עזרים:
- סמיילים גזורים מנייר.
- מעטפות-
- אם רוצים חפצים ל"פרה עיוורת"-כיסויי עיניים.
- סוכריות
- ציורים- מלח, כדור וכד' של דברים המופיעים בסיפור
מהלך הפעילות
כל חניכה מקבלת מס' מסוים של סמיילים מנייר (כדאי 4).
במהלך הפעולה, בכל פעם שמישהי מתלוננת לוקחים לה סמייליי.
המטרה: להשאר עם מס' הסמילים ההתחלתי.
משחקים 3 משחקים, (אפשר שכל אחד מוביל למעטפה בה כתוב מקום המשחק הבא- בסניף, בדשא וכו'). הצעות למשחקים:
-
כולן עומדות על כסאות בטור, המטרה שלהן זה להגיע לקצה השני של החדר בלי לדרוך על הריצפה.
(לא מגלים להן אבל הדרך היא להצטופף על הכיסאות ולהעביר מיד ליד כסאות מסוף הטור להתחלה כדי שיהיה אפשר להתקדם) -
בשטח מוגדר מניחים כל מיני חפצים (אם עושים מעטפות- המעטפה היא אחת מהם). רוב החניכות נשארות בחוץ,
כשחלק (אפילו אחת או שתיים) נמצאות בפנים עם עיניים קשורת. האחרות צריכות לכוון אותן לקחת את כל החפצים. -
כולן עומדות במעגל הפוך (כשהפנים החוצה) וצריכות להתהפך בלי לעזוב ידיים. (לא מגלים להן אבל הדרך היא ששתי בנות עושות שער
וכל הבנות עוברות דרכו ובסוף הן מסתובבות גם בלי להיפרד).
בסוף המשחקים אומרים להן (או כתבים במעטפה) שאת המקום האחרון הן יבחרו, וצריך לשבת במעגל.
"המשחק" האחרון הוא בעצם הסיפור והמסר. עדיין לא סופרים את הסמיילים כדי שלא יתלוננו….
הסיפור- מכינים ציורים של עצמים המופיעים בסיפור (עדיף גם שחוזרים על עצמם), וכשמגיעים אל המילים האלו בסיפור עוצרים
ומראים לחניכות את הציור. הן צריכות לומר , כולן ביחד, את המילה שהוא מייצג לדעתן- אם כולן אמרו את אותה המילה->מקבלות סוכריה.
בסוף הן לומדות להחליט יחד מה המילה…
הסיפור הוא עפ"י הסרטון הזה לשים לב שלא הקראתם את המסר…
שואלים: למה בד"כ אנחנו מתלוננות? – כי אנחנו מצפות לדברים שאין לנו, במקום לשמוח עם מה שיש.
אם נתמקד בדברים הטובים נהיה מאושרים יותר! צריך לזכור שה' מנהל את העולם, והכל קורה בדיוק כמו שהוא צריך.
סה"כ המסר מופיע בסרטון, אז אפשר להסביר אותו לפיו.
לסיום
סופרים את הסמיילים של כל אחת- מי שהצליחה לא להתלונן כל הפעולה מקבלת משהו.
צ'ופרים-"אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך, תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה!