חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מארגנים חודש ארגון

חוברת תכנון חודש ארגון

תכנון זמן-

חודש ארגון מורכב פעילויות והפעלות רבות.
זהו חודש שמספק הנעה לכלל החניכים במהלכו נחשפים החניכים לכוחותיהם
ותפקידנו הקומונרים לנתב ולשכלל כוחות אלו להווה ולעתיד.
עבודה רבה לפנינו באשר לפעילות החינוכית והטכנית הנקרת בדרכנו.
על כן הבאנו לפניכם קומץ עקרונות וצידה לדרך שיאירו לכם ולו במעט את החודש.

השבעה ערכית

מעבר משמעותי מחב”א לחב”ב, בואו לקבל השראה מהמאגר הגדול של ההשבעות הערכיות שאתם הצעתם

  • לחלק נושאים לכל שבט. להסביר על חשיבות הנושא ומהותו דווקא בשנה זו ובעת ובזמן הזה.
  • דידקטי – כל שבוע להעביר פעולה שקשורה לנושא, חובה! האווירה שתיווצר בסניף היא באחריות הקומונר.
  • לחלק לחדרים/פינות – בסניפים בהם החלוקה אינה קבועה.
  • להימנע מלאסוף מסי סניף גבוהים באופן מקומי אלא להתחיל להתכונן לגביית דמי חבר תנועתיים.
    במידת הצורך ניתן לגבות סכום קטן, תוך התחשבות במידת “הצנע לכת”.
  • ציוד – אפשר לעבוד בשתי צורות: חלוקה של הציוד באופן רגיל, לפי פרמטר קנה מידה קבוע;
    או לפי בקשות מיוחדות ורשימות שהמדריכים מגישים מראש.
    בכל אופן יש להחליט האם הציוד הוא שבטי או סניפי,
    כלומר: האם הם אחראיים עליו או שצריך להחזיר בסיום כל יום למקום מרכזי משותף.
  • לבקש בכתב רשימה של ציוד לקיר ולהופעה
  • לדבר על שמירה של ציוד. (כסף, גזל, השחתת רכוש וכו’…)
  • לעקוב אחר מערכי הפעולות שצוותי ההדרכה מתכוונים להעביר לחניכים.
  • קביעת תורניות: כל שבוע שבט אחר שוטף את הסניף (ולא המדריכים והקומונר…)
  • הצגות – לא יותר מ- 5-10 דקות! לעשות חלוקה של הופעות. 
  •  עצה: עדיף שלא יהיה מלל בהופעה כי לא שומעים טוב ואם בכל זאת רוצים אז להקליט קודם בצורה טובה.
  • חזרות גנרליות – טוב לעשות בדיקה אחרונה על כל ההופעות, לבדוק שבאמת הצליחו לגמור הכל,
    שהתאמנו עצמנו למגבלות הזמן והמקום. 
  •  להכין לוח ניקוד חודשי: מורל, תפילה, תלבושת, נקיון, יישום נושא וכיו”ב.
  • מורל – להגביל שעות. חבל על השכנים ובשבת – שירי קודש. לא לשיר על חשבון האחר…
  • שכנים- להנחות חניכים שהקומונר בלבד מטפל בבעיות, ובמקרה הצורך מדריך/בוגר בכל מקרה לא חניכים!
  • פרגון – לשמור על אוירה טובה בין השבטים ובין המדריכים.
  • פעולות בסניף – להקפיד שלחניכים ולמדריכים יהיה יום חופשי אחד בשבוע.
  • במוצ”ש או בראשית כל שבוע להעביר דף בין המדריכים על שעות הפעילות על מנת שתוכלו לתכנן את השבוע.
  • רצוי לשלוח מכתב להורים בתחילת החודש עם תיאור כללי של הנושא, יעדים ופעילויות מיוחדות בחודש.
    הגדרת צורת העבודה ושעות העבודה,המלצה לשלוח עם החניכים בגדים שאפשר ללכלך וכו’
  • להשאיר את הסניף נקי יותר מתמיד.
  • לתכנן את הזמן- לא לעבוד רק על דבר אחד אלא לחלק את הזמן בין פעולות, הופעה וחדר.
  • להכין למדריכים לוח תכנון של החודש. חשוב מאוד לעבודה מסודרת.
  • נא לא לשכוח מצלמה וסוללות.  (לשלוח את התמונות גם להנהלה).

