לחסות בנועם ה’ (פעולה)

מהלך הפעולה:

החניכים ישחקו:

• דג מלוח בקפיצות על רגל אחת,
• פרה עיוורת,
• אקווקווה בלי לדבר,
• מסירות עם בלון בלי ידיים.

לסיכום:

בכל המשחקים החסרנו משהו שתמיד אנחנו משתמשות בו, אפילו בלי לשים לב. איך היה לשחק בלעדיהם? גרם לכם להרגיש יותר ‘מזליסטיות’ שיש לכם אותם תמיד?

כל השנה, שאנחנו בבית החמים והנעים שלנו, בחדר השווה עם המיטה הנוחה, אנחנו אף פעם לא חושבות על זה שבעצם מי שנתן לנו את המיטה הנוחה, והחדר, והשמיכה, והבית, זה ה’. כי הכל ממנו. ואז, פעם בשנה, הוא מבקש מאיתנו לצאת החוצה, לסוכה. פתאום כל הדברים שאנחנו משתמשות בהם כל הזמן ואפילו לא שמות לב נהיים קצת יותר מסובכים. פתאום אנחנו שמות לב כמה טוב סובב סביבנו כל הזמן, אפילו בלי שנשים לב.. חג סוכות קורא לנו לזכור: כל מה שיש לנו זה מה’! פתאום שאנחנו מחוץ לבית, ומשהו חסר, אנחנו נזכרות שאם ה’ לא היה רוצה לתת לי, אז לא היה לי כלום.