“לשון של זהורית (צמר אדום) הייתה לכוהן הגדול, וחילקה לשניים –
חציה בין קרני השעיר לעזאזל וחציה על פתח האולם שלפני ההיכל, שיהיו הכול רואים,
ובזמן שנתקבלה עבודתם לפני ה’ ועלתה להם כפרה –
היו הלשונות מלבינות כשלג, ועיני הכול רואות, ולב כל העם שמח.”
“לשון של זהורית (צמר אדום) הייתה לכוהן הגדול, וחילקה לשניים –
חציה בין קרני השעיר לעזאזל וחציה על פתח האולם שלפני ההיכל, שיהיו הכול רואים,
ובזמן שנתקבלה עבודתם לפני ה’ ועלתה להם כפרה –
היו הלשונות מלבינות כשלג, ועיני הכול רואות, ולב כל העם שמח.”
קטע שנכתב על השואה, מאיפה הגענו ומה יהיה בסופנו
לפתע… נשמעת אזעקה, החללית עוצרת במקומה. ג’ון וג’ים מביטים זה בזה בבהלה – מה קרה? תקלה? אך לאף אחד מהם אין מושג מה לעשות. הם מחפשים אחר ספר הוראות..
מקור עוסק בגוש קטיף.
“ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך”
אנחנו יצאנו מגוש קטיף ורק הקב”ה יודע מתי נחזור.
קטע עוסק באמונה.
בני היקר, אוהב אותך ולעולם לא אעזבך