותר. זהו שלב היישום של ה'רעיונות הנשגבים' שלמדנו בפעולה.

חשוב עם החניכים: איך היינו רוצים לראות את עצמנו כשבט מממש נכון –

את הזמן שלנו בחופש? מה חשוב לנו לעשות???

מה היינו רוצים ביחד להספיק ולעשות

(בכל התחומים שהזכרנו לעיל – חסד, לימוד, גיבוש שבטי והווי וכו',

רצוי להשתמש בדברים שהחניכים כבר כתבו בעצמם בשלב הראשון של הפעולה)?!

איך נוכל לוודא שאכן נעמוד בתכניות שלנו?

חלק לחניכים בסיס ללוח חופש שהכנת, עם ציון הפעולות השבטיות,

הסניפיות, התנועתיות והלאומיות שכבר משובצות בלוח…

מלא איתם יחד את פעולות, פעילויות, ימי כיף, התנדבויות, למידה משותפת וכיו"ב –

כפי שהם יבחרו בעצמם! (ותוך דיון על רמה הגיונית של תכנון שניתן להעבירו לידי ביצוע).

מנו אחראים מתוך השבט לכך שהתוכן החשוב שבחרו להכניס ללוח, אכן יבוצע בפועל.

חשוב! לחלק את הפעילויות בצורה נכונה על פני הלוח,

שלא יקרה מצב שיש שבוע עמוס פעילויות, ושבוע אחר כך ריק…

ניתן להעזר גם בחוברת לניהול החופש