פעולה שלישית מתוך מערך הפעולות לשבטים הראל-נווה בנים בחודש ארגון תשע"ח.
לפעולה הרביעית- נאמנים לאומן שעשנו
מבוא 'אני מאמין. אני נאמן.':
מתוך נושא החודש 'נשבעתי ואקיימה' אנחנו לומדים את הנאמנות הנדרשת מאיתנו.
עלינו לברר – נאמנות למה? שלוש מערכות בחיינו מרכיבות את הנאמנות שלנו – התורה, העם והארץ.
בפעולה הראשונה נלמד מהי התורה בעבורנו, נלמד על החושך השורר בעולם בלי תורה, חוסר היכולת להבין מה נכון ומה לא, ומזה נבין עד כמה חשובה התורה בחיינו. בזאת נבין מדוע אנו נאמנים לתורה.
בפעולה השנייה נכיר את העם שאליו אנחנו משתייכים – מהו העם הזה ומהי מטרתו? הכרת העם תלמד אותנו מי אנחנו כעם ומהי מטרת כל אחד מאיתנו. כך נבין שהנאמנות לעם היא בעצם נאמנות למי שאנחנו.
בפעולה השלישית נכיר את הארץ שעליה אנחנו יושבים, עליה חלמו כל הדורות ונשאל- מדוע? מה יש בה בארץ הזו? ההבנה שרק בארץ ישראל יכול עם ישראל להגשים את ייעודו מובילה אותנו להכרת החשיבות של הנאמנות לארץ. אלה הם שלושת העיקרים שאליהם אנחנו נאמנים. שלושה עיקרים?
בפעולה הרביעית נבין שהכול בעצם נאמנות אחת – הנאמנות לקב"ה. חסד גדול עושה איתנו ה' ומגלה לנו כיצד אנחנו יכולים לחיות את חיינו בצורה הנכונה ולהגשים את המטרה בעבורה נבראנו. ועל כן אנחנו נאמנים לרצונו של הקב"ה המלמד אותנו להיות נאמנים לתורה, לעם ולארץ.
בהצלחה רבה!
מטרות:
1. החניכים ילמדו על מעלתה הגדולה של ארץ ישראל בעיני התורה.
2. החניכים יבינו כי ארץ ישראל היא המקום היחיד בו עם ישראל יכול לחיות כעם הנאמן לתפקידו.
3. החניכים יעמדו על חשיבות הנאמנות לארץ.
עזרים:
-
חבילת קלפים או פקקים
-
כוס פלסטיק
-
צ'ופרים
שלב א'- נגור פה, נגור שם, מה זה משנה?
משימה: נטיל על החניכים משימה: לבנות מגדל מקלפים או מפקקים כמה שיותר גבוה בזמן הקצר ביותר. העניין הוא שנגדיר שטח שרק בו מותר להם לבנות, ושטח זה יהיה בעייתי לביצוע המשימה – דשא או שביל משובש. בקיצור, שטח שיהפוך את המשימה לבלתי-אפשרית.
בשלב מסוים נעצור את הנסיונות ונשב יחד עם החניכים במעגל.
נציג לחניכים את 'הצעת אוגנדה' (נספח 1).
רקע: ראשיתה של תוכנית אוגנדה בהצעה שקיבל תיאודור הרצל משר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין, בפגישתם ב–23 באפריל 1903. הצעתו הייתה שהיהודים יישבו אזור במזרח אפריקה הבריטית. הכינוי "אוגנדה" דבק בו בדיונים היהודיים משום מה, אף על פי שהיה ממוקם בקניה. (מתוך ויקיפדיה.)
בנספח 1 יש קטע מתוך עיתונו של אליעזר בן יהודה, 'השקפה', המתאר את ההצעה המפתה. נתאר לחניכים את ההצעה כולל יתרונותיה (ארץ יפה, שקטה מאויבים, בלי תושבים שאינם מבני עמנו), לאחר מכן נעורר את הדיון: אז למה לא אוגנדה???
שלב ב'- ארץ החיים
בשלב מסוים נקטע את הדיון ונזכיר לחניכים את המשימה שבה פתחנו. מה הייתה הבעיה שבגללה לא הצלחנו לעמוד במשימה? התשובה היא הקרקע. הקרקע שעליה ניסינו לבצע את המשימה לא הייתה מתאימה.
נתאר לחניכים את ההסבר של ספר הכוזרי למעלתה של ארץ ישראל:
החקלאים יודעים כי ישנם אזורים מסוימים המתאימים לגידולים מסוימים. ישנם אזורים למשל, המתאימים ביותר לגידול גפנים ומהענבים הגדלים בהם מייצרים יינות משובחים ביותר.
זה העניין גם עם ארץ ישראל. לעם ישראל יש תכונות מסוימות של קדושה שיכולה להתגלות רק בארץ ישראל. אמנם אנשים קדושים היו בכל הדורות גם בחוץ לארץ, אך עם קדוש, ממלכת כהנים, יכולה להיות רק בארץ ישראל. לכן הרבתה התורה והחכמים בכל הדורות בסיפור מעלותיה של ארץ ישראל והציפיה לשוב אליה.
שלב ג'- נאמנים לארץ
נציג בפני החניכים כוס פלסטיק ונבקש מהם להמציא לה שימושים יצירתיים. לאחר שיעלו מספר שימושים נסביר שאלה שימושים מעניינים אך לא אליהם התכוון היצרן שייצר את הכוס.
כך נחתום בהבנה שיהודים בגלות הגיעו להישגים רוחניים גדולים, אך אין זו מטרת עם ישראל. הקב"ה יצר אותנו כדי להיות עם קדוש על אדמת הקודש. הנאמנות שלנו לארץ אינה מחוייבת רק כי סתם זו ה'מולדת' שלנו. אנחנו נאמנים לארץ מפני שנאמנות לארץ היא נאמנות לתפקיד שבעבורו נועדנו.
צ'ופר
"ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה" (הראי"ה קוק)
—
"מעשה ציבור בחו"ל-
מעשה יחידים הוא.
מעשה יחידים בארץ ישראל-
מעשה ציבור הוא"
(הרב משה צבי נריה)
—
"שמה נעמוד לגורלנו
אב המון קנה.
שמה נחיה חיינו
חיי עדת מי מנה"
(מתוך המנון התנועה, הראי"ה קוק)
—
"שום שיטה ושום מורה
ושום מחנך
לא היה יכול לחדור כל כך
אל תוך-תוכיות נשמתי
כמו שעשתה זאת
ארץ ישראל"
(הרב יצחק הוטנר)