הכיסופים לירושלים (פעולה)

מטרות הפעולה:

• להכיר את “שושלת הכיסופים” לירושלים, וציוני דרך שונים בה.
• להתמקד בעלייה האחרונה – עליית יהודי אתיופיה, ע”י היכרות עם סיפור המסע דרך סודן.
• להזכיר את הניספים בדרך לא”י, וללמוד מגדולת הנפש שלהם.
• להתחבר מתוך כל זה לחגיגות יום ירושלים, ולשמוח בכך שזכינו לראות את השכינה חוזרת לירושלים אחרי כל התלאות והייסורים.

עזרים:

• כרטיסי שירים ודמויות (מצורף בקבצים שבצד העמוד)
• השיר “מסע לארץ ישראל” + רמקול
• מילות השיר לכל החניכות (מצורף בקבצים שבצד העמוד)
• קטע עדות (מצורף בקבצים שבצד העמוד)

שלב א’:

כל חניכה תקבל כרטיס- עם שם של שיר, מילים של שיר או דמות (נספח א). נבקש מהחניכות להסתדר בשלישיות מתאימות. לאחר מכן נבקש מהשלישיות להסתדר ע”פ הסדר ההיסטורי, מהעתיק ביותר עד החדש ביותר, וליצור שרשרת אנושית.

נשאל את החניכות –

• כמה שנים לדעתכן אורכת השרשרת שלנו? (השערות)

השרשרת הזאת נמשכת לאורך 3000 שנה, בכל הדורות ובכל הגלויות שנפוצו אליהן. וכל השנים האלה עם ישראל לא שכח מאיפה הוא בא, ולאן הוא רוצה להגיע בסוף, וגם היה מוכן להקריב את חייו בשביל זה!

• מה אתן חושבות שהחזיק אותם? (בין השאר- הקשר בין הקהילות היהודיות, ביקורים בא”י וכו’.. דברים שלא היו לקהילה היהודית באתיופיה)

שלב ב’:

נשמיע את השיר האחרון- “מסע לארץ ישראל”, ונחלק את המילים לחניכות (נספח ב).

נשאל-

• מה הרגשתן?
• מה חשבתן?
• לאיזה חלק מהשיר התחברתן ולאיזה חלק פחות, ומדוע?

שלב ג’:

נקרא קטע עדות על המסע לא”י דרך סודאן (נספח ג).

היהודים הוגלו לאתיופיה לפני שנים רבות מאוד- ככל הנראה בתקופת בית ראשון. כל השנים האלה כמעט ולא היה קשר ביניהם לבין יהודים אחרים. מה גורם לאנשים למסור את נפשם, לקום ולעזוב לארץ שהם לא יודעים עליה כלום, חוץ מהשם “ירוסלם”?

נשאל את החניכות –

• מה יש בכ”ח באייר?
• מישהי יודעת מה עוד מציינים ביום הזה חוץ מיום ירושלים? (יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרך לא”י).
• למה לדעתכן קבעו את שני הדברים באותו יום?

לסיכום:

ראינו את הגעגועים לירושלים, שחורזים את כל הדורות והגלויות. בזכות הגעגועים האלה שלא הרפו לרגע ובזכות מסירות הנפש, זכינו לחזור מכל הגלויות, גם מגלות אתיופיה הרחוקה. ביום הזה, כ”ח באייר, זכינו גם לראות באיחודה של ירושלים ולחזור לעיר העתיקה- המקום שבו שורשינו נטועים.

שנזכה ללמוד מגדולתם של הכוספים לירושלים בכל הדורות, לכסוף גם אנחנו ולראות בבניינה השלם במהרה!

“כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף”

(הכוזרי)