יש חג אחד חג אהוב וישן,
שמסומן לכולם בקטן ביומן.
והוא רוצה להודיע קבל עם וקהל,
שלמרות הכל הוא עדיין לא בוטל
והוא רוצה לומר שלא נורא ולא נחוץ
לטעת עצים דווקא בחוץ,
כל אחד בפנים עמוק עמוק
יכול לטעת לעצמו עץ קטן, שתיל ירוק
שתיל קטן שיצמח ויעלה ענפים וישלח שורשים
ויזכיר לכל אחד בתוכו שהוא עודנו מגשים.
הוא מגשים איזה רצון,
תקוה שיש בתוכו, איזה חזון.
כי העץ הקטן הזה מזכיר
שעץ שנשתל וישלח שורשים,
נאחז בקרקע ומפריח שממה,
הוא הקשר בין העם לאדמה,
ולא משנה היכן שתלנו אותו-
בקרקע או עמוק בנשמה.