מאירים את הלילה

לאור האסון – מאירים את הלילה

פעולה ליד המדורה לזכר הנספים באסון מירון

קומונרים ומדריכים יקרים
לפני שנה, באמצע ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי באחדות נפלאה שהופכת כל שנה להיות ההתכנסות האנושית הגדולה ביותר בישראל – חווינו גם את האסון האזרחי (שאיננו צבאי או חבלני) הגדול ביותר במדינת ישראל.

זה זמן לעצור הכל, ודווקא בזמן כל כך קדוש לנסות להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו ואיך כל אחד יכול לתקן במקום הפרטי וכמובן במקום הכללי שלנו כעם.

בשעה 23:00 נעצור את כל ההתעסקות של המדורה, השירים, המנגל והצחוקים – שימו לב להכין את החניכים לכך מראש ואולי לעשות את זה בצורה סניפית איפה שמתאפשר.
בשעה הזו נעביר פעולה ונלמד מקדושתו של היום לעילוי נשמת הנספים באסון וכדי להוסיף קדושה ותיקון בעם ובארץ.

עזרים:

פתקים עם שמות הנספים באסון מירון (מובא בנספחים בהמשך)

נרונים קטנים

 

חלק ראשון –

נפתח בכך שעברה שנה מהאסון שהיה בל"ג בעומר בו נספו מ"ה יהודים קדושים שבאו לשמוח אצל הרשב"י, ואחרי אסון כזה שבו הקב"ה מדבר איתנו אסור לנו להמשיך כרגיל.
נעצור כדי לספר על האסון, נלמד על עניינו של יום – ומה אנחנו יכולים לקחת על עצמנו לתקן אצלנו ובעולם.

נתחיל –

• ניתן לכל חניך פתק עם שם של אחד מן הנספים ונר קטן (לא נר נשמה) – שמות מצורפים בנספח.
  – אם אין מספיק חניכים, חלקו את השמות לפי מספר החניכים כך שכל אחד יקבל כמה שמות.נקריא את הנספח על האסון ומה שאירע בו. מוזמנים להוסיף מקום אישי אם הייתם שם.
  שימו לב – לא לנסות לזעזע את החניכים בתיאורים קשים.
• לאחר ההקראה, כל חניך יקריא את השם שקיבל וידליק את הנר.
  – אם אין מספיק חניכים, כל אחד ידליק נר אחד על מספר השמות שבידו.
  אם יש לחניך משהו קצר להוסיף – מוזמן.

 

חלק שני –

נסביר שנגענו באסון ובקושי, אבל מל"ג בעומר אנו למדים שדווקא מתוך הכאב עולה אור גדול שצריך לגלות אותו.
ניגע עכשיו בשני קטעים, על רשב"י ועל תלמידי רבי עקיבא, ונלמד על התיקון והאור של ל"ג בעומר – דווקא בזמנים קשים ומתוכם.

• נקרא את סיפור חייו של רשב"י. (מצורף בנספח)
  אפשר לקרוא את הכל בעצמכם ואפשר לחלק לקטעים לפי כותרות משנה כדי שהחניכים יקראו.
  כמובן שאפשר גם לעבור על הסיפור ולהעבירו בשפתכם.נשאל את החניכים –
  מה הם המידות שמאפיינות את רבי שמעון בר יוחאי?
  כיצד הצליח רבי שמעון בר יוחאי דווקא מתוך הקושי של הבריחה וחיים במערה לכתוב את הזוהר?
  למה לדעתכם דווקא רבי שמעון בר יוחאי ביקש מתלמידיו לא להצטער ביום פטירתו אלא לשמוח?נשמע את הדברים, הוסיפו את דעתכם ונמשיך.
• נקריא את סיפור פטירת תלמידי רבי עקיבא. בנספח.
  אפשר לקרוא את הכל בעצמכם ואפשר לחלק לקטעים לפי כותרות משנה כדי שהחניכים יקראו.
  כמובן שאפשר גם לעבור על הסיפור ולהעבירו בשפתכם.נשאל את החניכים –
  כמה פעמים שמעתם את הסיפור הזה?
  האם יצא לכם פעם שבאתם לזלזל בחבר ועצרתם?
  מה המידה החשובה שבאה הגמרא ללמד אותנו מהסיפור הזה?נסכם, שראינו זמנים מאוד מורכבים שבהם בלטו המידות של האנשים.
  רשב"י שהיה בצל רדיפות ובמסירות נפש עצומה למד תורה והוריד את סודות הזוהר בהם אנחנו שמחים היום.
  תלמידי רבי עקיבא שנפלו במידה שהיינו מצפים שיעמדו בה, ואנו שמחים שפסקו למות.
  זהו יום שבו אנחנו לומדים על תיקון המידות ושמים במרכז את התורה ואת המידות שתלויים זה בזה.

 

חלק שלישי –

בחלק הזה נרד למעשה עצמו. נדבר על לקיחת האחריות וקבלה עצמית לתיקון.

• כל חניך ייקח חתיכת עץ.
  כל אחד יאמר לעצמו בלב מידה אחת לא טובה שהוא רוצה להיפטר ממנה –
  וזורק אותה יחד עם המקל לאש.
• לאחר מכן כל אחד מקבל עוד נר.
  כל אחד אומר לעצמו או לחברים מידה טובה שלו שהוא רוצה לחזק ומדליק את הנר שלו מהנר שהדלקנו בהתחלה. אם הם נכבו אפשר להדליק ממצית אבל לא מהמדורה.

 

נסכם –

אנחנו מדליקים את המדורות כדי לעשות אור גדול אותו גילה לנו רשב"י בגילוי פנימיות התורה.
אבל אנחנו למדים שכדי שהתורה תאיר היא צריכה לבא יחד עם מידות טובות.

כל אחד יזכור את המידה הטובה שהוא לקח על עצמו ויאיר איתה לסביבה שלו כמו שהנר נאיר עכשיו את החושך.

 

 

 

 

נספחים –

סיפור חייו של רשב"י – מאתר חב"ד:

רבי שמעון בר יוחאי היה תנא בדור השני לאחר חורבן בית המקדש. הוא ידוע בראשי התיבות של שמו רשב"י, ובל"ג בעומר, יום פטירתו, מאות אלפים נוהרים למקום מנוחתו במירון כדי לשמוח בשמחת רבי שמעון.

חיים בצל רדיפות

במשך שלוש עשרה שנה למד רבי שמעון בישיבתו של רבי עקיבא שאף הסמיך אותו לרבנות. רבי עקיבא אמר לו פעם "דייך שאני ובוראך מכירים כוחך!"

הקשר ההדוק בין התלמיד לרבו נמשך גם לאחר שרבי שמעון היגר לעיר אחרת.

הימים היו ימים קשים ליהדות. הרומאים ששלטו בארץ ישראל רדפו אחר יהודים שקיימו את התורה והמצוות. הייתה זו תקופת "עשרת הרוגי המלכות" הידועה לשימצה בתולדות עם ישראל, במהלכה נהרגו עשרת גדולי הדור, הרבנים והמנהיגים החשובים ביותר באותה תקופה. גם רבי עקיבא "זכה" לגורל דומה כשהוא נעצר בבית הכלא ולבסוף הוצא להורג בעינויים אכזריים.

למרות הסיכון המוחשי לחייו שהיה כרוך בכך עשה רבי שמעון את דרכו אל בית הכלא כדי ללמוד תורה מפיו של רבו המובהק. במהלך ביקור זה אמר לו רבי עקיבא את המשפט המפורסם "יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק" שמשמעותו שברצונו של רבי עקיבא ללמד תורה לתלמידיו אף יותר ממה שתלמידיו חפצים בכך.

גזר דין מוות – ושנים במערת מסתור

לאחר פטירתו של רבי עקיבא הגזירות הוקלו מעט. רבי יהודה בן אבא הסמיך אותו שוב לרבנות וחיי היהדות שוב פרחו בארץ הקודש.

אך התקופה השלווה בחייו של רבי שמעון לא ארכה זמן רב.

באחד הימים, במפגש בין כמה רבנים התבטא רבי שמעון בחריפות נגד הרומאים ששלטו בארץ. אדם אחד שנכח במקום העביר את תוכן דבריו לשלטונות והם ביקשו להוציא אותו להורג כעונש על דבריו.

