מקדשים את הדיבור (פעולה)

מטרות

1. מצד אחד, יראה החניך בדיבור כלי להשגת קדושה גבוהה ומצד שני, זמין ביותר למכשלות.
2. החניך יידע, שיש לנו מצוות והנהגות רבות שקשורות בדיבור.
3. החניך יראה, כיצד הדרכות התורה שעניינן בדיבור הופכות אותו לכלי מקודש שמשפיע טוב על המציאות.
4. החניך יחוש רצון להשתמש בכלי הקודש הזה כראוי.

 

 

• חלקי פזל
• תנ"ך
• לוח פיצוחים (או כובע וכרטיסי אותיות)
• שאלות ותשובות

 

 

המדריך יפתח ויספר לחניכים, שבדרכו הביתה מהפעולה הקודמת,

עקב אחריו עובר אורח וביקש לדבר איתו. עובר האורח סיפר לו, שהקשיב לפעולה (הוא עמד ממש כאן מאחורי הגדר…)

ובעקבותיה התחיל להרהר בעניין הדיבור. הוא אמר שהוא נבהל מאוד מההבנה של עוצמת קדושתו של הדיבור,

 והוא הגיע למסקנה שבמצבו, הדבר הנכון לעשות הוא ללכת למנזר השתקנים (ראה מידע בנספח 1).

 

המדריך ישאל את החניכים:

– מה דעתכם על הצעתו של אותו עובר אורח? לכאורה, הצעתו אמורה לפתור לנו את כל הבעיות…

– האם רצוי לוותר על כוח הדיבור, כדי לחסוך את כל הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות דיבור לא רצוי? מדוע?!

 

נשמע את תשובות החניכים, ויש להניח שהם לא ישתכנעו מההצעה… ובצדק –

הדיבור הוא מרכיב חשוב ומרכזי בחיינו – חיי החול וחיי הקודש.

בשלב הבא נרצה לראות עד כמה הוא אכן מרכזי.

 

 

שלב ב'- הדיבור מקיים את העולם!

נראה עד כמה רב כוחו של הדיבור, שנאמר בו "והיה העולם", ובו מתקיים העולם כל הזמן.

 

ניתן לחניכים חלקי פאזל שלאִמרה

נציין בפני חניכים, שבפאזל מעורבות גם חתיכות שאינן שייכות לפאזל הזה,

והן תהיינה בצבע שונה מחתיכות הפאזל העיקרי (הכן את המאמר על חלקי פאזל שונים,

 ושרבב לערימת החלקים גם מילים שלא שייכות לאִמרה).

 

על הפזל יופיע המאמר הזה:

 

לפני שנדון בקטע נשאל את החניכים:

– האם אפשר היה לגלות את המקור, כשכל החתיכות היו מעורבבות יחד?

לא. רק כאשר בדקנו כל חתיכה אם היא מתאימה, ושמנו אותה במקום המתאים למילה –

לפי צורה, אות וצבע – הצלחנו להתקרב לאט לאט למטרה, ורק אז ולחשוף את המקור.

 

נקרא את המקור ונשאל:

– מהם עשרת המאמרות?

נפתח תנ"ך בתיאור בריאת העולם, ונספור עם החניכים יחד את מספר הפעמים שמופיע "ויאמר".

נמצא תשע פעמים את הביטוי: "ויאמר ה'.

– מהו המאמר העשירי?

– בראשית.

כשהרכבנו את הפאזל, כל הוצאה של חתיכה שאינה מתאימה וכל חיבור של חתיכה עם דיבור מתאים,

קידמה אותנו לגלות את הרעיון של "עשרת המאמרות שבהם נברא העולם".

 

נטען: גם במציאות יש תהליך דומה שקשור בדיבור.

– איזה תהליך דומה קיים במציאות?

– האם גם במציאות יש דיבורים שנשתמש בהם ודיבורים שלא?

 

יחד איתם נבין ונדגיש, שקיבלנו כללי דיבור מהתורה. יש דיבורים שנשתמש בהם כדי לבנות ולהגיע למטרה,

להתקרב ולגלות את "המאמרות של הקב"ה" ולקיים את העולם כפי שהוא צריך להיות, ויש דיבורים שלהפך,

רק יטשטשו ויפריעו לנו,

 והתורה מנחה אותנו לגלות איזה מהדיבורים ראויים ונצרכים על מנת לבנות את העולם בצורה מתוקנת

 (להעשרה, ראה את דברי הרב סולוביצ'יק במקורות להרחבה)

 

נבין מתוך הדברים, שלא נוכל להעלים עצמנו ב"מנזר השתקנים",

 שכן אם נעשה זאת, נתעלם מחובתנו להשתמש בדיבור כדי לתקן ולקיים את העולם.

שלב ג'- א"ב של דיבור קדוש

נשחק עם החניכים "פיצוחים":

 

נכין לוח שמורכב מעשרים משושים.מצורף בקבצים המצורפים בצד העמוד

המטרה של כל אחת מהקבוצות היא ליצור רצף משושים בשורה או בטור.

