איזהו עשיר השמח בחלקו (פעולה)

פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט ניצנים בחודש ארגון תשע”ג.

לפעולה השניה

לפעולה השלישית

• החניכים יבינו שפנימיותו של האדם, רצונו, מעשיו ומחשבותיו הם החלק העיקרי בחייו ולא רכושו הגשמי ומעמדו החברתי.
• החניכים יפנימו שכדי לחיות חיים טובים, יש לדעת מה חשוב יותר ומה פחות ולנהל את החיים באופן ברור.

 

• כרטיס לוטו.
• פתקים ממוספרים לפי מספר החניכים.
• תחפושות להצגה (מגב, עניבה, פלאפון, וכדומה כיד הדמיון).
• פרס למנצחים.

 

 

שלב א’: הצגת הנושא – איזהו עשיר השמח בחלקו

שלב ב’: משחק “הנדס אפ” (ידיים למעלה)

שלב ג’: הצגה

שלב ד’: סיפור

 

 

שלב א’: הצגת הנושא – איזהו עשיר השמח בחלקו

ניתן לחניך כרטיס לוטו (מובא בקבצים המצורפים בצד העמוד), נבקש ממנו לעמוד ונשאל אותו: זכית עכשיו במיליון ₪ בלוטו, מה אתה רוצה לעשות בהם?

לאחר שהחניך יאמר לנו מהן משאלותיו, נפנה את השאלה לשאר החניכים ונאמר בקול מהם הרעיונות (אייפוד, מחשב, חופשה בהוואי, טלפון סלולארי, מכשיר “גלאקסי” וכדומה).

נשאל את החניך הראשון: מה היית עושה עם כל החפצים האלה? כיצד הם מועילים?

 

 

שלב ב’- משחק “הנדס אפ” (ידיים למעלה)

נשתמש בפתקים הממוספרים שהכנו לפני הפעולה. כל חניך מקבל מספר ושומר אותו בסוד. מטרתו של כל שחקן היא למצוא את הפתק עם המספר העוקב למספר שלו.

מהלך המשחק: כולם מתפזרים בשטח החדר. שחקן שרואה שחקן אחר במרחק שלוש קפיצות ממנו יכול “לתקוף” אותו ולומר: “הנדס אפ” ושניהם עומדים במקום.

על התוקף לנסות להגיע אל הנתקף בשלושה צעדים (שתי נגיעות ברצפה) ולדרוך על רגלו בצעד השלישי. אם התוקף מצליח לדרוך, על הנתקף להראות לו את הפתק.

אם התוקף נכשל, עליו להראות את הפתק שלו לנתקף. כאשר שחקן רואה את הפתק שבו מצוין המספר העוקב לשלו – הוא מנצח (מקום ראשון) ויוצא החוצה.

המשחק נגמר לאחר ששלושה שחקנים מצאו את הפתק עם המספר העוקב לשלהם. השלושה מוכרזים כמנצחים ואפשר להתחיל מחדש (כולל החלפת כל הפתקים בין המשתתפים).

לאחר שישחקו כמה פעמים, נשאל את החניכים: האם, לדעתם, מי שמנצח הוא בהכרח טוב יותר? נסביר שלפעמים מישהו מתאמץ מאוד כדי להשיג משהו, אך לא תמיד המאמץ מוביל אותו לתוצאה הרצויה.

 

 

שלב ג’- הצגה

לפני ההצגה נקדים ונשאל את החניכים מי, לדעתם, חי חיים טובים יותר, אדם שמרוויח 80,000 ₪ בחודש או אדם שמרוויח 2,500?

סביר להניח שהחניכים יגידו שחייו של העשיר טובים יותר.

שני המדריכים יציגו את ההצגה שלהלן על העשיר והעני (אפשר לתת גם לחניכים להציג):

העשיר (אדון זהבי) עולה על הבמה, הולך מצד לצד ומשוחח בטלפון:

“אני לא מאמין, שוב ירידות במדד הנאסד”ק ומחירה של חבית נפט עולה בדולר וחצי, זה אומר שיהיו לחברה הפסדים גדולים…טוב שלום”.

אדון זהבי מסיים את השיחה ופונה לצופים:

“סליחה חברים, קוראים לי גדעון זהבי, אני מנכ”ל חברת אל על, אנחנו לחוצים מאוד בזמן האחרון,

יש לנו באג בחצי מהמחשבים של החברה ויש גם שביתה בנמל התעופה בפריז ועשרה מטוסים שלנו תקועים שם (מתנגש באלון), “הלו, מה אתה עושה כאן?”

אלון: “אני נח קצת, שטפתי את הבניין הגדול הזה שמאחור ועכשיו אני אוכל ארוחת צהריים על המדרגות, רוצה חתיכת מלפפון?”