כשהדברים הגיעו לאוזניו של רבי שמעון הוא הסתתר יחד עם רבי אלעזר בנו בבית המדרש, לשם הייתה אשתו מגיעה מדי יום עם מזון עבור בעלה ובנה. כשהחיפושים התהדקו והסכנה לשלומם גברה הם מצאו מקלט במערה בגליל. באופן ניסי צמח בפתח המערה עץ חרוב ומעיין מים חיים החל לפכות ליד המערה. מחרובים ומים אלו ניזונו רבי שמעון ובנו במשך כל שהותם במערה – 13 שנים.

הם ניצלו שנים אלו ללימוד בתורת הבורא, יומם ולילה הם התבוננו בסודות א-ל ובבריאה האלוקית של העולם. רק כאשר אליהו הנביא בא לבשר להם שהקיסר הרומאי מת והגזירה בטלה, יצאו רבי שמעון ובנו מן המערה.

היציאה מן המערה

לאחר שיצא מן המערה התפרסם רבי שמעון עוד יותר כאיש אלוקים ותנא גדול. לפי הוראות הרופאים הם נסעו להתרפא בחמי טבריה, לאחר שגופם הצטמק בתקופה שהסתתרו במערה. מי המעיינות אכן ריפאו את גופם, וכאות תודה הם תרמו לעיר תרומה חשובה: עד אותם הימים העיר הייתה נחשבת 'בחזקת טומאה' כי נבנתה על בית קברות. אולם רבי שמעון ובנו ביררו וקבעו איזה חלק טמא, ושאר חלקי העיר הפכו טהורים והותרו לכניסה לכוהנים.

מרד פרץ בבבל נגד השלטון הרומאי. המרד נמשך ארבע שנים ורבים מהיהודים בארץ ישראל הצטרפו למרד. כשרומאים דיכאו את המרד בסופו של דבר, הם הגבירו את רדיפותיהם נגד היהודים.

רבי שמעון בן יוחאי נבחר לעמוד בראש משלחת שנשלחה אל הקיסר כדי לבקש ממנו להקל את הגזירות. באורח פלא, המשלחת הצליחה בתפקידה באופן יוצא מן הכלל.

ספר הזוהר

במשך שהותו במערה הגה רבי שמעון יחד עם בנו בחוכמה הנסתר האלוקית – הקבלה – ועל בסיס לימוד זה חובר ספר הזוהר הקדוש שנכתב בארמית.

במשך מאות שנים עבר ספר הזוהר הקדוש מדור לדור, עד אשר חכם בשם רבי משה ברבי שם טוב די ליאון, שחי לפני כ- 700 מאות שנה, פרסם כתב יד עתיק של הזוהר הקדוש שחיבר רשב"י.

במשך שנים הלימוד בספר הזוהר היה שמור לחכמים ומקובלים גדולים בלבד, עד שבא האר"י הקדוש, שחי לפני למעלה מארבע-מאות שנה, ואמר "מצווה לגלות זאת החכמה."

מאז נפוץ ספר "הזוהר" בין כל ישראל ומוחזק כספר קדוש. חכמים רבים החלו ללמוד בספר "הזוהר" ומצאו בו מעין של קדושה וטהרה לרומם את הנשמה ולהגיע על ידו למדרגות עילאיות בעבודת את הבורא יתברך.

רשב"י עצמו התבטא ואמר: "בחיבורי זה (כלומר בזכות ספר "הזוהר") יצאו ישראל מן הגלות".

פטירתו

רבי שמעון נפטר במירון בל"ג בעומר ושם נקבר. ביום פטירתו הוא גילה לתלמידיו סודות תורה עמוקים שלא גילה קודם לכן, ואת דבריו סיים בפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם" ויצאה נשמתו במילה 'חיים'.

רבי שמעון ביקש מתלמידיו שלא להצטער ביום פטירתו אלא לשמוח בו. מדי שנה מאות אלפים נוהרים למירון ביום שמחתו של רשב"י כדי להשתתף ביום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי.

 

 

 

סיפור רבי עקיבא –

מגיפה קטלנית

את סיפור המגיפה עצמו אנו מוצאים בתלמוד –

שנים עשר אלף זוגות של תלמידים היו לרבי עקיבא, מהעיר גבת ועד לאנטיפרס. וכולם מתו בתקופה אחת – מפני שלא נהגו בכבוד זה בזה.

