מיום כיפור לסוכות (פעולה)

מטרת הפעולה:

נבין איך מיום כיפור שהוא שיא הרוחניות עוברים לסוכות שהוא חג לכאורה כזה גשמי.

 

עזרים:

• נר וגפרורים
• לוח סולמות ונחשים
• חיילי משחק וקוביה
• דפים לבנים ומדבקות עגולות
• דפים עם תרגיל במתמטיקה

 

 

שלב א':

המדריך עומד בפתח הסניף עם נר דולק- המדריך השני לוקח גפרור, מדליק אותו וצריך להגיע כמה שיותר רחוק מהסניף בלי שהגפרור יכבה.

נשאל את החניכים- למה הנר בסניף שרד יותר מהגפרור בחוץ?

 

לא חכמה שהנר יבער בתוך מקום מוגן, החוכמה לשמור על אש דולקת בחוץ כשיש רוח…

 

 

שלב ב':

נחלק את החניכים לשתי קבוצות ונשחק סולמות ונחשים אבל כל פעם שקבוצה מגיע לנחש ואמורה לפול למטה נגיד לה

"לא משנה, אנחנו מוותרים לכם, תשארו כאן" ואם הם מגיעים לסולם נגיד להם "עיזבו, תמשיכו בלי הסולם".

תוך זמן מועט המשחק יסתיים והחניכים יהיו מבואסים.

 

נרשה להם לשחק פעם נוספת לפי הכללים.

 

מתי היה קשה יותר להגיע ל100?

כשעבדנו לפי הכללים, ירדנו כשצריך ועלינו כשצריך. לא חכמה לרוץ בלי מכשולים וזה גם לא מאתגר, אין קטע לשחק ככה.

 

 

 

שלב ג':

מוציאים חניך אחד החוצה, אומרים לכל החניכים להחליט על ציור שנגיד לו לצייר. מכניסים את החניך ומביאים לו דף לבן ומדבקות עגולות

 

וחניך אחד אומר לו איפה להדביק כל מדבקה כדי שיצא הציור. באיזה שהוא שלב ימאס לחניך המדביק מן הסתם, והוא ישאל: מה אתה רוצה שיצא? וימשיך כבר לבד בלי הוראות.

 

 

שלב ד':

נחלק לכל חניך דף עם תרגיל במתמטיקה שעליהם לפתור, כל אחד לבד.

 

הם בהתחלה יתאמצו ואז מן הסתם חניך אחד ימצא את התשובה ויגלה לכולם…

 

אנחנו רואים שיש חניכים שהתאמצו להגיע לפתרון ויש כאלה שפשוט קיבלו אותו במתנה- איך זה קשור ליום כיפור וסוכות?

 

ביום כיפור הקב"ה "מקפיץ" אותנו לדרגת מלאכים, בסוכות זו עבודת ה' בכוחות עצמנו.

 

 

לסיכום:

נפתח בדיון-

המוטו שלנו זה תורת חיים בעז- לחיות חיים מלאים עפ"י התורה. מה עשינו ביום כיפור? רק התפללנו ועבדנו את ה', לא היה שום התייחסות לגוף, לחיי המעשה. איפה המקום של החיים ביום כיפור?

מה עדיף? יום כיפור שהוא כולו רוחני או סוכות שהוא חג גשמי יותר (המצוות הן לאכול-בסוכה, ולישון-בסוכה. הוא גם חג האסיף, מתייחס לעבודה ולפרנסה שלנו)

 

ביו"כ הקב"ה מקפיץ אותנו למדרגה גבוהה כדי שנכיר, שנדע לאן אנחנו יכולים להגיע,

 

בסוכות עלינו להשתמש בחיי המעשה (לישון בסוכה לאכול בסוכה) כדי להגיע למדרגה הזו.

 

בכל המשחקים יש את העיקרון שיש קיצורי דרך ויש דרך ארוכה, לפעמים צריך את הקיצורי דרך (-כמו ביו"כ, שבו אנחנו בדרגת מלאכים בלי קשר למה שעשינו במשך השנה) אבל סוכות מזכיר לנו שצריך לקחת את המדרגה הגבוהה ולהכניס אותה לחיי המעשה (-כמו לשחק בלי קיצורי דרך, להבין איך לפתור תרגיל בלי לדעת מה הפתרון וכו')

 

ניתן לחניכים לדבר על זה ואז נסכם בהקראת קטע שמבוסס על דברי הראי"ה בעולת ראיה-

 

"סוכות, זוהי עלית מדרגה מיום הכיפורים ואני אסביר למה.

התשובה, עם כל גודל התועלת שלה לזכך את הנפש, לטהר ולרומם, היא עדיין מביאה איתה איזה שהיא תופעת לוואי,

איזה שהיא חולשה ביחס לחיים, לשמחת החיים הזורמת הטבעית. כיוון שאנו עסוקים רבות במלחמה כנגד החטא,

המלחמה היא מחלישה זה כמו חולה שבכדי להתרפאות הוא צריך לקחת אנטיביוטיקה שפוגעת גם בחיידקים הטובים שבגוף. ולכן נמצאנו אחרי ימי התשובה לוקים בחולשה מסויימת.

זו הסיבה שבאים ימי החג- ימי הסוכות- שרק בהם נאמר "ושמחת בחגך"-שמטרתם להקים את הרצון הטוב, את חוזק החיים הטבעי והבריא.

ואז התשובה היא יותר שלמה.

אז האיחוד עם ה'."