יוחנן ישמח הי"ד

בן פנינה ומשה.

נולד ביום כ”א באדר תשכ”ז (2.4.1967) בכפר פינס, בן בכור להוריו. במלאת לו שנה וחצי העתיקה המשפחה את מגוריה לבני ברק, שם עברו עליו ימי ראשית ילדותו וחינוכו. הוא למד בתלמוד-תורה ‘רבי עקיבא’ עד מלאת לו תשע שנים וחצי בשנת תשל”ו. אז יצאה המשפחה בשליחות חינוכית לאמריקה הדרומית. תקופת שהותם בחו”ל היתה עבור יוחנן תקופת געגועים לארץ. בשובם כעבור שתי שנות שירות שהו תקופה קצרה בבני-ברק ויוחנן למד בישיבת ‘תל אביב’.

אחר-כך קבעה המשפחה את מגוריה בירושלים ויוחנן למד בכיתה ח’ בבית-הספר היסודי ‘נועם’. את לימודיו התיכוניים החל בישיבת ‘ירושלים לצעירים’ וכשסיים לימודיו במסגרת זו עבר ללמוד בישיבת ‘מרכז הרב’. היה בעל רצון עז ללמוד וניחן בכשרונות בולטים וסקרנות רחבת אופקים.

עיסוקו הקבוע היה כרוך בקריאה וכתיבה. ספריות היו המקום החביב עליו והוא פיתח בקיאות בתחומים רבים ושונים. היה עניו ונכון לסייע לזולת ולתרום מידיעותיו. היתה בו אהבה רבה לארץ, לעיר ירושלים ולבני משפחתו. עיסוקיו העיקריים סבבו סביב העיון,

הלימוד והעשייה הרוחנית. שימש חבר מערכת בכתב-העת התורני ‘ניצני ארץ’ והוציא לאור פרסומים תורניים.

נהג בחסידות. היה נעים ומסביר פנים. היה מסתפק במועט. נהג בפשטות הליכות. עבודתו על מקום המשכן וכליו, שהכין בתקופת לימודיו התיכוניים,

ראתה אור ב’ניצני ארץ’. היה אדם סובלני ורגיש ביותר לזולת. בעל יכולת הקשבה. שימש אוזן קשבת לחברים. לצד התעמקותו בעולם התורני,

אהב לקרוא ספרות יפה קלאסית ושירה והתעניין במוסיקה קלאסית ופילוסופיה.

הוא החליט להתגייס לשירות סדיר כתלמיד בישיבת הסדר וחויל בחודש יולי 1989 והוצב לשרת על-פי בחירתו בחטיבת גולני. לאחר הטירונות עבר קורס מ”כים

ועמד בכל האתגרים הפיסיים הנתבעים מחייל קרבי בחטיבה.

יוחנן נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט’ בניסן תש”ן (4.4.1990) בהתמוטטות קיר בבסיסו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

הניח הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

המשפחה הנציחה את זכרו בחוברת ‘ביום חילך’ ובה דברי תורה, דברי רבותיו וחבריו, קינות הוריו על מות הבן ואחדים ממחקריו.

כן הוציאה לאור אחד מחיבוריו: ‘הרב קוק והסכסוך על הכותל’. כתבות בדבר נפילתו הופיעו בעיתונות התקופה