משה רבנו נקרא "העניו מכל אדם" משום שהוא עמד מול האלוקים באימה,
מתוך הערכה מרבית לגדולת הבורא מול אפסותו.
משה ידע היטב מה מקומו –
אולם, מהו ערכן של מנהיגות או חוכמה אנושית אל מול אינסופיותו של האלוקים?
משה ידע שהחשבת כל דבר אחר תרחיק ממנו את הקדוש ברוך הוא.
מאותה סיבה משווה התלמוד את הגאווה לעבודת אלילים,
שתיהן "מחשיבות" דברים גשמיים,
וממילא מרחיקות ודוחות את נוכחותו של האלוקים.
בכל מצב, שאל את עצמך: "מה היה הקדוש ברוך הוא רוצה?"
עשה זאת, וכך תעשה תמיד את הדברים הנכונים.
(הרב נח ויינברג / מתוך: 48 דרכים לחכמה- "בענווה", סוד הקסם האישי)
