אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו (פעולה)

1. החניכים יבינו כי מצוות התורה מפתחות ומגלות את קדושת האומה הקיימת בנו.

2. החניכים יבינו כי עם ישראל קיבל מצוות רבות יותר משל אומות העולם, כי קדושתו גבוהה יותר.

 

 

עזרים

• קופסת מטמון
• משחק זיכרון
• סיפור

 

שלב א’- מחפשים מטמון

לפני הפעולה נטמין היטב, במקום נסתר בסניף, קופסה – בתוכה נשים ממתק או חטיף,

ועליה נכתוב: “מטמון”.

נספר לחניכים כי במקום מוסתר מטמון – עליהם למצוא אותו. לא ניתן להם כל עזרה או הכוונה. יש להניח כי החניכים לא יצליחו למצוא את המטמון ויבקשו רמזים או כיוונים. בשלב ראשון ניתן להם הנחייה כללית, למשל: אל תחפשו אותו במקום גבוהה (בהתחשב, כמובן, במקום שבו אכן החבאתנו אותו). אם ההדרכה הזו לא תסייע להם למצוא את המטמון והם יבקשו הדרכה נוספת, נתן הדרכה מדויקת יותר: חפשו בחלק זה של החדר. וכך הלאה , עד שיימצא המטמון.

לאחר שהחניכים יסיימו להנות מפרי עמלם – הממתק שמצאו, נשאל:

– מה היה קורה אילו המדריך לא היה נותן לנו הדרכות והכוונות כיצד למצוא את האוצר?

יש להניח כי הוא היה ממשיך להישאר במקום המסתור, מוטל כאבן שאין לה הופכין.

 

 

 

שלב ב’- איך צומח עץ?

נניח לפני החניכים גרעין פרי הדר (יש להקצות אותו לפני שבת).

נשאל:

– מה אפשר לעשות עם הגרעין הקטן הזה?

אפשר לשתול אותו באדמה ויצמח ממנו עץ.

נמשיך ונשאל:

– האם אתם בטוחים כי יצמח ממנו עץ?

– מה יכול למנוע ממנו להתפתח?

 

כדי שמהגרעין יצמח עץ אנו צריכים להעניק לו את הטיפול המתאים. נניח לפני החניכים את תנאי הטיפול הנדרשים לפרות הדר רשומים על כרטיסים:

– השקיה – לא על הגזע.

– גודל שטח של כ- 20 מטר מרובע.

– אקלים חם.

– גיזום לאחר הקטיף.

– ריסוס נגד זבוב המנהרות.

 

נשחק עם החניכים משחק זיכרון– מצמיחים תפוזים:

רשמו כל תנאי גידול על שני כרטיסים – “זוג” כרטיסים למשחק הזיכרון. יש להכפיל את הזוגות במספר שיתאים לכמות החניכים בשבטכם (כלומר, שבסה”כ יהיו כרטיסים רבים פזורים על הרצפה, וכל החניכים יוכלו להשתתף במשחק).

נפזר על הרצפה את כרטיסי המשחק. כל חניך ינסה להרים בתורו שני כרטיסים זהים. אם החניך הצליח להרים שני כרטיסים זהים – הוא מקבל אותם. מנצח החניך שהצליח להשיג את זוגות חמשת התנאים הנדרשים כדי להצמיח תפוזים!

למדריך: אפשר כמובן לחלק את השבט לקבוצת חניכים – תלוי בגודל השבט ובמספר זוגות הכרטיסים שהכנתם.

 

שלב ג’- הקדושה שלנו היא כמו…

לאחר סיום המשחק נאמר לחניכים: בפעולה בשבוע שעבר למדנו שבכל אחד מישראל –

בכל אחד מאיתנו קיימת קדושה מיוחדת.

בפעולה הזו מצאנו מטמון ולאחר מכן הצמחנו גרעין.

אפשר להמשיל את המטמון והגרעין לקדושת ישראל:

הקדושה שקיימת בנו היא כמו מטמון.

זוכרים ששאלנו את עצמנו מה היה קורה לו המדריך לא היה מדריך אותנו כיצד להגיע את המטמון? – הוא היה נשאר במקומו, ואיש לא היה מגיע אליו…

בדומה לזה הקדושה שלנו מוטמנת בתוכנו.

נשאל:

– כיצד נוכל להוציא ממסתורה את הקדושה שבתוכנו?

– מי ינחה אותנו כיצד לגלות אותה?

הקב”ה! הוא הטמין בנו את הקדושה והוא נתן לנו מצוות והדרכות כיצד לגלות אותה.

נמשיך:

אפשר גם להמשיל את הקדושה שקיימת בנו לגרעין.

זוכרים שהבנו כי הגרעין צריך טיפול מתאים כדי לצמוח? – אם לא,

הוא יישאר סתם גרעין ולא יצמח ממנו שום עץ ושום פרי.

הקדושה שקיימת בתוכנו דומה לגרעין.

נשאל:

– איזה טיפול יצמיח את הקדושה שבתוכנו?

מצוות התורה והדרכות חז”ל! הם הטיפול המתאים שיצמיח את הקדושה שלנו.

