ספירת העומר – חשיבותם של הימים (פעולה)

• החניכים ילמדו מימי ספירת העומר על חשיבות ניצול הזמן
• גיבוש שבטי

 

• מכתב מצולם (שלב ג’)
• גרביים
• דפים
• עטים
• בריסטולים
• שק”שים
• קלפים
• נייר טואלט
• מדבקות

 

שלב א’:

נפתח את הפעולה במשחק שבעזרתו נציג את נושא הפעולה.

משחק 7 בום: כל חניך יגיד בתורו מספר לפי הסדר והחניך שיגיע לכפולה של שבע יחליף את המספר באמירת “בום“.

אם מתבלבלים מתחילים מהתחלה / שהחניך יוצא מהמשחק. לשיקול המדריך. כשנגיע ל50 נעצור את המשחק.

נשאל את החניכים אם הם יודעים מה הקשר של המשחק לימים שאנו נמצאים בהם.

נציג את נושא הפעולה:

ספירת העומר, למה חשוב כל כך לספור את הימים, חשיבותם של כל שבוע ושל כל יום.

 

נחלק את החניכים ל2 קבוצות. כל קבוצה תצטרך למלא כמה שיותר משימות בזמן קצוב שהמדריך יחליט מראש.

רעיונות למשימות:

• לסדר גרביים בזוגות
• למלא ארץ, עיר, חי, צומח, דומם, מקצוע מא’-ת’
• לספור כמה ריבועים יש בגליל נייר טואלט
• לעשות סמל של “אריאל” מאבנים
• לרקוד את הריקוד של חודש ארגון
• לקפל 2 שק”שים
• לעשות צ’ופרים לכל השבט
• מגדל מקלפים (כדאי להגדיר מראש כמה קומות זה נחשב מגדל)
• לכתוב 40 בדיחות על בריסטול ולתלות על הקיר
• לחלק למספר אנשים ברחוב מדבקות של סמיילים
• לבנות: לקלוע צמות לחלק מהשבט

לאחר המשחק נשאל את החניכים: האם הייתם יכולים למלא את המשימות בזמן קצר יותר? אם כן אז איך?

תשובות אפשריות:

• כל כמה חניכים ימלאו משימה אחרת ולא כולם את אותה משימה
• לתת לחניכים המוכשרים יותר בתחומים מסוימים את המשימות המתאימות להם
• לא להתווכח מי יעשה מה
• לסמן על דף המשימות את המשימות שנלקחו / בוצעו שלא יהיו כפילויות או שלא יצטרכו לשאול כל הזמן מי גמר מה, וכד’.

נראה שאם היינו חושבים יותר היינו יכולים לנצל את זמננו יותר.

 

 שלב ג’

נחלק מכתב של ילדה שמאד מחכה לסוף שנה והיא סופרת את הימים, בסוף המכתב הילדה שואלת מדוע גם אנו בספירת העומר,

שכל כך מחכים לקבלת התורה לא סופרים כמה ימים עוד נשאר אלא כמה ימים עוד עברנו? נעשה דיון בין החניכים.

 

שלום,

קוראים לי נעמה ואני לומדת בכיתה ח’.

לקראת סוף השנה יש הרבה מבחנים, והמון שיעורי בית, וגם בלי כל אלו כבר אין לי כוח לשבת.

אני כבר ממש מחכה לחופש. יש לי המון תכנונים לחופש, ואני לא יודעת איך אספיק לעשות את כולם…

הכנתי לי לוח “ספירת הגומר” ואני כבר ממש סופרת את הימים, כל יום מוחקת עוד יום שעובר ורואה כמה עוד נשאר.

השבוע, בעקבות שיעור שהיה לנו בכיתה, יצא לי לחשוב מעט על חג השבועות וספירת העומר, וחשבתי לעצמי:

אני כל כך מחכה לסוף השנה וסופרת את הימים, ואם אנחנו כל כך מחכים לחג השבועות מדוע אנחנו לא סופרים כמה ימים

עוד נשארו ? במקום לספור “היום יום אחד לעומר” היה צריך לומר “עוד 49 ימים לעומר”?? חשבתי וחשבתי

ועוד לא מצאתי תשובה.

מה דעתכם?

 

נלמד עם החניכים את הקטע הבא של ר’ נחמן מברסלב:

“כוונת הספירה בפשיטות היא שצריך לדעת שימי האדם מנויים וספורים,

והאדם צריך ליתן דין וחשבון מכל יום ומכל שעה ורגע.

ודרך בני אדם שמתרחקים מעבודת ה’ על ידי שדוחים מיום ליום

מחמת המניעות והבלבולים שיש בכל יום,

עד שנדמה להם על פי רוב שאין זה היום נמנה ונספר כלל,

וכאילו אינו מימי חייו.

בפרט שיש לו איזה סיבה כגון שיום זה הוא יום השוק, וביום זה הוא עסוק בחשבונות,

וביום זה הוא יוצא לדרך ובאלו הימים הוא מטולטל בדרכים,

ובזה היום הוא שב מן הדרך, או שהוא צריך להרים משא מן העגלה

וביום פלוני נזדמנה לו איזה קטטה עם שכן או שהוא נקרא לסעודת מרעים וכיוצא בזה.

ביטולים ובלבולים, ואין לך יום שאין לו ביטול ובלבול משלו

עד שמדמה האדם שזה היום אינו כלום.

אבל באמת צריך לדעת היטב שזה היום הוא יום עולה בחשבון

וצריכים לצאת ידי חובת היום דווקא כי מחר הוא יום לעצמו, שיש לו חובות משלו.

וזו בחינת היום אם בקולו תשמעו, היינו דווקא היום – לא לדחות.

על כן ציוונו ה’ יתברך קודם קבלת התורה לספור הימים בפה מלא.”

 

ימי ספירת העומר הם ימים הנועדו להזכיר לנו את חשיבות ניצול הימים. אם ננצלם כראוי נוכל להתקדם יותר.

נוכל לקרוא עם החניכים את הנספח שבצד העמוד ובקישור הזה על חשיבות ניצול הזמן (מתוך אתר “חברים מקשיבים”)