מטרת הפעולה:
-
סיכום מערך הפעולות בנושא חסד.
עזרים
-
דפים עליהם כתובים משפטים על חסד ונתינה. (בקבצים המצורפים שבצד העמוד.)
שלב 1
המדריך יפזר על הרצפה כל מיני משפטים על חסד (נספח). כל חניך צריך לבחור משפט שהוא מתחבר אליו.
ייערך סבב בין החניכים וכל חניך יקריא את המשפט אותו בחר, ויסביר למה הוא התחבר.
שלב 2
החניכים יעשו מעגל רכבת בעמידה. וילכו/ירוצו. כשהמדריך ימחא כף החניכים יצטרכו להתיישב איך שהם- על החניך שנמצא מאחוריהם בלי ליפול.
שלב 3
החניכים ישחקו חיי שרה והמדריך יתן לכל חניך משימה שמפרה את הכללים / מפריעה למשחק וככה הוא צריך להשתתף במשחק.
משימות לדוג':
עליך להיות כל המשחק עם עין אחת עצומה,
עליך לצעוק כל המשחק- "תזרקו אלי",
עליך לזרוק את הכדור כל המשחק רק על בת אחת,
עליך להיות כל המשחק עם רגליים צמודות,
עליך להיות כל המשחק עם יד מאחורי הגב,
עליך לשאול כל המשחק מה השעה,
עלייך לשיר כל המשחק- יונתן הקטן.
שלב 4:
המדריך יציג בפני החניכים תרשים זרימה של הנושאים של כל הפעולות שהיו בחודש האחרון- ויעבור עם החניכים על הנושאים- אחד אחד ויסביר ויזכיר מה היה.
זה מסכם ממש טוב את כל המערך, כך שהחניכים רואים בעיניים מה הם עברו ושמעו.
אפשר לתת לחניכים להסביר מה זה אומר ממה שהם זוכרים מהפעולות.
צ’ופר
לסיום, מקריאים את הסיפור (מובא בנספחים.)
שעת לילה מאוחרת. ברק הלך במהירות ברחוב החשוך, מפחד לפספס את האוטובוס האחרון הביתה. הוא לא ידע איך יבלה כאן את הלילה אם יפסידהו. כשחצה את הסמטה ראה אדם על כסא גלגלים. האיש פנה אליו: "סליחה, אדוני, אתה יכול לקחת אותי לתחנה של אוטובוס 45?". ברק הציץ בשעונו. יש לו עוד חצי דקה. הוא התלבט לשניה אך גם ידע שלא יוכל לנהוג אחרת. הוא החל מסיע את האיש, עד שראה מרחוק את האוטובוס מגיע לתחנה. "רוץ אחריו" אמר האיש. ברק עזב את האיש ורץ אחרי האוטובוס. כשהגיע, מתנשף, אמר לנהג: "בבקשה, חכה עוד רגע! יש פה עוד מישהו על כסא גלגלים שצריך לעלות". הנהג המשופם הסתכל על ברק ואמר בכעס: "איני מחכה לאף אחד. אתה רוצה לעלות?". ברק הסתכל באיש שנותר רחוק וסימן לו לעלות: "לא, אני לא עולה בלעדיו". הנהג לא חשב פעמיים, סגר את הדלת והמשיך לנסוע. ברק לא ידע מה לעשות. הוא חזר אל האיש וטייל עמו מעט בקרבת התחנה. לפתע, הלא יאמן קרה. אוטובוס נוסף הופיע בקצה הרחוב. "בחורים, אתם רוצים לעלות?", אמר הנהג. "כמובן" שמח ברק. "חשבתי שהאוטובוס הקודם היה האחרון". "גם אני חשבתי כך, עד שראיתי אתכם מחלון ביתי" אמר הנהג. "והבנתי שהוא לא האוטובוס האחרון. אחריו אני בא – באוטובוס המהיר – לאסוף את אלה שאכפת להם…".
שנזכה לדעת לתת מכל הלב מתוך שמחה ואהבה, בדיוק כמה שצריך!
סיכום
יש משפט שאומר "יום שאיני עושה בו טוב ליהודי אינו נחשב בעייני ליום" לשאול את החניכים אם הם מסכימים עם זה? למה? המשפט הזה מאוד חשוב ואם הולכים על פי המשפט הזה, אפשר לחיות חיים מאוד משמעותיים. כששמים לב לכך שכל יום עושים משהו טוב אחד לפחות זה מדהים, זה גורם לנו להסתכל על העולם ממבט אחר, מבט של נתינה. מה שאנחנו יכולות לקחת מהמערך לחיים שלנו, זה לשים לב יותר למה שסביבנו ולנסות לעזור גם בדברים הכי קטנים שיכולים להיות.