 

 

  • חניך מביא חניך (אפשר לצ’פר במפקד בפחית/לעשות תחרות מי מביא הכי הרבה חניכים חדשים והוא מקבל פרס וכד’).
  • הצגות מגניבות בבתי ספר.
  • מכתבים למורים בבתי ספר מהאזור (להסביר להם על החשיבות ולבקש מהם להפנות אליכם תלמידים. ברוב מוחלט של המקרים בתי ספר שמחים לשתף פעולה עם דברים כאלה).
  • מכתבים להורים-להסביר להם מה זה הסניף, לו”ז לפעילות וכו’ ומספרים של המדריכים+קומונר (למשקיענים-אפשר לארגן בסניף מפגש של ההורים עם רב הסניף אם יש, הקומונר והמדריכים. חשוב מאוד שיראה רציני..).
  • מבצע נוכחות לפי חניכים או לפי שבטים. (עדיף לפי שבטים-יוצר לחץ חברתי להגיע לסניף).
  • לחלק בכיתה מדבקות “ביום שלישי כל הכיתה באריאל, צרו קשר 0566…” המטרה במיוחד בשבטים הנמוכים שהמספרים שלכם יגיעו הביתה..
  •  
  • מלא פרסום בבתי”ס, בשכונה וכו’ אפשר גם לקשט את הסניף והשכונה בבלונים ושלטים. ליצור אוירה של חודש ארגון.
  • ארוחת חב”ב.
  • עונג שבת חניכים.
  • עונג שבת חב”ב (מומלץ באופן קבוע, אם אין לפחות בשבתות מיוחדות-הזדמנות להחדיר את הנושא לצוות).
  • עלון בבתי כנסת (גם לסניפים שאין להם בשבת רגילה).
  • פעולה סניפית
  • לחלק סדר/ש”ס משנה שגומרים עד סוף החודש.
  • אישורים צריך למוצאי שבת: לצעדה, למצעד, לכתובות האש, או סתם להתקבצות של הרבה אנשים
    (אם אתם עובדים במבנה של העירייה אז לרוב היא מחייבת ).
  • מכבי אש, מד”א – מחייבים בעיקרון ניידת זה אמנם אטרקטיבי אבל לא תמיד באמת נצרך (וגם מאוד יקר)
    אז תבדקו בתחנה שלכם האם באמת צריך.
  • כל מה שאתם מחויבים בו: מטפים, חובש וכו’, לא לזלזל. לראות שדאגתם לכל עד הפרט האחרון.
  • הטמעת הנושא חשובה כי היא נותנת משקל וחשיבות לחודש שהוא לא יהיה סתם, אלא שנוכל להרוויח משהו ערכי.

    לכן חשוב להביא למדריכים דף של קביעת מטרות חינוכיות וערכיות ולדבר איתם תוך כדי החודש לראות שהם עומדים בזה. מטרות חינוכיות בשבט, וערכי חודש ארגון

    לוודא עם המדריכים של כל שבט שהם יודעים בדיוק מה הנושא שלהם ומה זה אומר ולשאול האם הם צריכים עזרה בהורדת הנושא לחניכים. אם צריכים עזרה אז להפנות לבוגר ואם אין אז לעזור בעצמכם.

    יש כמה דרכים להטמיע את הנושא:

    • תערוכות – להסביר למדריכים שהם צריכים לשבת ביניהם ולעשות חושבים על מה שהם רוצים להעביר באמצעות התערוכה (במידה ועושים) ואז לשבת ולעשות סקיצה ערכית של מה הם רוצים פחות או יותר שיהיה ואיזה ערך זה ישרת בנושא. בנוסף לחשוב האם רוצים שהקיר יהיה חלק מהתערוכה או לא.
    • מבצע פיצה– מתקשרים להורים פעם בשבוע, ואם ההורים יודעים מה הנושא של חודש ארגון, מה הנושא השבועי ועוד דברים שקשורים לנושא- הם מקבלים פיצה /חבילת שוקולד וכו’..  אפשר משהו אחר בסגנון. לחשוב על עוד דרכים שיחייבו שיתוף של החניכים והוריהם.
    • דבר תורה בנושא על לוחות מודעות או עלון יישובי בחסות הסניף
    • חלוקת כל מיני צופרים מגוונים עם הנושא
    • מבצע צמיד בלי להוריד
    • אבות ובנים\ערב לימוד – באמצע החודש או בשבת ארגון
    • הצגה במפקד–(להגיד עוד מילה על ההצגה בחודש ארגון – הצגה בהמשכים)
  • לשים לב שחלוקת התפקידים בצוות הוגנת.
  • למצוא אנשים שמוכנים שיעזרו בהם (הורים, בוגרים) ולהשתמש בהם.
  • להיות רגישות לצוות ולהבין את הקושי והלחץ שלהם.
  • לחלק תפקידים גם לחניכות.
  • לעשות בלילה חשבון נפש על היום שעבר.
  • להשלים עם היכולות שלנו- ועם הדברים שאנחנו לא יכולים לעשות.
  • כשעצבניים ולחוצים- במקום להוציא את זה על אנשים, לדבר עם ה’.
  • לתכנן את הזמן כמה שיותר מראש.
  • לחייך, וגם אם מסביב יש לחץ- לשמור על איזון ואווירה טובה ורגועה.
  • לא לצעוק- זה לא עוזר!
  • לכתוב כל מה שעולה לנו בראש כדי לפנות אותו.
  • כשיש קשיים- לחזור רגע אחורה ולהיזכר ברעיון הגדול שמכוחו אנחנו פועלות.
  • לזכור שהכל משמיים והכל לטובה.
  • לזכור להודות בסוף למי שעזר במהלך החודש..
  • לפקס את עצמינו רגע לפני שבת ארגון, שעד עכשיו עבדנו- ומעכשיו הכל בידיו.
  • לפרגן כל פעם למדריך אחרת באופן אישי.
  • איפה שאנחנו נמצאים- להיות שם ב 100%, לא לנסות להתעסק בטכני כשנמצאים עם חניכים- ולהפך.
  • במוצאי שבת להתארגן על עצמינו, להתקלח ולהיראות טוב 🙂
  • לזכור שאחרי הכל- ה’ הוא הקומונר הכי טוב שיש, וכמה שאנחנו עובדות- בסוף הוא מנהל את העניינים הכי טוב שיכול להיות!
  • לארגן שליח לשבת.
  • לבדוק טוב שאתם מכירים את השליח – שלא ידבר גבוה מידי או נמוך מידי, שהוא אכן יודע מה הוא צריך להעביר ומהי רוח התנועה.
  • צריך לדאוג לו למקום לישון ולאכול.
  • לא לשכוח לתאם סופית בערב שבת.
  • לבקש ממנו להכין את כל הפעילויות הרצויות: דברי תורה, פעולות לקטנים ולגדולים.
  • ראשית, בדקו איפה עושים את ההופעות ואז תכננו את הגודל ואת הדוגמא של התפאורה.
  • [עדיף לקחת את השבט החדש שיהיה אחראי עליה (כמה שיודעים לצייר וכמה שיודעים לצבוע…),
  • לצייר על בד ולא על ניירות מפני שזה נקרע.
  • רצוי לגמור תפאורה עד יום חמישי לפני השבת.
  • נטייתו של הכסף להיעלם, אז לדאוג לא לבזבז יותר מידי ובכל מקרה לעקוב אחרי מה שקורה.
  • לשמור קבלות. (מתנסים/חסויות וכו’).
  • אם הגשתם בקשות מימון לדוגמא: חסויות/מתנסים, וכיו”ב, לא לשכוח לאסוף מהם את הכסף.
  • לא להתחייב על כסף שאין לכם. בשום אופן.

כדי להיכנס לחודש ארגון חייבים להיות מארגונים ומסודרים!

הדבר החשוב ביותר זה לתכנן את עצמנו מראש.

הטבלה הזאת עושה סדר במשאב החשוב ביותר-  הכסף.

הכספים שבידנו הינם כספי ציבור ולכן אסור לנו ששום דבר יעלם, יאבד או סתם ייצא על שטויות.

את הטבלה יש לשלוח לרכז הסניף.

אם לא ממלאים אי אפשר לבצע הזמנות דרך התנועה!

להורת הטבלה לחצו כאן

יש מספר תאריכים שבהם חשוב לשלוח חוזר להורים:

  • שבת פתיחת חודש ארגון – עדכון, הסבר, הרגעה
  • שבת לפני שבת ארגון – משלוח הזמנה.
  • שבת ארגון: הסברים על זמני ההגעה לצפייה בתערוכות, סעודות השבת ולמי הן מיועדות, הופעות בצאת השבת וכו’.

למכתבים להורי החניכים והמדריכים
למכתבים לשכני הסניף לקראת חודש ארגון

  • ציוד – לדאוג למספיק ציוד מראש מפני שלרוב עובדים בלילה…
  • יוטה – בד”כ מספיקים 3 שקים לשתי אותיות
  • חוטי ברזל – צריך דקים (ללפף) ועבים (לבסיס האותיות)
  • ניירות עיתון – ללפף מסביב לחוט ברזל (עוזר לשרפה)
  • סכינים יפניים
  • קַטֵּר
  • מקום – יש לוודא שהמקום גדול מספיק, מאוורר ומואר גם בלילה.
  • איזה כתובות לעשות?! סניף________ , שבת ארגון תשע”.., נושא החודש, שם השבט החדש, סמל התנועה…
  • כוח אדם – לדאוג לאנשים שיקימו את הכתובות, ידליקו אותם (בזהירות), יסירו אותם אח”כ ויזרקו הכל לזבל,
  • לדאוג לידע אותם טוב על תפקידם ועל כל האחריות הכרוכה בתפקיד.
  • לתלות את הכתובות רחוק מספיק מאנשים.
  • לא לשכוח את הציוד: גפרורים, לפיד, חומר בערה (לא דלק), מטפים, ים של חול…
  • הסברים נוספים על יצירת כתובת אש
  • לתכנן טוב את סדר המפקד – מורל, העלאת שבטים, דבר ההנהלה.
  • לסדר את שטח המפקד עם גוזניקים (פנסים סיניים – מעטפות חומות עם חול ונר באמצע) או סס”ל,
  • לתחם איפה כל אחד עומד, במה. לדאוג שבאמת שומעים את ההגברה…
  • להכין נוסח למפקד.
  • ברכות/הזמנות אחמי”ם לשאת את דבריהם
    (רב העיר, ראש מועצה, רכז נוער, מנהל מתנ”ס, מנהל ביה”ס, נציג הנא”ר, ועד ההורים וכו’).
  • דבר שליח הנא”ר והעלאת השבטים
  • תודות לכל האנשים שעבדו – למשל צוות ההדרכה. ולכל האנשים שעזרו ותמכו – מנהל בי”ס ראש מועצה ועוד…
  • הדלקת כתובות אש
  • דגלנות

הקטע החביב… אפילו עמוד אחד אבל עם תמונות וטוב – ולא לשכוח לחלק…

לעבור ולבדוק שלא כתוב בו לשון הרע או פגיעות אישיות… אין המטרה מקדשת את האמצעי.

קומונרים שימו לב העלון יכול להיות מקפצה אדירה ולמרבה הצער גם מכשלה גדולה.

