רבי עקיבא היה הולך בדרך, הגיע לעיר, ביקש אכסניה ולא נתנו לו.
אמר: כל שעושה הקב”ה, לטובה”. הלך ולן בשדה והיה עמו תרנגול, חמור ונר.
בא הרוח וכיבה את הנר, בא החתול ואכל את התרנגול, בא אריה ואכל את החמור.
אמר: “כל שעושה הקב”ה לטובה”. בו בלילה בא גיס, שבה את בני העיר.
אמר להם (ר”ע לתלמידיו) האם לא אמרתי לכם כי כל מה שעושה הקב”ה הכול לטובה?!
(ברכות ס, ע”ב)
מקור עוסק בגדולי ישראל.
סיפורם של רשב"י ובנו
סיפור עוסק באהבת הארץ.
ראה, אני בדרך לארץ ישראל. משה רבנו ואהרון הכהן לא זכו להיכנס לארץ, ומי יודע, אם אני אזכה לקיים מצווה זו? ולכן עליי להזדרז מאוד
פעולה עוסקת בקדושה.
הנשמה היא המפיחה בנו חיים, היא מימד הקדושה שבתוכנו והיא הנותנת ערך לחיינו.
“אֲנִי הַיּוֹם בֶּן 27, וְעַד הַיּוֹם אַף אֶחָד, אַף אֶחָד! לֹא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי בֶּן אָדָם טוֹב”- מה כמה מילים טובות יכולות לעשות…
