לחוש את הקשר (פעולה)

מטרות:

1. החניכים ילמדו על אופני תקשורת שונים בהם אנו משתמשים כדי לתקשר עם אנשים.
2. החניכים יחדדו את הצורך בקשר אנושי פנים אל פנים לעומת קשר מילולי ווירטואלי.
3. החניכים יעמדו על חשיבות חיי החברה במסגרת המחנה ויפנימו את הצורך ברגישות כלפי החברים בתנאים אלו.

• 5 כרטיסיות: קולות של תינוק, דיבור בטלפון, הבעות פנים, תנועות גוף, עיניים.
• רשות: הקלטה/ הסרטה לשלב ב'
• כדור

הכול דיבורים?

נכין מראש 5 כרטיסיות: קולות של תינוק, דיבור בטלפון, הבעות פנים, תנועות גוף, עיניים.

נחלק את החניכים לזוגות או שלישיות כאשר כל זוג או שלישיית חניכים יקבלו כרטיסיה.

(אם יש צורך נכין מכל כרטיסיה כמה עותקים.)

בכל פעם נכריז על מסר כלשהו אותו צריכים כל זוג או שלישיה להעביר ביניהם, ע"י שימוש באמצעי שרשום בכרטיסיה שלהם.

לאחר העברת כל מסר יעבירו החניכים את הכרטיסייה לחניכים היושבים לצידם ויקחו מהחניכים היושבים בצד השני כרטיסיה אחרת שטרם היתה בידיהם.

 

המסרים:

"אני אוהב אותך", "היה לי טוב היום", "אני כועס עליך", " מפחיד פה!", "מה אתה עושה?"

(לדוגמא, את המסר "מפחיד פה!" אפשר להעביר בתנועות גוף של פחד, בעיניים מפוחדות, בבכי מפוחד של תינוק וכו')

 

נשאל את החניכים:

מה הכותרת לכל הכרטיסיות שקיבלתם?

הכרטיסיות מבטאות אופנים שונים בהם אנו משתמשים כדי לתקשר עם סביבתנו,

החל מקולות תינוקיים ולא ברורים ועד דיבור בו אנו מבטאים באופן מילולי ומפורש את מה שרצינו לומר.

קשר בין אנשים יכול להתבצע באופנים שונים וברמות שונות, כאשר האופן בו אנו משתמשים משפיע על הרמה.

כמעט כל האופנים שהזכרנו במשחק הם אופנים שניתן להשתמש בהם רק כאשר האדם השני עומד מולנו ממש.

 

נשאל את החניכים:

איזה מהאופנים שהזכרנו יוצר קשר ברמה גבוהה ואיזה ברמה נמוכה?

ניתן לחניכים לדון בשאלה ונשאיר אותה פתוחה לשלב הבא.

 

שלב 2

וירטואלי או חי?

רשות: נשמיע לחניכים הקלטה של אמא שמוסרת ד"ש לבן שלה שמשרת בצבא,

או שנצלם מראש את אימו של אחד החניכים מוסרת לו לילה טוב ומברכת אותו לפני השינה.

נראה לחניכים את ההסרטה או ההקלטה ונשאל:

– האם הבן היה מעדיף לפגוש את אימו או לקבל את הד"ש שמסרה לו?

– האם הייתם רוצים שאמא תמסור לכם בכל ערב לילה טוב בשיחת טלפון או שתהיה בבית? מדוע?

גם אם החלטנו לוותר על ההקלטה, נפנה לחניכים את השאלה השנייה.

 

לאחר שנשמע את תשובותיהם, נחזור לשאלה שהעלינו בסיום השלב הקודם.

 סביר להניח שהחניכים אמרו שהדיבור יוצר קשר ברמה גבוהה יותר משאר האופנים.

השאלה שהעלינו כעת מובילה לתשובה הפוכה –

במפגש חי אני פוגש לא רק את המילים שאומר לי האדם,

אלא גם אותו עצמו, ולכן נשמח יותר אם אמא תהיה בבית ותיתן לנו חיבוק או נשיקת לילה טוב, מאשר ברכת לילה טוב דרך הטלפון.

רק כאשר אני פוגש באמת את האדם אני יכול לראות את עיניו, את הבעות פניו ואת תנועות גופו, דרך שפת הגוף שלו אני יכול לקלוט את הרגשות שהוא מעביר לי בצורה חזקה יותר מזו שעוברת במילים בלבד.

אני יכול לחוש באמת את האדם שנמצא מולי והקשר שנוצר בינינו יהיה עמוק יותר משום שהרגשות חזקים וגלויים יותר.

כדי להמחיש לחניכים את ההבדל בין מפגש מילולי ווירטואלי למפגש ממשי –

נשחק עימם במשחק הבא:

החניכים יעמדו במעגל וישחקו "מסירות" בלי כדור אמיתי,

בכל פעם שחניך ירצה למסור את הכדור לחניך אחר הוא רק יאמר:

"עכשיו אני מוסר את הכדור ל…", החניך שקראו בשמו ימשיך "למסור" את הכדור בעל פה לחניך אחר וכך הלאה.

על הכדור לעבור בין כל החניכים אך אסור שהוא יגיע לאותו חניך פעמיים.

בסיום המשחק נשחק שוב מסירות והפעם עם כדור אמיתי, החניכים יזרקו זה לזה את הכדור עפ"י אותם כללים ובאותו סדר של הסבב הראשון.

ניתן לחזור על המשחק כמה פעמים עד שהאווירה 'תתחמם' מעט.

