כפרת ישראל ביום כיפור

“לשון של זהורית (צמר אדום) הייתה לכוהן הגדול, וחילקה לשניים –

חציה בין קרני השעיר לעזאזל וחציה על פתח האולם שלפני ההיכל, שיהיו הכול רואים,

ובזמן שנתקבלה עבודתם לפני ה’ ועלתה להם כפרה –

היו הלשונות מלבינות כשלג, ועיני הכול רואות, ולב כל העם שמח.”