“לפני 14 שנה ממש באלו השעות
עזבתי את בית המדרש בדרכי
לרמת הגולן ועימי אבנר יונה הי”ד
חברותא וידיד נפש.
בעיצומו של היום הקדוש פרצה המלחמה.
אבנר לא חזר.
שעות ספורות לפני שעזבנו את הישיבה,
נתן לי אבנר תמונה אותה צילם
מספר חודשים קודם לכן.
בתמונה אני רץ לאורך גדר המערכת בלבנון.
על גב התמונה כתב הקדשה:
“יעקב מידי פעם עצור,
הסתכל בתמונה
ושאל את עצמך:
לאן אני רץ בעצם?!
אבנר.”
לעיתים יש מילים המקבלות מלא הקשר
ועומקן ועוצמת משמעותן רק כחלוף זמן
ובפרספקטיבה הנכונה.
היום אני יודע-
זאת הייתה צוואתו של אבנר”
(הרב יעקב פישר)
