קושי או אתגר?(פעולה)

מטרות

1. החניכים יתוודעו לכך שתנאים קשים יכולים להוביל לגילוי כוחות שטמונים בנו.
2. החניכים יבינו שכדי להתקדם מתוך קושי יש להשקיע מאמץ ועבודה, וכאשר עושים זאת ניתן להשיג תוצאות מפתיעות ומדהימות.
3. החניכים יפנימו את מידת ההסתפקות במועט והשמחה גם בתנאי שטח.

עזרים

• שקלים כמספר הקבוצות

 

נשחק עם החניכים "כן, לא, שחור, לבן" בשני שלבים:

בשלב הראשון נשחק את המשחק עם הכללים הרגילים – נבחר חניך מתנדב,

שאר החניכים יפנו אליו שאלות והוא יצטרך לענות עליהן בלי לומר את המילים :

"כן, לא, שחור, לבן".

אם אמר בטעות את אחת המילים הללו – נפסל.

בשלב השני נשנה מעט את הכללים:

על החניך המתנדב יהיה לענות על שאלות הקבוצה בלי לומר מילים שמתחילות באות א' או באות ל'. אם אמר מילה שמתחילה באותיות אלו – נפסל.

 

בסיום המשחק נשאל את החניכים:

איזה שלב היה קשה יותר?

מאיזה שלב נהניתם יותר?

כמובן שהשלב השני היה קשה הרבה יותר,

אך מצד שני הוא היה גם יותר מהנה ומעניין כיוון שהאתגר היה גדול יותר.

 

נמשיך ונשאל את החניכים:

האם הייתם מכנים את השלב השני קשה או מאתגר?

מה ההבדל בין קושי לאתגר?

מבחינה אובייקטיבית אין הבדל בין קושי לאתגר,

ההבדל הוא סובייקטיבי בתחושה של האדם.

קושי ואתגר מתארים מצב קשה בו נמצא האדם.

האדם עצמו מחליט האם ליפול ולהתייאש או לראות באותם תנאים בדיוק אתגר עימו הוא יכול להתמודד, להתגבר ולהתקדם.

 

נוסיף לשאול:

אילו יכולות המתנדב השני גילה בעצמו?

האם המתנדב הראשון נדרש לגלות את אותן יכולות?

המתנדב השני היה צריך להשתמש ביצירתיות ובדמיון ולחפש דרכים שונות מהרגיל כדי להצליח להשיב על השאלות. המתנדב הראשון נדרש לגלות את אותן יכולות אך באופן מצומצם יותר.

מסתבר שדווקא החמרת התנאים גרמה ליכולות חזקות וחדשות לפרוץ.

זוהי תופעה שמתגלה במצבים רבים בחיים – בקושי יש כוח חזק,

הוא מאפשר לתכונות ויכולות שטמונות באדם לפרוץ ולהתגלות.

דווקא כשהתנאים דחוקים – האדם נדרש לחשוב ולפעול באופן שונה,

וכך יש לו הזדמנות לגלות תכונות שלא ידע על קיומן.

גם במחנה אנו נמצאים בתנאים קשים יותר מתנאי החיים הרגילים שלנו.

הצמצום והקושי יכולים להוביל לכך שנגלה על עצמנו דברים חדשים,

יכולות, כוחות ותכונות שלא התבטאו עד היום בתנאי שיגרה.

ננסה לחשוב יחד עם החניכים על דברים טובים וחדשים שאנו יכולים לגלות על עצמנו במהלך המחנה.

 

מה צריך לעשות כדי לפתח את התכונות והיכולות שלי?

כיצד אפשר להתרומם ולהגיע למקומות חדשים ומפתיעים?

נחלק את החניכים ל-2-4 קבוצות (תלוי במספר החניכים),

לכל קבוצה ניתן שקל שבעזרתו עליהם להשיג כמה שיותר דברים תוך 10-15 דקות.

(בשבת ניתן להחליף את השקל בחפץ בעל ערך מועט).

כדי להשיג דברים על החניכים לפנות לאנשים ברחוב או לדפוק בבתים,

להציג את עצמם כחניכים המשתתפים בפעולה,

להסביר את המשחק ולשאול את האדם הראשון שפגשו מה הוא מוכן לתת להם תמורת השקל,

לאחר מכן הם ימשיכו עם החפץ/ המאכל שקיבלו וינסו להמיר אותו בחפצים נוספים,

רבים יותר ושווים יותר, באותה דרך.

