מתאים ל: שבת, יום חול
על ארבעה בנים דיברה תורה.
שלושה קוּטֵרִים וקטר.
ישנם שלושה מיני קוּטֵרִים:
א. הקַטְרַן הטקטיקן.
הוא משתמש בקיטור כטקטיקה, כדרך לשווק את עשייתו הרבה. "אני ממש עמוס אתמול עבדתי עד 2 בלילה, וכבר הבוקר אני משתתף ביום העיון המעיק הזה,… וכו´.
איך מתמודדים אתו? נותנים לו שבח בלי תלות בקיטור. שמים לב למעשיו ומשבחים אותם לפני שהספיק להתלונן וכו´.
ב. הקַטְרַן הממורמר. הקטרן הממורמר הוא אישיות מרה. בגלל הבית, בגלל הבריאות, בגלל שלא הולך לו בעבודה. אחד כזה שכל העולם נורא ואיום ואשם ומתנכל לו.
אותו – פשוט מחבקים. מתעלמים מהמרירות הנחבאת (שבאה בעצם לבטא מצוקה, ופחות להעביר מסר נקודתי) לא נכנסים אתו לוויכוחים (שממלא אין מה להוכיח בהם) ופשוט מנסים להיות פינת האור שבחייו.
ג. הקַטְרַן החברתי- הטיפוס הזה שבגלל החבר´ה ניגרר ומקטר. חלק מהשיח הכללי- מתלונן. לא רע לו, והוא לא חושב שרע לו, אבל זו השפה שהוא שומע מסביב- אז הוא מדבר בה גם. אותו- מגייסים. שולחים אותו להעביר את המסר, נותנים לו להיות המייצג.
ד. והקטר- יש הברקה על קוּטַר שאינו יכול להיות קטר. קוטר אינו קטר ,הקוּטַר משחרר עשן סמיך ומעצבן ללא תנועה. ואכן כך הוא. הקטר הוא האיש שאת כל התלונות שלו הופך למנוע. שאת כל האש שבוערת בו- במקום לתת לשרוף, הוא משחרר ממנה קיטור.
הקטר הוא זה שלוקח את מה שעלול להרגיז והופך אותו למזיז.
וצריך לשים לב, לבדוק האם הקוּטַר איננו קטר שלא ניתנה לו הזדמנות להוביל.