  • אם יש אפשרות ליותר מאולם אחד, אזי יש לבקר בכולם עם עוד כמה בוגרים ולבחור אולם מתאים.
  • חזרות – לבדוק אפשרות לחזרות באולם ביום חמישי או שישי (אם לא ניתן לדאוג שכל המדריכים מכירים אותו טוב),
    לאפשר לכל הפחות חזרות של דגלנות באולם.
  • הגברה – לבדוק אם זה עולה עוד כסף או שכלול בתשלום לאולם, לזכור שצריך הגברה גם לחוץ
    (לוודא שזו לא אותה הגברה ואם כן שמעבירים מהר וטוב), לדאוג שיהיו מספיק רמקולים, טייפ, 
    ולדאוג לבוגר שיהיה אחראי על הטייפ ועל המערכת (חוץ מהאיש של האולם).
    אם אפשר, רצוי להביא הגברה ואתה לעשות חזרה גנרלית.
  • תאורה – לבדוק אם כלול במחיר, ואם אפשר להשתמש באולטרה סגול (לא תמיד זה אפשרי).
  • ציוד – לבדוק אם יש חדר במקום, בו אפשר לשים ציוד מיום חמישי או שישי,
    לבדוק שאין פעילות בחדר הזה ושיש לכם מפתחות או שיהיה מישהו מהאולם שיהיה לו מפתח במוצ”ש.
  • במה – לבדוק אם צריך לתחם אותה (אם היא גדולה מדי), אם אפשר לעלות עליה עם גלגליות, אופניים, לבדוק איך תולים את התפאורה.
  •  מכובדים – לדאוג לשולחן, מפה, כסאות, שתייה וכוסות.
  • לארגן חדר הלבשה או כל מקום אחר שבו יוכלו החניכים לעשות חזרות אחרונות לפני העלייה לבמה.
  • ניקיון – מי מנקה את האולם בסוף האירוע, אם הסניף – אז מי דואג למטאטא וכו’, יש להחזיר את האולם יותר נקי ממה שקיבלנו אותו! 
  • אם מביאים חפצים מיוחדים להצגות (ספסלים, ספות וכסאות במקרה שאין באולם) לדאוג שיש מי שיביא ויש מי שיחזיר.
  •  לדאוג שהזמנת האולם שלכם מאושרת!
  • לבדוק היטב את המסלול של הצעדה
  • לדאוג ללפידים, דגלים, בלונים וכו’…
  • אישורים – מהמשטרה, עירייה, מכבי אש, פיקוח עירוני, מד”א.
  • לבדוק אם יש מקום כינוס גדול בהתחלה ובסוף
  • לוודא שיש באזור פחי זבל לזרוק ולכבות את הלפידים
  • לדאוג לרכב עם מערכת כריזה או כמה מגפונים
  • להכין שלט גדול מבד.

הלילה האחרון לפני שבת (בד”כ יום חמישי):

להתכונן ללילה ארוך של פעילות:

  • מספיק ציוד לכל השבטים
  • אוכל וצו’פרים למדריכים
  • משמעת – שאף אחד לא צועק, שלא שומעים מוזיקה בקולי קולות בלילה, שלא דופקים מסמרים ב3 לפנות בוקר…
  • לדאוג שיבואו לאסוף את הזבל
  • להגביל בזמן- תמיד אפשר להימרח זה לא טוב ולא יעיל…
  • תפאורה
  • חוטים או נעצים
  • מסקנטייפ
  • טושים וגואש
  • סיכות ביטחון (אם הבד יקרע)
  • ג’ריקנים ודליים (לכתובות אש ולטיול)
  • ציוד להופעות (לבדוק שהכל יהיה מוכן לפני – ושהכל יעבור לאולם)
  • דגלי אריאל ודגלי מדינה
  • תעודות – להחליט עם הצוות במוצש”ק כמה דקות למי מגיע מה, כדי לחסוך כאב ראש בשעות לחץ.
  • חשוב: שכל אחד ידע איפה הציוד שלו, שלא יטרידו אתכם. (לדאוג לתלבושת כחול- לבן, חולצותנועה) לא לשכוח!!!
  • צ’ופרים למדריכים
  • לוח ניקוד שתלינו בסניף: מורל, תפילה, תלבושת, ניקיון ויישום נושא
  • לוודא שיש מי שיביא את הדברים ויש מי שיחזיר אותם לסניף /איפה שאמורים להיות..

