נצחיות התורה (פעולה)

עזרים:

• תלבושות מגוונות
• כלי כתיבה וחומרי יצירה (אם הפעולה נעשית ביום חול)
• קלפי טריוויה
• שאלונים לחניכים על עתידם 

מטרות:

1. החניכים יבינו שהתורה וההנאה שלנו ממנה היא נצחית. לעומת הנאות פיזיות שהן רגעיות.
2. החניכים יבינו ששמחת תורה זה בעצם הנקודה שבה אנחנו מוצאים את נצחיות התורה. אנו מסיימים את התורה וכבר מתחילים אותה מחדש, מבראשית, כך מעגל נפתח ומעגל נסגר- וכך לנצח.

שלב א':

נבקש מהחניכים להתחלק לשתי קבוצות.

קבוצה אחת צריכה לשווק מוצר שיבחרו ולנסות לשכנע את המדריך לקנות אותו. הקבוצה השניה תשווק למדריך אטרקציה

(חשוב לכוון אותם לבחור במוצר/אטרקציה שהם בעצמם היו רוצים). ניתן להם חומרים, תלבושות וכד'.

לקבוצות זמן מוקצב שבו הם צריכים להכין פרסום שישכנע את המדריך לקנות/לעשות את המוצר/האטרקציה.

החניכים יציגו את הפרסומת שלהם בדרך הכי מושקעת שהם יכולים.

במהלך הפרסום ישאל המדריך את החניכים שאלות מתקילות. כמו למשל "למה זה עוזר לי בחיים?" "מה נשאר לי מזה אחר כך?" "איך זה מקדם אותי, את האישיות שלי?" "איך זה עושה לי את החיים יותר טובים?"

סיכום שלב א':

התורה קיימת לעולם ובעצם כל ההנאות שאדם צובר בחייו, כל הרכוש אלו דברים שעוברים מן העולם. כשאדם יעלה לשמיים בגיל 120 בעז"ה וישאלו אותו מה עשית, הוא לא יגיד "ישנתי 7 שעות בלילה, אכלתי בריא ופעם בשנה עשיתי סנפלינג על המשפחה" הוא יאמר דברים שהשאירו חותם במציאות.

בשלב זה אנחנו מגלים שהתורה היא בעצם התגלמות הנצח וזה מתבלט אל מול החיסרון של שאר הרצונות והתאוות השטחיים שלנו.

שלב ב'

נשחק עם החניכים טריוויה המורכבת משאלות קלילות על התנ"ך [יש להכין מראש כרטיסיות עם שאלות ותשובות]  ובו זמנית נעביר שקית במבה או כל חטיף אחר בין החניכים.

אחרי שנסיים את הטריוויה, נשאל את החניכים איך ידעו את התשובות לשאלות.

סביר להניח שהחניכים יספרו שלמדו את זה שהיו קטנים, בגן, בכיתה א' וכו'. נשאל אותם את השאלה הבאה: "בטח המורה בכיתה א' גם חילקה לכם במבה יום אחד, אז למה את הטעם של הבמבה אנחנו לא זוכרים מאז?

סיכום שלב ב':

נסביר לחניכים כי התורה היא דבר נצחי, זה נשאר ונשמר לנו בראש לאורך כל חיינו כיהודי יחיד וכעם. לעומת הבמבה שהיא חומרית וטעמה הוא רגעי ועובר מהר.

שלב ג'

נתן לכל חניך שאלון אישי מפורט עם שאלות מגוונות על עתידו בעוד 20 שנים,

למשל איפה יגור, כמה ילדים יהיו לו, במה יעבוד ועל זו הדרך. (יש להכין שאלונים ולצלם כמספר החניכים)

כל חניך ימלא על עצמו את הפרטים לפי מחשבתו. המדריך יאסוף את השאלונים ויקרא אותם בפני כולם בלי לציין את שמו של הכותב. החניכים יצטרכו לנחש למי שייך השאלון שאותו קרא המדריך.

נשאל את החניכים: האם העתיד היה לכם ברור? האם היה פשוט לענות על השאלון?

סביר להניח שהתשובות יהיו שקשה לחזות את העתיד וכן לנחש איך כל אחד בקבוצה ניחש את עתידו.

נסביר לחניכים כי בשמחת תורה אנחנו בעצם סוגרים מעגל אחד- מסיימים את התורה ומצד שני פותחים מעגל חדש- מתחילים את התורה מחדש. התורה כך תמשיך להתחדש ולהתחדש כל שנה, היא נצחית והיא נשארת לעולם ולא כמו החיים שלנו שאין לנו דרך לנחש מה הם יהיו ולאן יובילו אותנו.

לסיכום

בשמחת תורה יש לנו הזדמנות להיות שותפים בנקודה שבה בעצם מתגלית נצחיות התורה. הנקודה שבה אנחנו מסיימים את התורה ומתחילים אותה מההתחלה וכך שנה אחר שנה.
בפעולה הדגשנו כי התורה היא קיימת לנצח ומתחדשת שוב ושוב, שנה בשנה, יום ביום, בניגוד להנאות שבני האדם צוברים לעצמם שהן רגעיות ולא מתקיימות לעולם. למדנו בנוסף שהתורה נשארת קיימת וממשיכה איתנו כל הזמן ואין מקום לטעות במהלכה. לעומת חיי האדם שאינם ידועים לו מהלכם ולאן יובילו אותו.