 

בכל משושה רשומה אות אחרת, וכל קבוצה בתורה בוחרת משושה.

המדריך יפנה לקבוצה בשאלה (ראה נספח 2),

שהתשובה עליה מתחילה באות שנבחרה. אם הקבוצה השיבה נכון – המשושה יהיה שלה,

ואם היא משיבה תשובה שגויה, האפשרות לענות על אותה שאלה עוברת לקבוצה השנייה.

אם גם הקבוצה השנייה לא תדע לענות, המשושה לא יינתן לאף קבוצה.

 

אם המשחק יסתיים מהר, אפשר להמשיך על כל הלוח, והקבוצה שתמלא הכי הרבה משושים, תנצח).

 

לעיתות מצוקה או לחץ, נציע "פיצוחים אינסטנט":

הכניסו לכובע פתקי אותיות ופתקי משימה.

כל קבוצה בתורה שולפת פתק. הקבוצה המנצחת היא זו שתאסוף מספר רב יותר של אותיות שהצליחה לענות עליהן נכונה.

 

לאחר שהמשחק יסתיים, נסב את תשומת לב החניכים לעניינים שעולים ממנו:

– מהתנ"ך, דרך חז"ל וגם בהלכה שמור מקום מרכזי ורציני לעצם הדיבור.

– באופן סמלי ראינו, שבכל אות יש מצווה או הנהגה שקשורה בדיבור, ולמעשה ניתן לקדש את כל האותיות.

 

על בסיס ההבנה שרכשנו בפעולה הראשונה,

 ועל פי מה שראינו בראשית הפעולה הזאת (לדיבור שלנו יש כוח של קדושה),

 ובעזרת מה שרכשנו בפעולת הפתיחה (החלת קדושה קשורה במערכת כללים) ברור,

שמשום שהדיבור הוא כלי מרכזי בחיינו, יחולו עליו כללים רבים.

 

 

כעת, משהבנו מה רב כוחו של הדיבור, ומדוע חלים עליו כללים רבים כל-כך שמטרתם לנתב אותו לטוב,

נבחן איך בא לידי ביטוי הדיבור בחיי היומיום לטוב ולמוטב, ואיך נוכל לתעל את הדיבור לרום מעלתו בכל מצב ופעילות בחיינו.

 

בשלב הזה נראה לחניכים, שמשום שהדיבור הולך איתנו לכל מקום, לכן גם הכללים שלו – המצוות בעניינו,

הולכות איתנו לכל מקום ובכל זמן.

 

לצורך כך נחלק לכל חניך פתק עם הגדרה של אופן דיבור פסול או כשר:

חוצפה, גילוי סוד, לשון הרע, שקר לבן, תלונה, חנופה, לימוד תורה, ברכות, תפילה, רדיפת שלום,

הכרת תודה, לצון, מחמאה, ניחום, עידוד.

 

נסביר לחניכים שעתה הוא יגדיר בפניהם סיטואציות בזו אחר זו, ואחר כך יחלק תפקידים בעבור כל סיטואציה.

על כל חניך יהיה לשלב בהתנהלות שתיווצר את הגדרת הדיבור שקיבל, ובאופן טבעי כמובן

(לדוגמא, חניך שקיבל "לימוד תורה", לא יפתח חומש בסיטואציה של התארגנות בוקר, אלא,

ישלב הלכה שמתאימה בדו-שיח עם אחיו).

 

 

ברור שהדיבור משמש אותנו בכל מצב, ועלינו להיות ערים לשימוש שלנו בו – האם הוא חיובי או פסול.

אין צורך לברוח ל"מנזר השתקנים"… צריך פשוט לחשוב ולהתבונן לפני שמדברים,

פשוט (שזה בכלל לא פשוט) לזכור שמטרת המילים היא להוסיף קדושה בעולם, בעזרת המצוות והנחיות הדיבור למצבי היומיום.

 

הקפדה על דיבור נאות אכן מובילה להשפעה ברוכה בעולם,

שכן היא מסייעת לנו לחשוף את גרעין העולם – "עשרת המאמרות" שהוא נברא בהם, וממילא זוכים לשכר טוב.

 

ראינו עד כמה הדיבור הוא כלי מרכזי בתנ"ך, בדברי חז"ל ובהלכה, ולאחר מכן דימינו סיטואציות שונות מחיינו וראינו,

כי הדרכות התורה הנוגעות לדיבור הולכות איתנו לכל מקום וזמן בחיינו.

 

חשוב להכיר בכך, שמי שבוחר לשתוק בלי לחשוב על מה הוא שותק, הוא פחדן.

אנחנו לא מפחדים להתמודד ולעמול כדי לקדש את דיבורנו. התורה מראה לנו את הכיוון,

ואנחנו צריכים להמשיך אותו לכל תחומי החיים ולדבר לעניין!