להיות בני חורין אמיתיים (פעולה)

מטרות הפעולה:

• להגיע עם החניכים להבנה כי החופש לא תמיד דבר טוב, ושהתורה היא מסגרת כללים שרק לפיהם נוכל באמת לחיות את חיינו בדרך הכי טובה שרק אפשר.

שלב א':

נשחק מסירות של מצוות-

מעמידים את השבט במעגל, כל חניך בתורו צריכה לזרוק את הכדור למישי אחרת ולומר מצווה כלשהי (של בין אדם למקום) המטרה היא לעשות 21 מסירות כאלו מבלי להעצר בכלל.

נחזור בקצרה על כל המצוות שנאמרו ונשאל את החניכות:

• האם אנחנו לא משועבדים לתורה?
• האם כל המצוות הרבות הללו שאנו חייבים לקיים אינן עבדות בשבילנו?

שלב ב'-

נקרא את המקור הבא:

לאחר שנפסק דינו של אנטולי שרנסקי להישלח לסיביר קם ואמר: "אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני יהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בין החורין האמיתי! אומנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה!

נסביר לחניכים את דבריו של נתן שרנסקי ע"י הקטע הבא:

"במבט 'פשוט', להיות חופשי הוא לעשות מה שבא לי. אבל אנו יודעים מה קורה לאנשי "מה שבא לי".

אנשי 'מה שבא להם' הם אנשים שלא באמת חופשיים…

האם יש סתירה בין חירות לעבד ה'? לא.

החירות שאנו מדברים עליה היא חירות ממשעבדים חיצוניים, מכל מיני רשעים שמשעבדים אותנו ומכל מיני דברים חומריים שמעבידים אותנו – היצר, התאווה וכו´. ..כשיש משהו חיצוני שמשעבד אותנו וזה גורם לנו לירידה בפוטנציאל שלנו, לא להיות מי שאנחנו באמת, זו עבדות, שממנה יצאנו וממנה אנו "חירותיים". עבד יכול להיות חופשי לחלוטין אם רוחו חופשית כדוגמת נתן שרנסקי שנלחם נגד כל הק.ג.ב. בהיותו 'עבד' שלהם, ורוחו לא נפלה.

אם אנו עבדי ה', וזה מרומם אותנו להיות קשובים לפנימיות שלנו, אז זה עבדות טובה, זה חירות אמיתית…"

נשאל את החניכים מהי חירות אמיתית?

נגיע יחד עם החניכים למסקנה שחירות אמיתית היא שאדם קשוב לנשמה שלו והולך על פי אמונתו.

שלב ג'-

נשחק עם החניכים חיי שרה:

פעם אחת נשחק עם הכללים הרגילים, ובפעם השניה נאמר לחניכים שעכשיו אפשר לשחק איך שרוצים (מי שהכדור פוגע בו יכול להמשיך לשחק, מותר ללכת עם הכדור וכו').

נשאל את החניכים איך היה להם יותר כיף לשחק? ולמה?

נגיע יחד עם החניכים למסקנה שמשחק ללא חוקים הוא משחק מבולבל וחסר טעם.

נמשיל לחניכים את חוקי המשחק לתורה…

לסיכום:

עבד ה' הוא בעצם הכי בן חורין שיש, כי הוא זה שחיי את חייו הכי טוב שאפשר. ה' נתן לנו יצרים וחומריות וגשמיות בעולם הזה, והנשמה שלנו עלולה לסבול מהם, אם לא נשתמש בהם במינון הנכון. התורה היא בעצם "הוראות שימוש" לנשמתנו, וע"י קיום המצוות אנו מתחברים לנשמה ולפנימיות שלנו, וכך אנחנו הכי בני חורין שיש!!! שנזכה בע"ה לקיים את התורה הכי טוב שאפשר וכך נהיה בני חורין אמיתיים.

צ'ופר

נקריא לחניכים את הצופר:

"עבדי הזמן- עבדי עבדים הם עבד ה'- הוא לבדו חופשי על-כן בבקש כל אנוש חלקו. חלקי ה'- אמרה נפשי" [הריה"ל]