אחיקם, בן הרב יהודה הלוי ואסתר.

כשהיה אחיקם בן חצי שנה עברו הוריו ממושב כרמל בדרום הר חברון לקרית ארבע.

בתיכון למד בישיבת מקור חיים בכפר עציון. בכל הזדמנות חתך לשטח. בטיול שנתי של כיתה י”א טיילה הכיתה בנגב. “באמצע הטיול”, מספרת אחותו, אוריה, “הוא החליט ביחד עם שני חברים שהם חותכים כדי להגיע לאיזה הר שבו סיירת מטכ”ל עושים טקס סיום מסלול. הרב איים שמי שחותך יושעה לשלושה ימים. אחיקם והחברים שלו הגיעו לאותו הר, וציירו מאבנים כתובת ‘צוות אחיקם, מחזור י”ז, ישיבת מקור חיים”. התמונה מוסגרה ונתלתה בישיבה. שנה מוקדם לאותו טיול, מספרת אוריה, עשו את אותו צעד המחזור שמעליו, שבו למד גם דוד רובין. ביחד עם עוד כמה חברים חתך רובין להר של מטכ”ל וסימן את הכתובת.

לצד כל תמונה באלבומים כתב אחיקם את המקום שבו צולמה. אחת התמונות שמודבקות לאלבום בולטת בחריגותה. זו תמונה של אגמים וצמחייה, לא משהו מהסוג שאפשר למצוא במזרח התיכון. “את התמונה הזו הוא גזר מנשיונל גיאוגרפיק”, מסבירה אוריה. הכיתוב שמופיע לצד התמונה הוא “עין שקר”. שלא תהיה טעות.

בגיל 16 לקה בדלקת פרקים, כתוצאה ממנה נקבע לו פרופיל 21 שמשמעותו פטור משירות צבאי. במשך ארבע שנים נאבק כדי להעלות את

הפרופיל. בינתיים סיים כיתה י”ב, והתנדב במרכז לחקר מערות. באחת המערות שחקר, התגלו מינים לא מוכרים למדע של בעלי חיים. לפני

כשנה וחצי רעש עולם המדע בעקבות התגלית הסנצסיונית, שנחפשה בזכות אחיקם.

לאחר שהצליח להעלות את הפרופיל גוייס לתפקיד מטה ביחידת שלד”ג. “הוא נלחם כדי להגיע ליחידה שבה יוכל לתרום כמה שיותר”, מספר

ישורון, אחיו. “ככה גדלים פה, זה בא מהבית. התחושה שהוא לא מת על הכביש או באיזה קטטה במועדון בהחלט מעודדת”.

“זאת לא סתם לוויה, ולא עוד סתם אנשים. הם מיתוסים. הפסקנו להאמין במיתוסים וגיבורים, אבל הם היו כאלה”, אמר בניה שראל, חברם של

אחיקם ודוד. בניה סיפר על השניים, אותם הכיר שנים ארוכות. “למדתי עם אחיקם במשך שש שנים בישיבת “מקור חיים”, ועם דוד עברתי מסלול

של שנה בשייטת. דוד עבר את המסלול הכי קשה בצבא ואף פעם לא נשבר. תמיד אציל וקשוח, כולם קינאו בו. הוא מלח הארץ. אחיקם ודוד הם

אריות, לא סתם אנשים”.

בניה סיפר כי השניים נהגו לטייל לעתים קרובות, והכירו את האזור על בוריו. “אחיקם הכיר כל אבן ופינה בארץ והיה יותר בחוץ משאר בבית. ישן

תחת כיפת השמיים והיה נווט מעולה”. חבריהם של השניים סיפרו כי השבוע היה דוד ברגילה, וביום חמישי שב למסע של השייטת ואז חזר לביתו

כדי להספיק לטייל באזור. “כל פקח ידע מי זה אחיקם – הילד שחרש את הארץ לאורכה ולרוחבה ואהב את ארץ ישראל”.

לדברי שראל, השניים יצאו שלשום לטיול בשעות הצהריים, וזיהו רועה צאן פלסטיני. “דוד אמר בצחוק ‘צריך להרוג אותם כי אחר כך הם הולכים

לספר לגורמי טרור שיש יהודים בסביבה'”. הוא סיפר כי השניים פגשו בכמה פלסטינים שהיו באזור ושוחחו עמם בערבית, ואז הגיעה למקום

מכונית ובה פלסטינים שבירכו אותם לשלום. השניים השיבו ליושבי המכונית, ואז נורו לעברם שלוש יריות. אחיקם נפגע מהירי, ואילו דוד הספיק

להשיב אש. אחד המחבלים נורה על ידי דוד, ומחבל נוסף לקח את נשקו של אחיקם וירה לעבר השניים.

אחיקם נקבר במוצאי שבת פר’ שמות, בהר הרצל בירושלים.