ערב עשר המכות

מטרות

• לימוד מעמיק יותר על עשרת המכות
• חיזוק האמונה במציאות ה’ ובהשגחת ה’
• גיבוש שבטי

 

 

• דפים עם תמונות עשרת המכות
• דלי
• דפים ריקים
• כלי כתיבה
• 2 פלקטים למכת ערוב
• טושים שחורים כמספר החניכם
• קרח
• שקיות זבל
• מטפחת למכת חושך
• דפים עם מילים מבולבלות ומילים למכת כינים.

 

נתלה בחדר 10 דפים, בכל דף יהיה ציור של אחת מהמכות. (ניתן למצוא ברשת האינטרנט וכן בהגדה של “בבא”).

מתחת לכל ציור יהיה כתוב את שם המכה ומאחורי כל ציור יהיה מדרש קצר.

בכל מכה נשחק משחק הקשור למכה, ולאחר מכן נספר את המדרש,

וניתן לחניכים לדמיין קצת כיצד הייתה המכה במצרים, על ידי הכוונה של שאלות מתאימות.

 

המשחקים:

• דם-

משחק: נחלק את החניכים לשתי קבוצות, כל קבוצה תקבל דלי עם מים ותצטרך בזמן מסוים לצבוע את המים באדום

(למדריך: תן לחניכים להיות יצירתיים. ישנן מספר אפשרויות כגון להכניס קרפ אדום, לשפוך גועש, להעביר את המים לכלי שהתחתית שלו אדומה וכך נראה שכל המים אדומים ועוד.)

 

• צפרדע-

מרוץ שליחים בקפיצות צפרדע.

 

• כינים-

מתחלקים לזוגות. כל זוג הולך למקום אחר בחדר כך שחבריו לא ישמעו. בכל זוג אחד המגרד ואחד המגורד. המגרד מקבל מספר פתקים של דברים שהוא צריך לצייר על גבו של המגורד (בית, לב, סמיילי וכדומה) והמגורד צריך לנחש מה ציירו עליו. המנצח הוא הזוג שבסיום המשחק הצליח לזהות הכי הרבה ציורים.

אפשר במקום שכל זוג ימצא פינה לתת לכל זוג פתקים אחרים כדי שלא יהיה משנה אם שומעים מה קורה אצל החברים שלהם.

 

• ערוב-

למצוא חיה לכל אות בא’-ב’ או דו שיח בין שני חניכים בנושא מסויים בנהמות.

 

• דבר-

בלבולי מילים של מחלת. לדוגמא במקום שפעת לכתוב תפשע והחניכים צריכים לזהות איזו מחלה.

 

• שחין-

משחק: מתחלקים לשתי קבוצות ומשחקים “הדגל”.

לכל קבוצה יש פלקט שהוא הדגל שלה ונמצא בשטח שלה. (צריך לחלק את מרחב המשחק לשני אזורים).

כל חניך מקבל טוש שחור ומטרת כל קבוצה לשמור על הפלקט שלה שלה נקי מחד ומאידך למלא בנקודות שחורות את הפלקט של הקבוצה השניה.

(הסבר על משחק הדגל המקורי)

• ברד-

תחרות בין כל החניכים מי מצליח להחזיק הכי הרבה זמן קרח ביד או בפה.

 

• ארבה-

כל חניך מקבל שקית זבל והוא צריך לאסוף כמה שיותר צמחים, עלים וענפים יבשים. הכלל הוא שאסור לקטוף אלא רק מה שמוצאים על הרצפה.

 

• חושך-

פרה עיוורת- מעין תופסת. עוצמים לחניך התופס את העיניים ועליו למצוא את החניכים בחדר וגם לזהות מי הם על ידי מישוש.

 

• בכורות-

מתחלקים לשתי קבוצות. בזמן מוקצב כל קבוצה צריכה לכתוב כמה שיותר שמות של אנשים בכורים מהתנ”ך.

 

המדרשים

דם-

מדרש:

למה לקו המים תחלה בדם? מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור

(שמו”ר, פר’ ט’, ט).

למדריך: ניתן להרחיב על כך שאלוקים רצה שהמצרים ילמדו שהוא האלוקים, ולכן היכה בנילוס.

צפרדע-

מדרש:  צפרדעים למה הביא עליהם?
מפני שהיו משתעבדין בישראל ואומרים להן: הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך ותעל הצפרדע. בשעה שהיו מוזגין את הכוס, מתמלא מן הצפרדעים, שנאמר: ועלו ובאו בביתך וגו’. ובמשארותיך… רבי עקיבא אומר: 
צפרדע אחת הייתה, והיו המצרים מכין אותה ומתזת צפרדעים הרבה.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

כינים-

מדרש:

לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים (הכוונה שהיו צריכים לטאטא את הרחובות), לפיכך נהפך עפרם לכנים, וחופרין אמה על אמה ולא היה שם עפר, שנאמר: כל עפר הארץ היה כנים.

(מדרש רבה)

ערוב-

מדרש:

ערוב למה?
שהיו המצרים אומרים לישראל: צאו הביאו לנו דובים ואריות, כדי להיות מצירין בהם.
לפיכך הביא הקדוש ברוך הוא עליהן חיות מעורבבות, שנאמר: ויבא ערוב כבד, דברי רבי יהודה.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

דבר-

מדרש:

דֶּבֶר למה?
מפני ששמו את ישראל רועי בקר ורועי צאן, ורועי גמלים בהרים ובקעות ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני אביא לכם רועה יפה, שנאמר: הנה יד ה’ הויה וגו’.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

שחין-

מדרש:

אמר רבי יהושע בן לוי:
נס גדול נעשה בשחין שאם אדם זורק חץ כלפי מעלה, אינו מהלך מאה אמה.
ומשה זרק פיח כבשן מלא חופניו, מה שאי אפשר ליטול מלא חופניו ואין בו ממש, וזרקו משה השמיימה עד כסא הכבוד. ..

ועוד נס אחר נעשה בשחין אדם מפזר עפר קב אחד, אין מפזר אלא ארבע אמות.
אבל משה, נטל מלא ידו ופזרו על כל ארץ מצרים שהייתה ת’ פרסה על ת’ פרסה.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

ברד-

מדרש:

ברד,
מפני ששמו את ישראל נוטעי גנות ופרדסים ואילנות וכרמים.
לפיכך הביא עליהן ברד ושבר אילנותיהן, שנאמר: ויהי ברד.

ואש מתלקחת בתוך הברד -נס בתוך נס.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

ארבה-

מדרש:

אמר רבי יוחנן:
כיון שבא ארבה, שמחו המצרים ואמרו: נקבץ ונשלק מהן,  (= שליקה זה בישול במים, רצו לאכול אותם) נמלא מהן חבית
אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם אתם הייתם שמחין?!
מיד ויהפוך ה’ רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. אפילו מה שבקדרות ובחביות מלוחין, פרחו והלכו להן.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

 

חושך-

מדרש:

לכל בני ישראל היה אור במושבותם. וכתיב וימש חשך.
אמר רבי אבדימי בר חמא:
אותו חשך כפל ומכופל היה.
היה מצרי עומד, אינו יכול לישב.
יושב, אינו יכול לעמוד.
רבוץ, לא היה יכול לזקוף.

(מדרש תנחומא לפרשת וארא)

בכורות-

מדרש:

עד בכור השבי.
השבויים (של מצרים) למה לקו?
לפי שהיו שמחים בכל גזרות שגזרו מצרים על ישראל, הדא הוא דכתיב: שמח לאיד לא ינקה (משלי יז ה)

עד בכור בהמה.
שלא יאמרו: יראתנו קשה, שלא שלטה בהם פורענות.  (הכוונה שלא יגידו שהאלילים שלהם שווים משהו)

(מדרש תנחומא, לפרשת בא)

 

שלב ב’

סיפור אמיתי: במצרים מצאו כתובת עתיקה ועליה היה קינה על המצב הקשה במצרים. בתוך הקינה היה כתוב את המשפטים הבאים

• “אכן, עניים היו לבעלי הון, ואשר לא היה מסוגל לייצר לעצמו סנדלים, הוא כעת בעל עושר”.
• “אכן, מתים רבים קבורים בנהר; זרם הנהר הוא קבר ומקום החניטה נהיה כזרם”.
• “אכן, מבנים ציבוריים נפרצים ונבזזים; העבד הפך להיות מחזיק בעבדים”.
• “אכן, הנהר הוא דם, אך עדיין אנשים שותים ממנו. אנשים נרתעים מבני אדם וגוועים למים”.
• “כל החיות לבם בוכה”
• “אמנם כן.. נאכלו על ידי האש”
• “אין למצוא פירות ולא ירק”
• “הייתה צעקה גדולה במצרים.. הנהמה נשמעה בכל הארץ מעורבת בקינות”

נביא את הקטע לחניכים ושיצטרכו ליד כל קטע לכתוב איזה מכה זו.

דיון:

מדוע יש צורך בכל כך הרבה מכות? הרי מספיק היה לתת מכה אחת רצינית שתשכנע את פרעה להוציא את עם ישראל וזהו?

נגיע עם החניכים למסקנה שכל מכה באה יותר ללמד את המצרים

• שיש אלוקים
• שאין כמה אלילים וכל אחד אחראי על תחום אחר אלא שיש ה’ אחד
• שיש השגחה אלוקית, יש דין ויש דיין ששופט את המצרים על מעשיהם, ועושה הפרדה במכות בין ישראל לבין המצרים.

להרחבה ניתן לקרוא את המאמר “עשרת המכות הסמינר הארוך בהיסטוריה” באתר ערכים.

 

המדריך יסכם את הדיון.

לסיום כל חניך יצטרך להגיד אילו הוא היה במצרים איזה מכה הכי הייתה משכנעת אותו במציאות ה’ ולמה.

צ’ופר

הייתם 10.

 

לחצו כאן לערב 10 המכות נוסף