מחולשה ופגיעות- לאיכות חיים (פעולה)

מטרות

1. החניכים יבינו, שחולשותיהם של הקשישים הופכים אותם במצבים רבים לפגיעים יותר, ולעתים אף לחסרי ישע.
2. החניכים ייפגשו עם ההשלכות של הפגיעות וחוסר הישע על הקשישים, ויראו איך הן באות לידי ביטוי בחיי היום יום שלהם.
3. החניכים יבינו, שבכוחה של החברה לשפר את איכות חייהם של הקשישים במידה רבה, אם היא תעניק להם ביטחון, תחושת שייכות, הבנה ותמיכה.  

 

• מטפחת או חפץ אחר לשלב א'
• כרטיסי מקרים לשלב ב'  

שלב א'- החלש יותר – פגיע יותר

 

המדריך יסביר את כללי המשחק "גולם במעגל":

נבקש מהחניכים לשבת במעגל, נבחר מתנדב וניתן לו מטפחת או חפץ כלשהו.

נאמר למתנדב לצעוד מאחורי גבם של חברי הקבוצה בכיוון מסוים ולעצור מאחורי חניך כלשהו שיבחר,

ונבקש ממנו לשים מאחוריו את המטפחת. החניך צריך לשים לב שהמטפחת הונחה מאחוריו ולרדוף אחרי המניח ולתפסו,

כשהם רצים אחד אחרי השני סביב המעגל.

 

ה"נרדף" צריך להגיע למקומו של ה"רודף" שבינתיים התפנה. אם הספיק – הרודף ממשיך את המשחק,

והוא זה שמניח את החפץ, אך אם נתפס לפני שהגיע למקום והתיישב –

 ייכנס הנרדף לשבת במרכז המעגל (עד שיחליף אותו "גולם" חדש),

וכל הקבוצה תשיר – "יש לנו גולם במעגל".

 

נוסיף למשחק כללים מיוחדים:

המדריך יבחר 5 חניכים, וכשהחפץ יונח מאחוריהם, הם יצטרכו לרדוף אחרי המניח, ע"פ המגבלות האלה:

• חניך 1 – יורשה לרוץ לאחור בלבד
• חניך 2 – יקפוץ רק על רגל שמאל
• חניך 3 – ישחק כשעיניו קשורות במטפחת
• חניך 4 – ירוץ תוך שהוא משלב ידיים
• חניך 5 – ילך עקב בצד אגודל

 

נראה, שתוצאות המשחק צפויות: המוגבלים שבחבורה ייפלו, ייתפסו ויהפכו ל"גלמים", ירדפו רק בקושי וכדומה.

 

המדריך יושיב את החניכים לשיח קצר וישאל:

• מה קרה במהלך המשחק לחניכים שהוגבלו ביכולותיהם הפיזיות ובתנועותיהם? כיצד הרגישו?
• במה משפיעה המוגבלות על יכולת התפקוד במצבי לחץ ובמצבים שהאדם מנסה להגן בהם על עצמו מפני הזולת?
• אם כך, כיצד עשויה חולשתם של הקשישים, אותה חולשה שתיארנו בפעולה הקודמת, להשפיע על יכולתם להתגונן מפני פגיעה?

 

נבין, שככל שהאדם מוגבל יותר ביכולותיו ובתנועותיו, הוא חשוף יותר לפגיעה.

 

לציבור הקשישים במיוחד יש חולשות ומוגבלויות שמייחדות אותם, וכתוצאה מאותן חולשות,

הם הופכים להיות פגיעים יותר בהרבה מובנים.

משל לכך ראינו במהלך המשחק: קל יותר לתפוס אותם ו"לצוד" אותם,

והם עלולים ליפול וקשה להם לרדוף אחר התוקף כדי להגן על עצמם ועל רכושם.

 

נעבור לשלב הבא, ונברר מהן ההשלכות של הפגיעות הזאת בחיי היום יום של הקשיש.

 

 

 

שלב ב'- "כן, מה שתגיד אדוני" – פגיעותם של קשישים במצבים שונים

 

המדריך יחלק את החניכים לקבוצות, וייתן לכל אחת כרטיס מקרה שונה.

המקרים יתארו מצבים שהפגיעות הקשיש ניכרת בהם, אך הקשישים עצמם לא יוזכרו כלל בתיאורי המצב,

 כך שבכל מקרה שיועלה, על קבוצת החניכים להבין: מדוע קשיש שמעורב במצב כזה עלול להיפגע יותר מאיש צעיר.