יש הרבה סעודות בשבת הזו אז לזכור לדאוג ל:

  • אוכל (עדיף לא להזמין קייטרינג ושהחניכים ידאגו להביא.
    אם הזמנתם בכל זאת, לבדוק שהוא אמין ולשלם רק אחרי שקיבלתם את כל המנות ובדקתם שלא חסר כלום).
  • סכו”ם + שולחנות + מפות+ כוסות + מפיות
  • מקום לאכול (אם יש כמה סעודות במקביל) וכמובן מפתחות. לדאוג שיהיה אור בשעות הסעודה והפעילות.
  • ברכונים ושירונים
  • חלות, סכין, יין, מלח
  • נטלה ומגבת
  • פחי זבל, שקיות זבל, מטאטא
  • פלטות לחמם את האוכל
  • מקרר או מקום אחר לשתיה
  • למנות אחראים לארגון האוכל: עריכה, הגשה, פינוי, שירה (לדאוג לשירונים ולאווירה).
  • ערב שבת- לוודא שיש סעודה, ואם לא – לבדוק היכן השליח והאורחים אוכלים.
  • שבת – לבדוק מתי עושים פעילות: בבוקר ו/או אחר הצהרים.
  • תפילה – לדאוג לחזן, קוראים בתורה, ספר תורה.
  • פעולה – לוודא שהשליח אכן הכין או שמדריכים מעבירים.
  • קידוש – אפשר לתת לכל שבט להביא משהו או לקנות במרוכז,
    לחלק לכל שבט לפי הערכת כמות (בנדיבות) עם כל מה שצריך:
    צלחות, כוסות ושקיות זבל, ולמצוא מקום מתאים לעריכת הקידוש.
  • תערוכות – להקפיד שהכל ייגמר עד שההורים יגיעו ושהכל יהיה נקי ומסודר.
    כדאי ורצוי להשאיר ליד כל פינה שני חניכים שיסבירו להורים מה קורה, על מה עבדו החודש.
  • סעודת חבריא ב’ – לא לוותר! בצהרים כולם שפוכים עד מאוד אבל זה כל הכיף.
  • אפשר לעשות סעודה שלישית מרכזית לכל החניכים
  • להחזיר את כל הציוד כמה שיותר מוקדם, על מנת לשדר שיש במי לתת אמון ולמנוע השחתת ציוד.
  • להחזיר את כל הכספים – לאולם, או לחנויות שקניתם מהם.
  • מכתבי תודה לכל מי שעזר ולכל מי שמרגיש חשוב וכמובן לכל מי שעזר לכם מחבריא ב’ והבוגרים
    (ניתן צו’פרים גם למדריכים – מגיע להם).
  • לנקות את הסניף – לדאוג שמה שנשאר על הקירות שיישמר יציב – ומה שלא עשוי להישמר, להוריד.
  • לסדר את חדר ציוד, למחזר את כל הציוד שניתן לעשות בו שימוש חוזר (בריסטולים מצד שני, לאחד חבילות גואש).
  • לזכור שהם לא עובדים שלכם אלא עוד ילדים שגם לומדים (לפעמים) – לדאוג להם כמו אמא ואבא!!
  • לפרגן להם כל הזמן ולהקשיב להם.
  • חשוב לצ’פר אותם כל החודש, לדאוג שישנו טוב, שלא יריבו עם ההורים והמורים שלהם על הפעילות בסניף.
  •  לדאוג שלא יהיו בעיות של לחץ בצוות ההדרכה (וגם עם החניכים) שיתפוצצו לכם בסוף החודש ואפילו אחריו.
  • לקחת מהם לוח מבחנים ולדאוג בתיאום עם בתיה”ס שלא יהיו להם מבחנים בשבוע וחצי האחרונים, ובראשית השבוע שאחרי.
  • לדאוג גם לעצמך! לאכול טוב, לישון טוב (כמה שניתן), לתכנן לוח זמנים ולא להתמוטט בסוף השבוע.
  • לשמור על קשר עם הבית בשבוע האחרון ולהזמין את ההורים והמשפחה (הם ישמחו לראות אתכם).
  • לבדוק איפה אתם בשבת ארגון (משפחה קרובה לסניף וחמה, שלא יעלבו ממך…)
    להעביר אליהם דברים עוד ביום חמישי שלא יהיו פדיחות של הרגע האחרון.
  • חולצות תנועה לבנות – להכין לעצמך כמה שיותר.
  • לא לשכוח שיש תפילת שחרית בשבת בבוקר וגם אליה צריך להגיע בזמן…
  • מדריכים – לא לשחרר הרבה בתחילת החודש, שלא יתקעו לכם ברז בסוף…
  • חניכים – לקבוע פגישה עם מנהלי בי”ס ולבדוק כמה הם מוכנים לשחרר.
    באופן עקרוני אתם צריכים את הרשימות של החניכים שאתם רוצים לשחרר לפני הגשת בקשת השחרור .
  • שחרור רטרואקטיבי – לא תמיד עוזר ליחסים טובים עם המנהלים, לבד מן העובדה שחייבים אישור הורים.
  • מבחנים – לבדוק שלא יהיו מבחנים בסוף החודש ובראשית השבוע, וכנ”ל לגבי טיולים שנתיים (אם ניתן).
  • אם יש אפשרות לכך, זה נפלא! כל קשר של המדריכים וחבריא ב’ יוליד פחות ניג’וסים ויותר זמן לעבוד.
  • חשוב שיהיה משהו בראש שלכם, שלא ייעלב אם יקבל כמה צעקות, ועדיף עם רישיון נהיגה ורכב חופשי.
  • לא לשכוח לצ’פר ובגדול בסוף.

