יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם. האדם ישב והביט מוקסם במשך כמה שעות בפרפר המנסה לחלץ את עצמו ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן.
לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם.
הוא לבטח עייף, הוא אינו יכול יותר חשב האדם. מתוך הזדהות עם הקושי החליט לעזור לפרפר. באמצעות סכין פתח בזהירות את הגולם והפרפר יצא בקלות, אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות. האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו – ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר. אבל זה לא קרה!
למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף. האיש הטוב שכל כך רצה לחסוך מהפרפר את הכאב והסבל לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו, היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.
קשיים, מאבקים, התמודדויות הם חלק חשוב מחיינו, אלה עוזרים לנו לפתח יכולות, חוזק ועוצמה.
בקשתי כח… ואלוקים נתן לי קשיים לחשלני.
בקשתי חכמה… ואלוקים נתן לי בעיות לפתור.
בקשתי שפע… ואלוקים נתן לי מוח וכוח לעבוד.
בקשתי אומץ… ואלוקים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם.
בקשתי אהבה… ואלוקים נתן לי אנשים להם אוכל לתת מעצמי.
בקשתי טובות … ואלוקים נתן לי הזדמנויות.
לא קבלתי שום דבר ממה שבקשתי… אבל קבלתי את הכל.