 

כרטיסי המקרים:

1. התור בדואר ארוך מאוד, אך יש כאלה שיקבלו שירות לפי המספר שקיבלו, ויש אחרים שיחכו… ויחכו… בגלל אלה שנכנסו לפני שהגיע התור שלהם.
   חישבו: למה דווקא הקשיש עלול להיות זה שממתין וזה שעוקפים אותו בתור?
   
2. אדם לבוש היטב עומד ברחוב ומנסה להחתים עוברי אורח תמימים על, כביכול, תוכנית חיסכון. בעצם, אזרח שיתפתה לחתום על הטופס, יעביר בלא יודעין סכומי כסף נכבדים לחשבון הבנק של הנוכל המחתים…
   חישבו: מדוע דווקא הקשיש עלול ליפול ברשתו של נוכל כזה?
   
3. אישה נשדדת בביתה מכל רכושה על ידי אלמוני רעול פנים.
   חישבו: למה ציבור הקשישים עלול להיות חשוף במיוחד למקרי שוד?
   
4. אדם מוותר על קיצבה (סכום כסף) שמגיעה לו מרשויות המדינה, מפני שכדי לקבלה הוא צריך לעבור הרבה טירטורים וביוקרטיה (לכתת רגליים ממשרד למשרד, להחתים פקידים על טפסים, להמתין לאישורים וכו').
   חישבו :למה דווקא הקשיש עלול להיות זה שמוותר על הקיצבה שמגיעה לו?
   
5. אדם שנמצא בבית בלילה לבדו, נופל ממיטתו וזקוק לטיפול רפואי.
   חישבו: למה הסבירות שקשיש יהיה במצב כזה גבוהה יותר משצעיר יהיה בו? ואיזו סכנה קיימת כשמדובר בקשיש?
   
6. חולה מגיע לחדר מיון והרופא לא לוקח אותו ברצינות, מתייחס אליו כמו לילד קטן, בודק אותו בכלליות ולא מתייחס למיחוש שבגללו הגיע לבית החולים.
   חישבו: למה דווקא הקשיש עלול להיקלע למצב הזה? לדעתכם, מדוע הרופאים מתנהגים כך לזקנים? האם רק רופאים חוטאים ביחס מזלזל כלפי קשישים?

 

לאחר שכל קבוצה תחשוב על המקרה שבידיה, יכנס המדריך את החניכים לדיון משותף, שכל קבוצה תציג בו את תיאור המצב שלה. נעזור לחניכים למקד את מקור הפגיעות של הקשיש בכל מקרה ומקרה.

 

מגוון סיבות לפגיעות –

מקרה 1 –

 הקשיש לא רואה טוב את המספרים שמתחלפים, ולכן הוא לא יודע מתי תורו. פיזית, קשה לו יותר להידחף,

 כך שהוא נאלץ לתת אמון באחרים שאומרים שהיו לפניו, גם אם הגיעו הרגע…

 

מקרה 2 –

הקשיש לא רואה בבירור את האותיות הקטנות, וממילא הוא לא יודע בבִטחה על מה הוא חותם.

הוא נותן אמון באנשים שאומרים שהם רוצים לעזור לו, כי הוא זקוק לעזרה. הרבה קשישים נותרים בודדים,

 ואין להם את מי לשאול או עם מי להתייעץ.

 

מקרה 4 –

 לעתים, אין לאדם המבוגר יכולת פיזית ללכת ממקום למקום, והוא לא מודע לזכויות שלו,

 לא יודע למי הוא אמור לפנות, ואין לו הכוח הנפשי להתמודד עם טירטורים ועם "סחבת".

 

מקרה 5 –

הרבה קשישים חיים בביתם לבדם, חלקם לא יציבים וראייתם לקויה.

אלה מצבים שעלולים להחמיר, מכיוון שלעתים הם נשארים בלי היכולת להזעיק עזרה רפואית.

 

נסכם עם החניכים, שהכרנו דוגמאות של מצבים מחיי היום יום של הקשישים,

 שחולשותיהם ומוגבלויותיהם עלולות להוביל אותם להיפגע בהם יותר ממצבים אחרים – אישיים וחברתיים.

 

כחברה, איך אנחנו יכולים להקל עליהם ולהושיט להם יד לעזרה? נחשוב על כך בשלב הבא.

 

כיצד נוכל לסייע?! יד, כתף ואוזן קשבת

 

כדי להבין כיצד נוכל לעזור לקשישים ששרויים במצבי פגיעות, נשחק עם החניכים במשחק "הפסיכולוג":

נבחר מבין חברי השבט "פסיכולוג", והוא יעזוב את הקבוצה לכמה דקות, עד שיקראו לו לשוב.

