צוואתו של הזקן לבניו- אחדות

 מתאים ל: שבת, יום חול

מעשה באדם זקן שהיו לו שלושה בנים, ועמד למות.

ורצה לדבר עם שלושת בניו לפני מותו.

קרא לראשון ואמר לו: “לך והבא לי ענף”

על אף שלא הבין הבן את כוונת אביו ,הלך והביא ענף.

ביקש האב מבנו: “שבור אותו”. ושבר אותו בקלות רבה.

“לך והבא שני ענפים” מבקש האב. הולך הבן וממלא את בקשת אביו.

“שבור אותם” והבן שובר אך הוא כבר צריך להפעיל יותר כוח.

“לך והבא שלושה ענפים ונסה לשוברם” מבקש האב בפעם האחרונה,

 והבן הולך ומביא שלושה ענפים אך לא מצליח לשוברם.

כך חוזר על עצמו הסיפור גם עם הבן השני והשלישי.
אומר להם האב:
“דעו לכם, שכשתהיו בנפרד, יצליחו “לשבור” אתכם מהר וללא קושי, אך כשתהיו מאוחדים,

גם הכוחות הכי חזקים לא יצליחו לשבור אתכם!

גרסה נוספת:

אי שם מעבר להרים, חי אב זקן ולו עשרה בנים גיבורים,

האב הזקן היה חולה ואומלל וקרא לבניו כדי ללמדם משל ונמשל,

בקש האב מבנו בכורו,להביא לו את חבילת הקרשים שליד ראשו,

אחר ביקש האב מהבכור תחילה שינסה לשבור את כל החבילה,

משלא הצליח הבן הבכור ,ביקש האב מכל בן לנסות ולשבור,

לא הצליחו הבנים זה היה מסובך, הם חשבו שהעץ כנראה מסוג משובח,

ביקש האב את החבילה חזרה אל היד, והחל שובר כל קרש בנפרד,”

בני היקרים, “כך אמר לבניו הגיבורים,

כשהעצים מאוגדים בחבילה הם לעולם לא נשברים,

אך כאשר מנסים כל אחד בנפרד לשבור, זה אפשרי אפילו בידיו של אדם לא גיבור,

כך גם אתם בני היקרים, כשתהיו ביחד תהיו חזקים וגיבורים,

אך אם כל אחד יהיה בנפרד חלילה, יהיה אפשר לשבור את כולכם ללא מאמץ מלכתחילה.