בסיום המשחק נכנס את החניכים ונבחן יחד את השלל שהצליחו לאסוף.

 

נשאל את החניכים:

באיזה מצב הייתם בתחילת הפעילות? לאן הצלחתם להגיע?

האם הדברים שהשגתם שווים יותר מהשקל?

האם חשבתם בתחילת המשחק שתשיגו את כל זה?

מה הייתם צרכים לעשות בשביל לשפר ולהגדיל את מה שהשגתם?

 

התחלנו את המשחק בעזרת משאבים מועטים ומצומצמים,

 אך בעזרת השקעה ומאמץ הצלחנו להשיג דברים מפתיעים ומעניינים!

בוודאי לא שיערנו בתחילת המשחק שאלו הדברים שיהיו בידינו בסופו…

בשלב הקודם דיברנו על הכוחות והיכולות שאדם יכול לגלות בעצמו במצבי קושי,

אך הגילוי הזה איננו מתרחש מעצמו.

האדם צריך להחליט שהוא מוכן להתאמץ כדי לפרוץ את הקושי.

אדם שמאמין שביכולתו לפתח את האמצעים הדלים שבידיו (השקל) ולהגיע לתוצאות רחוקות,

ומוכן להשקיע ולעבוד לשם כך – יגיע למקומות שיפתיעו אפילו אותו.

"השמים הם הגבול" – אך אל הגבול הזה ניתן להגיע רק על ידי אמונה ועבודה!

 

כדי שהמסר לא יישאר מעורפל וגבוה ניתן לחניכים דוגמאות מתוך העולם שלהם,

וננסה לברר עימם כיצד מתבטאות האמונה והעבודה בתחומים הללו:

הצלחה בלימודים, שיפור המצב החברתי, חדר יפה ומסודר

(ניתן להפוך חדר פשוט לחדר יפהפה גם כשהאמצעים דלים),

שיפור היחסים בתוך המשפחה ועוד.

כדי להעלות דוגמאות רלוונטיות נשאל את החניכים עצמם באילו תחומים הם נתקלים בקשיים,

 או שנעלה בעצמנו תחומים כאלה מתוך ההכרות שלנו איתם.

 

ישנה יכולת אחת שקיימת בנו ויכולה להתגלות רק במצבי צמצום וקושי! מהי היכולת הזו?

 

נספר לחניכים את הסיפור הבא:

"סיפור חסידי ידוע מספר על חסיד אחד שחי עם אשתו וילדיו בבית קטן בעיירה.

החסיד היה עני מרוד ובביתו שררה צפיפות איומה,

הילדים הקטנים התרוצצו כל היום בין חדרי הבית והוסיפו רעש והמולה,

בחצר הבית גידלו החסיד ורעייתו עז שסיפקה להם חלב טרי מידי יום ותרנגולות שהטילו ביצים.

 

יום אחד החליט החסיד לנסוע לרבי ולספר לו על צרותיו ודלותו.

הגיע החסיד אל הרבי והתחיל לשטוח בפניו את מר ליבו.

הוא סיפר לרבי על העוני בו שרויה משפחתו,

 על ילדיו הרעבים ובעיקר על הצפיפות השוררת בביתו.

שמע הרבי את דברי החסיד,

חשב מעט ואמר לו: קח את העז השוכנת בחצר ביתך והכנס אותה לבית פנימה!

שמע החסיד את דברי הרבי והתפלא מאוד, אך כיוון שהאמין בחוכמתו של הרבי,

שב מיד לביתו הכניס את העז פנימה.

 

מאותו היום נהיו חייו של החסיד קשים יותר, העז התהלכה ברחבי הבית,

לכלכה את הרצפה בצרכיה ובמאכליה והוסיפה לרעש ולצפיפות.

אשתו של החסיד לא יכלה לסבול זאת וביקשה שוב ושוב מבעלה שיחזור אל הרבי.

הלך היהודי אל הרבי וסיפר לו שהמצב נהיה בלתי נסבל,

העז מלכלכת, מרעישה ומוסיפה על הצפיפות בבית.