לתכנן בתחילת החודש – למנות אחראים ולדאוג שעושים את עבודתם ושיצא בסוף משהו בר ביצוע. (טיול/השבעה).

  • אם יש – חשוב מאוד להיעזר, אם אין – זה הזמן לבנות!
  • חשוב להכין פעולות לחבריא ב’ בערבי שבת וגם בשבת עצמה אחה”צ.
  • זה הזמן הטוב ביותר לנסות את חבריא ב’ שלכם – להכיר אנשים שעוד לא הכרתם
    ואפילו כאלה שכן – יש תמיד הפתעות לגלות…
  • לדעת לשלב כמה שיותר … כולם נכונים לעמוד לעזרה!
  • אחרי שהכל הגיע – זה הזמן לסדר אותו יחד עם עוד חניך אחראי. להחליט איך אתם מחלקים את הציוד לשבטים.
  • חשוב שהאחראי על הציוד לא יהיה טיפוס לחוץ – וכמובן שלא יהיו קטעים עם המדריכים (רק לכם מותר).

 לא לשכוח לחלק הזמנות עד אמצע השבוע השלישי, ולוודא שהן אכן מגיעות ליעדן.

  • לדאוג למלווים לרבנים החשובים ולשמור להם מקומות טובים.
  • לשלוח מכתבי תודה.
  • לפרסם בעיר ובעלון של העיר/הישוב ובבתי כנסת כמובן.
  • לבקש שיבואו לצלם אתכם.
  • לדאוג שהפרסום בעיר יתחיל שבוע קודם השבת לפחות.
  • לדאוג למנחים טובים, שלא יעשו שטויות על הבמה.
  • שכל קטע יהיה בן 2-3 דקות לכל היותר ושלא יבזבזו את הזמן על הבמה במוצש”ק.
  • חשוב – שיהיה להם חומר כתוב שתוכלו לעבור גם עליו קודם!!!

חודש ארגון נועד על מנת (גם) להדגיש את הקשר של החניכים עם הסניף – אז תשימו דגש על עבודת חניכים –
למדריכים חשוב לפעמים יותר שהפינה תהיה מושלמת מאשר שהחניכים שלהם יעבדו עליה (וזה לא טוב…).