 

 

שלב ד’- שבע זה לא מספיק!

בשלב זה נרצה לחזק את ההבנה שכגודל הקדושה כך גודל הכללים,

ובמילים של המשל לחניכים: כגודל הקדושה כך גודל ההדרכות הנצרכות כדי לגלות אותה או הוראות הגידול כדי להצמיח אותה.

 

נספר לחניכים סיפור זה:

 

הרגע הגדול בחיים

ג’ון וג’ים עמדו נרגשים לבושים בחליפות החלל הצחורות. הם הביטו זה בעיניי זה מבעד לזגוגית הקסדה מבט ממושך של שותפים למסע.

יום מיוחד היום. יום לו ציפו שנים. היום יעלו שניהם על החללית “אודם 3” וימריאו אל על.

בני משפחותיהם הביטו בהם – אם, אב, אישה, ילדים. כל אחד ניסה לחרות בזיכרונו את דמות אהובו, מתי שוב יפגשו?

טכנאיי מעבורת החלל סיימו את ההכנות האחרונות, בדקו את המנוע, שימנו את החיבורים ובחנו כל פרט ופרט במקומו. היום הם סיימו את תפקידם. לאחר מחקרים ארוכים של שנים, תצפיות על החלל, ניסויים רבים וגם כישלונות, והתוצר – מוכן ומזומן. הם שטפו את ידיהם משמן המכונות ולחצו את ידיהם של ג’ון וג’ים. הם מביטים שוב בבני משפחותיהם, ידידיהם ומכריהם, מנפנפים לשלום מול מצלמות הוידאו של עיתונאי העולם ויוצאים לשליחות המסתורית ביותר – חקר החלל. הם מפנים את גבם ונכנסים פנימה, דלתות ננעלות, טיל השיגור כבר מוכן עוד דקות נותרו. ידיים מונפות לשלום, דמעות נוצצות בעיניים… אפשר ממש לשמוע את הלבבות הדופקים ברטט ולפתע פיצוץ אדיר חותך את הדממה כסכין והחללית נוסקת מעלה ותוך שניות ספורות הופכת לנקודה זעירה ההולכת ונעלמת.

הקהל מתחיל להתפזר, ושם למעלה ג’ון וג’ים מתחילים להתאושש מההלם הראשון. שניהם נצמדים לחלונות החללית ומנסים לעכל את סביבתם החדשה, חלקי עפר מעופפות באוויר גדולות וקטנות, כוכבים נראים קרובים מהרגיל. ג’ים הנווט מתבונן במפת השמיים התלויה מעל מערכת ההובלה של החללית, לפניו לוח ענק של כפתורים, חוטי חשמל וצג שמראה קווים עולים ויורדים כגלים.

לפתע… נשמעת אזעקה עולה ויורדת, אורות אדומים נדלקים ומהבהבים, החללית עוצרת במקומה ולא זזה. מה קרה? ג’ון וג’ים מביטים זה בזה בבהלה – מה קרה? תקלה? מה עושים? אך לאף אחד מהם אין מושג מה לעשות. ג’ון וג’ים מחפשים בקדחתנות אחר ספר הוראות, בכל מקום אפשרי, אך לשווא…

 

נשאל את החניכים:

– מה, לדעתם, חשים כעת ג’ים וג’ון?

– מה הם יכולים לעשות?

– מה היה חסר בתהליך השיגור?

יש להניח כי ג’ון וג’ים חשים חוסר אונים… אין הם יכולים לטפל בכלי כה מורכב ומשוכלל ללא הבנה כיצד הוא פעול ועובד. בתהליך השיגור חייב היה להיות ספר ההוראות!

 

נמשיך ונשאל:

– לו תקלה דומה הייתה מתרחשת לרוכב אופניים, מה היה עושה, האם היה מאבד עשתונותיו כגו’ן וג’ים?

רוכב אופניים אינו נדרש לספר הוראות כה מורכב ומסובך, די לו בחוברת דקה עם איורים מעטים שאת חלקם הוא יכול להבין בעצמו מהתבוננות באופניים.

כלומר, אנו מבינים שככל שהמנוע גדול יותר, המורכבות גבוהה יותר ההדרכות לה מפורטות יותר.

 

נשאל את החניכים:

– כמה מצוות מצווים הגויים?

– כמה מצוות מצווים אנו?

נסביר – ‘מנוע’ הקדושה שלנו גדול יותר מזה של הגויים, לכן קיבלנו שלוש מאות ושלוש עשרה מצוות, בדומה לחוברת עבת הכרס של החללית. הגויים, כדי לגלות את קדושתם, זקוקים לשבע מצוות בלבד, בדומה לחוברת הדקה של אופניים.

 

 

לסיכום

במהלך הפעולה למדנו על הקדושה שבתוכנו –

הבנו שכדי לגלות אותה אנחנו זקוקים למצוות והדרכות של התורה.

הבנו כי בגלל שהקדושה שלנו גבוהה יותר קיבלנו מצוות רבות יותר מהגויים –

לקדושתם מספיקות שבע מצוות בלבד! אשרינו שזכינו…