מגדילים את מעגלי האחריות (פעולה)

מטרות:

• בירור מהי אחריות , ואיך היא יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים האישים והפרטיים שלנו
• ההבנה שבדברים שקרובים אלי וקשורים אלי אנו מרגישות מחויבות לאחריות כלפיהם, למשל חברה טובה אח או אחות וכו’, וכדי להכניס אחריות על עוד דברים צריך להרחיב את המעגלים שלנו.
• איך מכניסים את עמונה למעגלים הקרובים שלנו בשביל ליצור אחריות כלפי חלק מהארץ שלנו ומהעם שלנו.

עזרים:

• חבילת ממתק
• בקבוק ריק

מהלך הפעולה:

1.      משחק ג’אנגל ספיד אנושי:

יושבים במעגל על הרצפה כשבמרכז המעגל יש בקבוק (רצוי למלא אותו בגומי או במשהו שיתן משקל לבקבוק), מקראים קטגוריות וכל פעם כל הבנות שהקטגוריה קשורה אליהן קמות ומנסות לחטוף את הבקבוק  (דף קטגוריות נספח מס’ 1)

2.      מתודה:

מבקשים פעם אחת מכל הנוכחים בחדר לקום וללכת לקצה החדר ולחזור (בד”כ אף אחת לא תקום ותעשה את זה)

בפעם השניה מבקשים את אותה בקשה רק שבקצה החדר יהיה ממתק.

3.      דף מקורות: (נספח מס’ 2)

4.      קוראים כתבות על הפינוי מעמונה ומפתחים דיון. (נספח מס’ 3)

5.      דיון:

• איפה אנחנו נכנסים בסיפור של עמונה?
• למה זה לא מעסיק אותנו כל היום?
• צריך להיות לנו אחריות על עמונה?
• למה כל האחריות שאנחנו מדברות עליה כבר חודש לא באה לידי ביטוי? או שהיא כן באה לידי ביטוי?
• אם אין מעשים שלנו זה אומר שכל הדיבור והבירור הוא לשווא? אחריות זה רק עשיה?

נקודה למחשבה:

איך אנחנו יכולים להכניס את עמונה למעגל הקרוב שלנו?

.

לסיכום:

אחריות זו מילה גדולה מאוד ואנחנו בחיים לא יכולים לקחת אחריות על כל המתרחש בעולם ולכן אנחנו עושים סדרי עדיפויות.

מטבעם של הדברים אנחנו מרגישים מחויבות לאחריות גדולה יותר למעגלים הקרובים אלינו וככל שהמעגלים חיצונים יותר תחושת המחויבות יורדת, קל וחומר בדברים שנמצאים מחוץ למעגלים שלנו.

לפעמים מרוב העומס וכל האופציות אנחנו כאנשים פרטיים וכקבוצה מפספסים את המחויבות שלנו לעם, לארץ וכו..

קטע קריאה של הרב קוק. (נספח מס’ 4)