בהמשך מפרש התלמוד שהזמן בו מתו התלמידים היה בין חג הפסח לחג השבועות, והמיתה שפקדה אותם הייתה "אסכרה" – מחלה בדרכי הנשימה.

ראשוני מפרשי התלמוד מתארים את הלוויות ההמוניות שכמעט ושיבשו את כל מהלך החיים בארץ ישראל כולה. המנהג קובע כי כאשר נערכת לוויה של תלמיד חכם על כולם לשבות ממלאכתם ולצאת אחרי מיטתו; רצף ההלוויות היה גורם לאסון כלכלי, ולפיכך נקבע כי הלוויות ייערכו רק לאחר שקיעת החמה בתום יום העבודה.

בספרי ההלכה מובא כי בעקבות אותן לוויות, יש נשים שקיבלו על עצמן שלא לעשות מלאכה משקיעת החמה ועד לאחר תפילת ערבית בה סופרים את העומר, "זכר לנשים צדקניות שהיו בימי רבי עקיבא".

כמה זמן נמשכה המגיפה?

כפי שאנו יודעים, בימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות בשל אותה מגיפה שפרצה בתלמידי רבי עקיבא. מעניין כי יש מנהגים שונים כמה זמן נמשכת תקופת האבלות. ישנם האומרים כי היא מסתיימת בל"ג בעומר, אחרים נוהגים להמשיך עד לחג השבועות. אך לדעת כולם ביום ל"ג בעומר עצמו אין מנהגי אבלות והוא יום שמח במיוחד.

הדור הבא

התלמוד מספר כי לאחר פטירת עשרות אלפי לומדי התורה היה חשש שתשתכח התורה מישראל. רבי עקיבא, למוד סבל לאחר פטירת תלמידיו אך חדור תחושת שליחות, פנה לדרום הארץ. שם הוא לימד חמשה תלמידים מתורתו, והם שהמשיכו את מסורת העברת המורשת היהודית.

שמות חמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע.

 

לשואלים מדוע חוגגים את ל"ג בעומר אפילו שיש דעות שנפסקה המגפה בשבועות –
ישנו הסבר מעניין לעצירה מאבלות ביום השלושים ושלוש (ל"ג) של ספירת העומר. המגיפה לא היכתה בשבתות, בחג הפסח ובראש חודש. 7 ימי חג הפסח + 7 שבתות + 2 ימי ראש חודש אייר + 1 ראש חודש סיון = 17. אם נקח 49 ונפחית 17 ימים, קיבלנו 33 ימים בלבד בהם אירעה המגיפה. לכן היום ה33 הוא יום שמסמל את עצירת המגפה.

 

 

 

שמות הנספים באסון:

משה אלחדד ז"ל, בן 12, ירושלים

יוסף אלחדד ז"ל, בן 18, ירושלים

יהושע אנגלרד ז"ל, בן 9, ירושלים

משה אנגלרד ז"ל, בן 14, ירושלים

אליעזר גפנר ז"ל, בן 52, ירושלים

אלקנה שילה ז"ל, בן 28, ירושלים

אלעזר קולטי ז"ל, בן 13 ירושלים

אריאל צדיק ז"ל, בן 56, ירושלים

חיים סלר ז"ל, בן 24, ירושלים

משה צרפתי ז"ל, בן 65, ירושלים

מרדכי פאקעטע ז"ל, בן 24

משה בן שלום ז"ל, בן 21 בני ברק

משה לוי ז"ל, בן 14 בני ברק

ידידיה חיות ז"ל, בן 13 בני ברק

אליהו סטרקובסקי ז"ל, בן 20, אלעד

אליהו כהן ז"ל,  בן 16, ביתר עילית

שמעון מטלון ז"ל, בן 37, ביתר עילית

אלעזר גולדברג ז"ל, בן 37, ביתר עילית

מנחם זקבך ז"ל, בן 24, מודיעין עילית

שמואל קלגסבלד ז"ל, בן 34 ביתר עילית

נחמן קירשנבוים ז"ל, בן 16, בית שמש

דוד קרויס ז"ל, בן 33, בית שמש

שמחה בונים דיסקינד ז"ל, בן 23, בית שמש

ישראל אלנקווה ז"ל, בן 24, בית שמש

חיים ראק ז"ל, בן 18, בית שמש

יהודה רובין ז"ל, בן 27 בית שמש