הרבי ראה שהחסיד שרוי בצער, חשב מעט ולהפתעתו של החסיד אמר:

קח את התרנגולות שבחצרך והכנס אותן לביתך!

שמע זאת החסיד ולא ידע את נפשו, כיצד יחזור ויאמר לאשתו את דברי הרבי?!

אך על דברי הרבי אין מהרהרים,

ולכן מיד כששב היהודי לביתו עשה כמצוות הרבי והכניס את התרנגולים לבית.

התנאים בביתו של החסיד הפכו לקשים מנשוא,

מבוקר ועד ליל קיפצו התרנגולים ממקום למקום, קרקרו בקול גדול והפכו את הבית כולו.

החסיד ואשתו חשו כי הם עומדים לאבד את שפיות דעתם,

 ולא נותרה ברירה בידם כי אם לשוב אל הרבי.

 

עשה היהודי את הדרך לביתו של הרבי וכשהגיע אליו לא עצר בעצמו והחל לבכות בכי מר:

רבי! אינני יכול יותר, אני עומד לאבד את שפיותי, אין לנו מקום בבית לשכב לישון,

העז והתרנגולים עושים את צרכיהם בכל מקום, והילדים בוכים ללא הרף, אנא רבי! עזור לי!

ראה הרבי את צערו של החסיד ואמר לו:

כעת, חזור לביתך והוצא את העז והתרנגולים חזרה לחצר.

רץ החסיד בשמחה לביתו, הוציא את העז ואת התרנגולים וניקה את הבית.

מאותו היום ואילך חש החסיד רווחה עצומה, הוא שוטט בין כותלי הבית ה"רחב",

 ובכל עת שהצפיפות החלה להטריד אותו נזכר בימים בהם חיו העז והתרנגולים

בתוך הבית ומיד הבין כמה מרווח ביתו בהשוואה לאותם ימים!"

 

נשאל את החניכים:

מהי התכונה אותה ניסה הרבי ללמד את החסיד?

הסתפקות במועט, עין טובה, להיות שמח בחלקו!

נשוחח עם החניכים על תנאי המחנה לאור מה שלמדנו בסיפור:

במחנה אנו חיים בשטח ולכן התנאים פחות נוחים ונקיים מאשר בבית,

 אבל חשוב לזכור ש"הכול בראש", אנחנו יכולים לשים לב למה שחסר, להתלונן ולקטר,

אך יש לנו אפשרות נוספת: להתמקד במה שיש ולשמוח בו.

תנאי המחנה מהווים אתגר בו נבחנת היכולת שלנו להסתפק במעט ואפילו ליהנות מתנאי השטח!

אם בכל זאת קשה לנו ליהנות בתנאים כאלה,

אפשר להשתמש בפטנט של הרבי ולעשות לעצמנו תרגיל חשיבה…

נכין רשימה דמיונית של כל הדברים שיש לנו, ואם לא היו לנו –

התנאים היו קשים עוד יותר

(למשל מקלחת – אומנם המקלחת במחנה לא נעימה כמו זו שבבית, אך מה היינו עושים לו לא הייתה מקלחת בכלל??).

כשנתבונן על הדברים באופן הזה נראה שבעצם התנאים שלנו די טובים.

גם חיי היום יום שלנו בבית יהיו איכותיים יותר אם נלמד לא להתלונן ולשמוח במה שיש לנו.

 

 

ראינו שדווקא הקושי יכול להוות אתגר ולאפשר לנו גילוי של כוחות חדשים.

השינוי והצמצום מכריחים אותנו לפעול באופן שונה ובכך לגלות בעצמנו תכונות ויכולות חדשות.

ההתקדמות שמביא עימו הקושי לא מתרחשת מעצמה,

אלא היא דורשת שני תנאים בסיסיים: אמונה של האדם בכך שביכולתו להגיע למקומות מפתיעים, ונכונות לעבודה ומאמץ.

כאשר האדם מיישם את שני התנאים הללו – השמים הם הגבול.

לסיום, עסקנו ביכולת אחת שנבחנת בעיקר בתנאי שטח –

היכולת להסתפק במועט ולהתבונן על מה שיש ולא על מה שחסר.