חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: אחדות וערבות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, קלילה, שבת

מה צריך בשביל להיות עם? (פעולה)

מטרות:

החניכים יבינו שעל מנת להיות עם אחד, אין צורך להיות אחידים בדעותנו, בשפתנו ובמנהגינו. מה שבעצם מאחד אותנו זה הכמיה לשוב לציון.
ארץ ישראל היתה כמיהתם של כל היהודים בכל מקום שהם על פני הגלובוס. זה מה שמאחד אותנו כעם.

עזרים:
4 דפי A4 עם המשפטים המופיעים בשלב א'
נוסח מגילת העצמאות
מצורפים בקבצים המצורפים בצד העמוד.
מהלך הפעולה:

נניח 4 משפטים בארבע פינות בחדר:

  1. כדי להיות עם צריך: תרבות, שפה.
  2. כדי להיות עם צריך: דמיון בין אנשים, קשר היסטורי.
  3. כדי להיות עם צריך: דת, מסורת, מנהגים דומים.
  4. כדי להיות עם צריך: מולדת (שטח), דגל, הימנון.

נבקש מהחניכים להסתובב בחדר ולהחליט מה לדעתם הכי חשוב כדי להיות עם. כל חניך שבחר עמדה, יעמוד באותה פינה.

לאחר שהתחלקו לפינות תתיישב כל קבוצה במעגל. הקבוצה תקבל את נוסח מגילת העצמאות (מצורף בנספח) ותנסה מתוכה למצוא הוכחות לכך שאכן היא הצודקת מבין הקבוצות.

נשאל את החניכים שאלות מנחות,

א. רצוי לשאול את הקבוצות שבחרו בשלושת האפשרויות הראשונות שאלות "מלהיטות" על הנושא כגון:
1. האם מספיק לעם שפה, תרבות, דת קשר היסטורי וכו… כדי להתקיים? מה בדבר מולדת?
2. מולדת וערכים? על איזה ערכים היית מוכן לוותר ועל איזה ערכים לא היית מוכן לוותר בשביל לכונן מולדת?

ב. את הקבוצה שבחרה בפינה הרביעית (מולדת) רצוי לכוון לשאלות כגון:
1. האם מולדת בכל מחיר?
2. מולדת וערכים? על איזה ערכים היית מוכן לוותר ועל איזה ערכים לא היית מוכן לוותר בשביל לכונן מולדת?

ג. אפשר לערוך עימות בין קבוצה 4 לקבוצות אחרות בשאלות שעולות בתוך הקבוצות.

 

לסיכום:

ננסה לסכם עם החניכים בשאלות הבאות:

האם, לגבי עם ישראל, נכון לומר שיש בהכרח שפה משותפת? דימיון בין אנשים? קשר היסטורי? מנהגים דומים? מסורת משותפת? ארץ מוצא משותפת?

אם לא, מה מביא את כולם לכאן, לארץ ישראל?

נסביר לחניכים שארץ ישראל הקדושה הובטחה לאבותינו הקדושים, לאברהם אבינו בזמנו, וההבטחה חזרה ונשנתה ליצחק וליעקב עוד לפני שבכלל נוצר עמ"י.

ארץ ישראל היא בעצם מה שמאחד את כל עמ"י סביבה. גם כשהיה 2000 שנה בגלות- כל העם התאחד סביב הכיסופים הלאומיים לשיבה לארץ ישראל ולבניין בית המקדש

גם כשהאומה הייתה מפוזרת על פני התבל, ארץ ישראל הייתה הבית הרוחני של כולם; כשהיה בית המקדש, התבטא הדבר בעליה לרגל ומתן תרומות לבית המקדש, אך גם לאחר החורבן המשיכו היהודים בכל המדינות לצפות אל ארץ ישראל, לעקוב אחר התפתחויותה, לבכות את חורבנה ולשלוח תרומות ומתנות שאיפשרו את קיומם של החיים היהודיים בארץ ישראל, כגון 'כספי החלוקה' הידועים [כסף ששלחו יהודי הגולה ליהודי הארץ, לסייע ביישוב הארץ]

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן