אחי, אתה משלנו (פעולה)

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו שכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בסיטואציה בה הוא שונה, ולכן, נחשוב יחד איתם איך מסייעים לשונה ואיך הופכים אותו להיות שווה.

פתיחה:

לעיתים נדמה לנו שרק מי שנכה הוא שונה מאיתנו, אבל אם נסתכל סביב נראה שלכל אחד מאיתנו היתה לפחות פעם אחת בה הוא הרגיש שונה…

להרגיש שונה זו הרגשה כלל לא נעימה. בפעולה זו אנו רוצים להעביר לחניכינו את המסר שכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בסיטואציה בה הוא שונה, ולכן, לחשוב יחד איתם איך מסייעים לשונה ואיך הופכים אותו להיות שווה?!

מחלקים את השבט ל-4 קבוצות או יותר.
מביאים לכל קבוצה תמונה של אדם (סתם תמונות שגוזרים מעיתונים או מהתמונות המצורפות בנספחים), ומבקשים מהם לתאר את אותו האדם, שם, גיל, במה הוא עובד, איפה הוא גר, כמה ילדים יש לו, מה התחביבים שלו וכו’…

חשוב שאחת התמונות תהיה של אדם נכה.

סביר להניח שהתיאור של האדם הנכה לא יהיה שווה לשאר התיאורים.

שלב ב’

ניצור דיון בקבוצה:

למה כשאנו רואים אדם נכה, אנחנו ישר מסיקים שלא טוב לו, שהוא מסכן, שהוא לא עובד, שהוא לא יתחתן וכו’…

מסקנת הדיון:

לא צריך לשפוט אדם רק לפי מראה חיצוני ורק בגלל שהוא שונה מאיתנו, גם לשונה מאיתנו יכולים להיות חיים מספקים ומאושרים.

אפשר לספר להם על יקיר שגב, מ”פ בסיירת גולני, קטוע יד.

ואם יש אפשרות אפשר להקרין את הסרטון המצורף.

נשאל את החניכים האם רק אנשים נכים מרגישים שונים?

האם מישהו מכם אי פעם הרגיש שונה? (לעיתים כדאי להגיד לחניכים לחשוב בלב ולא לענות בקול, כדי שלא יווצר מצב לא נעים אצל החניכים).

מה עושה ההרגשה להיות שונה?

נחלק שוב את החניכים לקבוצות וכל קבוצה תקבל כרטיסיה עם סיפור מקרה ושאלות. (בנספחים).

לאחר 10 דק’ נתכנס וכל קבוצה תציג את הסיפור שלה ואת המסקנות שהגיעו אליהם בעקבות השאלות המנחות.

לסיכום:

להיות שונה זה לאו דווקא אדם נכה, כל אחד מאיתנו יכול להיות שונה בסיטואציה כלשהי, לכן כ”כ חשוב לשים לב ואם מישהו נראה לנו קצת לא שייך, או קצת לא מתמצא נקבל אותו ונעזור לו בשמחה רבה.

אפשר להעלות יחד עם החניכים דוגמאות נוספות:

• חילוני שמגיע לבית הכנסת ולא יודע את התפילה.
• עולה חדש שמגיע לארץ וכו’