 

נשאל את החניכים באיזו צורה הם נהנו יותר מהמשחק – במילים או במשחק האמיתי.

המשחק הראשון היה פחות מעניין, ואילו מהמשחק השני אפשר ליהנות הרבה יותר, זהו משחק חי וחוויתי יותר, הוא מעורר בנו התרגשות ורגשות נוספים.

 

כך גם בקשר עם אנשים אחרים,

חלק מהקשר שלנו עם אנשים אחרים מתבצע במפגש חי עימם, וחלק דרך אמצעי התקשורת השונים (טלפון, הודעות sms , אינטרנט, פייסבוק).

מפגש דרך אמצעי תקשורת הוא מפגש וירטואלי ו'יבש' יותר.

אם אנחנו רוצים ליצור חברות אמיתית עלינו לצאת ולפגוש את החברים שלנו עצמם ולא רק את המילים שלהם…

מפגש פנים אל פנים הוא מפגש שמעורר קשר ורגשות עוצמתיים יותר.

אם הנושא רלוונטי עבור החניכים, נפתח בנקודה זו את נושא ה"חברות" בפייסבוק ובאינטרנט, לעומת מפגש פנים אל פנים עם חברים.

נשאל את החניכים:

איזה משני המשחקים דומה יותר למחנה?

כמובן שהמשחק השני. במחנה אנו פוגשים חברים רבים, זהו מפגש ממשי וארוך.

זו גם הסיבה שהמחנה הינו חוויה חזקה ומשמעותית כל כך.

העובדה שאנו מוקפים כל הזמן בחברים, חווים עימם דברים ולא נפרדים מהם לאחר כמה שעות, מעצימה את הקשר שלנו איתם ומחזקת אותו.

 

הצעדה השנתית!

נספר לחניכים על צעדת החיות המתקיימת מידי שנה בעיר הבירה.

כל החיות מחכות לצעדה בכיליון עיניים ובהגיע התאריך המיועד הן נוהרות אליה בהמוניהן.

במשך הצעדה מתקבצות החיות לקבוצות עפ"י המינים השונים, וכל מין מכין לעצמו שלטים וקישוטים שיבליטו את הקבוצה שלו.

הצעדה נמשכת יום תמים והחיות מסתובבות בכל העיר במסלול קבוע עד הבמה המרכזית.

באחת השנים לא תוכננה הצעדה כראוי, החיות לא זכרו את כללי הצעדה וכל קבוצה החלה לצעוד בקצב שלה –

הצבאים והנמרים שעטו קדימה, נכנסו לתוך השטח של הפרות וגרמו לאנדרלמוסיה,

הסוסים לא הבחינו בצבים ודרסו כמה מהם, והזברות לא הסתדרו על פי הגודל, כך שהזברות הקטנות מצאו עצמן נדחפות על ידי הזברות הגדולות.

כל קבוצה ניסתה להגיע ראשונה לבמה המרכזית ולבלוט יותר מהקבוצות האחרות.

(בטון דרמטי) באותה שנה נפגעו רבות מן החיות על ידי חיות ממין אחר או אפילו על ידי חיות מהמין שלהן שלא היו מספיק ערניות ומתחשבות.

 

והנמשל מובן…

נסביר לחניכים כי המחנה הוא כמו הצעדה השנתית –

זהו האירוע הסוער ביותר של התנועה במשך השנה כולה. כולנו מחכים לו, נהנים בו מאוד ומתמלאים חיים מהמפגש הגדול,

אך העוצמות שבמחנה יכולות לגרום לנו לשכוח את הפרטים הקטנים, את תשומת הלב והרגישות הבסיסית שלנו לכל בן אדם.

לפעמים כדי להראות את העליונות של הסניף שלנו אנו פוגעים בחניכים מסניפים אחרים,

או שסתם כך איננו שמים לב שחניך אחר מהקבוצה שלנו לא נהנה ממשהו או נפגע ממשחק כלשהו.

ניתן לחניכים דוגמאות מעשיות למצבים בהם עלינו להיות ערניים ורגישים לכך שאיננו פוגעים באף אחד (מורל, תורות לשירותים ולמקלחת, משחקים חברתיים).

 

אם הסיפור ילדותי מידי עבור החניכים ניתן להחליף את צעדת החיות,

במשחק כדורסל בינלאומי אליו מתקבצים אוהדים רבים של קבוצות שונות.

נסיים ונאחל לחניכים שהמחנה יהיה חוויה חברתית חיובית ובעלת משמעות!

 

בפעולה זו שוחחנו על אמצעי קשר שונים בין בני אדם.

ראינו שכדי לתקשר אנשים יכולים להשתמש בדרכים שונות והדרך משפיעה על רמת הקשר שיווצר.

כאשר הקשר שלנו עם אנשים מתבצע במפגש חי הוא יהיה קשר חזק ועוצמתי יותר, מאשר קשר וירטואלי ומילולי בלבד.

במפגש פנים אל פנים אנו מתקשרים גם דרך שפת הגוף, כך אנו יכולים לחוש יותר את האדם והרגשות גלויים וישירים יותר.

המפגש עם חברים במחנה הוא מפגש חי ולא וירטואלי.

המפגש במחנה הוא מפגש אינטנסיבי וממושך ולכן הוא משמעותי ועוצמתי, וחשוב שנזכור בזמן זה להיות ערניים ורגישים לחברינו ולהיזהר שלא לפגוע בהם, כדי שלכולם החוויה הזו תהיה מהנה ובונה.