 

  • הכלי שבעזרתו ההורים רואים את כל העמל וההשקעה של החודש, חשוב לשים לב לרמת התכנים,
    בכל זאת- ההורים לא שלחו את ילדיהם לחודש כ”כ עמוס, כדי לראות בסוף ‘מעפילים פילים…’
  • לתכנן הרבה זמן מראש את חלוקת החדרים והקירות משתי סיבות עיקריות:
    א. להגיע לרעיונות מקוריים הקשורים לגודל החדר ועיצובו. ב. לא להיתקע בלי ציוד מספיק ביום חמישי בלילה.
  • להקפיד שרשימת ציוד תגיע אליכם בשבוע הראשון או השני, לכל היותר.
    חומרים מיוחדים שאפשר להשתמש בהם:
    • קרטון גלי
    • נייר צלופן על נורות
    • טייפ (אם התצוגה לא בשבת)
    • קלקר
    • פוליגלים
    • קש וחציר
  • חשוב מאוד שהפינה תהיה יפה ומקורית אבל לא על חשבון היותה קשורה לנושא ומובנת.
  • לדאוג ללוח שבו יהיה רשום בדיוק לו”ז לכל השבוע, אם אפשר לתלות בביה”ס זה טוב מאוד.
  • לא תמיד יש מקום לכל השבטים לפעול ביחד. לכן יש לארגן עוד לפני הלחץ מקומות שונים שבהם יהיה ניתן לעבוד –
    מתנ”ס קרוב, בי”ס. לקחת בחשבון שעלול לרדת גשם אז לא להסתמך על מקומות פתוחים,
    לבדוק שקיים מקור חשמל או לדאוג לסוללות.
  • חשוב – שתהיה לפחות פעולה אחת בשבוע שקשורה לנושא
    (באמצע שבוע עדיף לא משהו עיוני ואם אפשר אז גם מחוץ לסניף – חפש את המטמון, למשל).
  • מומלץ- כל פעם שנפגשים, לא משנה לאיזו מטרה, לפתוח ברבע שעה שקשורה לנושא.

 

  • לדאוג שהמדריכים של השבט יודעים לבנות את המצעד, תוך התחשבות במספר חניכים, מוסיקה מתאימה וחינוכית.
  • אפשר לדאוג לבוגר שישב אתם ואפילו יעזור להם להעביר את החזרות.
  • סדר החזרות המומלץ – בהתחלה רק התנועות והצעדים, אח”כ בשילוב עם מוסיקה ובסוף עם המקלות ורק בסוף עם הדגלים.
  • תוכלו לשלב דגלי לאום עם דגלי התנועה והעירייה/מועצה. 
  •  ציוד נדרש: דגלים ומקלות, מקום גדול לחזרות (לא בסניף), מגפון, סוללות להחלפה, טייפ.
  • אדם אחד לא מסוגל לעשות הכל, גם אם הוא הקומונר המושלם!

מומלץ לעשות רשימה של תפקידים במשך החודש ובאירועים מיוחדים,
לבחור את המדריכים הבוגרים והחניכים לפי מה שאתם מכירים, ובתוספת שיקולים חינוכיים רלוונטיים, כמובן.

תמיד נמצאים בשבילכם! להתקשר, להיעזר,

לא לשכוח לשתף בכל בעיה – אולם, כספים, מתח בעבודה, הצלחות מסעירות…

וכמובן – לשלוח הזמנה!

 

  • לאסוף פרטים מכל החניכים: טלפון, כתובת, מס’ ת.ז, מקצוע הורים (צבעי וחשמלאי יוכלו לעזור), כיתה ובי”ס.
  • אם מדריכים באים עם בקשות מוזרות בשעה 5 בבוקר, תבדקו אם אפשר להסכים- אל תגידו ישר לא.
    ומאידך-תפקידכם לשמור על גבולות גזרה סבירים.

ושוב, המון בהצלחה.

דילוג לתוכן