מטרת הפסיכולוג היא לגלות את המקרה שהקבוצה רומזת עליו, מבלי שייאמר לו במפורש מהו המקרה.

כאשר מוודאים שהפסיכולוג לא יכול לשמוע את השיחה,

המדריך יאמר לחניכים מהו המקרה שעל הפסיכולוג לגלות (בהתאם לרשימת המקרים בהמשך).

כשהפסיכולוג ייכנס חזרה, כל אחד מהחניכים יגיד בתורו במשפט אחד –

מה הוא היה עושה כדי לפתור אתלהקל עלהקושי באותו מקרה –

כשהוא כמובן נמנע מלציין את המקרה המפורש!

כשהפסיכולוג מגלה מהו המקרה המדובר, בוחרים פסיכולוג חדש, וחוזר חלילה.

 

לדוגמא:

המקרה שיתואר לחניכים: קשיש שלא הולך לקבל את כרטיס ההנחה לאוטובוס בעבור פנסיונרים,

כי קשה עליו ההתניידות.

הצעות לפתרון שהחניכים יעלו בפני הפסיכולוג בהיכנסו:

חניך א: אני הייתי שוכר לו מונית.

חניך ב: אני הייתי מתנדב ללכת במקומו.

חניך ג: אני הייתי מדבר עם "אגד" שישלחו לו בדואר.

וכן הלאה.

 

רשימת המקרים:

א. בכל פעם שקשיש מנסה לעלות לאוטובוס בתחנה העמוסה, דוחפים אותו ועוקפים אותו בתור,

ולפעמים הוא מחכה כמה אוטובוסים, עד שהוא זוכה לעלות לאוטובוס.

ב. קשיש שמרגיש בודד ואין לו את מי לשאול ועם מי להתייעץ בכל מיני תחומים.

ג. קשיש שמרגיש שאף אחד כבר לא צריך אותו ושהוא לא מעניין כבר אף אדם, הוא יושב בביתו ומחכה שהזמן יעבור.

ד. קשיש שמפחד לישון בלילה לבד, כי הוא מפחד מפורצים.

ה. קשיש שבכל פעם עובדים עליו כל מיני נוכלים בתחפושות שונות וגונבים את כספו.

ו. קשיש שיש לו סתימה בכיור המטבח והוא לא יודע למי לפנות.

ז. קשיש שקשה לו לרדת ולעלות במדרגות ביתו כדי לערוך קניות, וודאי גם אין הוא יכול לסחוב אותן, לכן לעתים אין לו אוכל בבית.

ח. קשיש שלא מנקה את ביתו שנשאר מוזנח.

ט. קשיש שלא מגיע בשבתות לבית הכנסת, כי העוזר התילאנדי שלו ביום חופשי, ואין מי שייקח אותו.

 

בתום המשחק נשחזר עם החניכים רעיונות לפתרון שהעלו, ונשאל:

-מה נדרש מאתנו כדי לממש את רוב הפתרונות שהוצעו?

 

סביר להניח, שנתרשם שעלינו "להיות שם" בשביל הקשיש, להקשיב לו,

להעניק לו אוזן קשבת ועצה טובה – שיוסיפו לו ביטחון וחוסן בהתמודדויותיו השונות בחיי היום-יום.

 

נאמר שהחברה, שכוללת בעצם כל אחד מאתנו, אפילו רק ע"י פעולות פשוטות מאוד,

לפעמים אפילו רק להקשיב בלי לעשות דבר,
בכוחה לשפר את איכות חייו – אוזן שומעת, תמיכה ריגשית, הענקת תחושה שהוא שייך ושהוא חלק מהחברה,
כל אלה יכולים לשנות את חייו של הקשיש מקצה לקצה –

ובמקום שיהיו טעוני פחד וחרדה, נוכל לעשותם לחיים איכותיים ומלאי טוב!

 

בפעולה הזאת חווינו את הקשיים שיש לקשישים, קשיים שהופכים אותם פעמים רבות לפגיעים יותר.

הדגמנו את הפגיעות שלהם דרך מצבים משתנים בחיי היום יום,

ולאחר מכן הבנו, שעל ידי דברים מאוד פשוטים שלא דורשים מאיתנו יותר מידיי,

אנו יכולים לשפר את איכות חייהם: להעניק להם ביטחון, תחושת שייכות, הבנה ותמיכה.