זהבי: “אתה עובד הניקיון בבניין המשרדים של “אל-על?”

אלון: “כן, קוראים לי אלון. זו עבודה טובה מאד, אני מרוויח מאה שקל ליום. מה אתה עושה? נשמעת מסכן מאוד”.

זהבי: “אני מנכ”ל “אל על”. תגיד לי, המצב העגום שלך לא מפריע לך?”

אלון: “למה עגום? אני מרוויח את לחמי ביושר, יש לי אישה וילדים ואני רואה אותם בכל יום, יש לי זמן להתפלל בנחת ולשמוע שיעור דף יומי בין מנחה לערבית – חיים טובים”.

זהבי: “ולא היית רוצה לעבוד קצת קשה יותר? להרוויח יותר כסף?”

אלון: “בשביל מה?”

זהבי: “תוכל להקים איזה עסק”.

אלון: “אז מה?”

זהבי: “תוכל להרוויח יותר כסף”.

אלון: “ואז מה?”

זהבי: “תוכל להקים רשת של עסקים קטנים, תוכל להתפרס על פני כל העולם, כמוני”.

אלון: “ואז מה?”

זהבי: “ואז תוכל לעבוד מעט, לראות את האישה והילדים בכל יום, יהיה לך זמן להתפלל בנחת ולשמוע שיעור דף יומי בין מנחה לערבית – החיים הטובים”.

אלון: “זה מה שיש לי בינתיים, אבל אתה לא נראה כמו אחד שיש לו יותר מידי זמן למשפחה שלו…”

 

נערוך דיון קצר:

· האם עושר זה דבר רע?

· מדוע מר זהבי לא מרוצה מהחיים שלו?

· האם יש אנשים כמו אלון שמרגישים כמו שמרגיש מר זהבי?

· למה קשה להסתכל על המציאות במשקפיים של אלון?

· האם יש עשירים כמו מר זהבי שיכולים להבין שתפקידו העיקרי של האדם עלי אדמות הוא לא צבירת כסף ופיתוח קריירה?

 

נסכם: אדם יכול להחליט שחייו יהיו טובים, גם אם חסרים לו דברים מסוימים. ולהפך, גם מי שלא חסר לו דבר יכול להיות לא מאושר.

מי שמחליט שיהיה לו טוב יותר, יחיה חיים טובים יותר.

הכסף כשלעצמו אינו דבר בעייתי, אך כמו בדברים רבים שאינם בעייתיים כשלעצמם, גם בכסף אפשר להשתמש לתועלת ואפשר להשתעבד לו ולהרוס את החיים.

כל אדם צריך להגדיר לעצמו מה חשוב ולבחון מה עשוי לעזור ומה מפריע ויש להפסיק אותו.

לדוגמה: עבודה במשרד עד שעות מאוחרות מונעת מן האדם לראות את בני משפחתו לפני שהם שוכבים לישון. ולכן עדיף לעבוד קצת פחות כדי להרוויח קצת יותר,

שהרי לא הכסף הוא העיקר, אלא חיים תקינים ומאושרים.

 

שלב ד’- סיפור

* למדריך – אפשר לוותר על הסיפור הזה משום שהוא עלול להביך חלק מן מהחניכים.

הסיפור מובא כאן כי הוא נוגע לחניכים ויכול להשפיע ישירות על הכנותיהם לבר-מצווה, אבל אם הוא יגרום להלבנת פנים – יצא שכרנו בהפסדנו.

אפשר לקחת נקודות מהסיפור ולהעלות אותן כנושאים לדיון וכך העיסוק בנושא יהיה מפורט פחות. בכל מקרה כדאי להדגיש בסופו של הסיפור שאין בעיה בהורים עשירים, חשוב רק לזכור שזה לא העיקר.

 

*למדריכה – הסיפור נכתב על שני בנים, את יכולה לשנות אותו לסיפור על שתי חברות לפי שיקול דעתך.

 

בכיתה ו’ בבית ספר “אורות” לומדים שני חברים טובים, צבי וחגי. שניהם בני בית זה אצל זה, הם מטיילים יחד, משחקים “כדורגל” ו”גוגואים” יחד,

הולכים יחד לפעולות ב”אריאל” וישנים זה בביתו של זה לעיתים קרובות. קיצורו של עניין – השניים חברים טובים.

אבא של חגי הוא סגן מנהל מחלקת הייצוא של תנובה. פעם בחודש הוא טס לחו”ל למשך שבוע לפחות ומביא משם מתנות רבות לחגי.

בשאר הזמן הוא במשרד וכשהוא מגיע הביתה בערב, הוא משוחח רבות בטלפון. אמא של חגי היא רופאה בכירה בבית חולים “קפלן” ונמצאת רוב היום במקום עבודתה.

יש להם בית גדול עם גינה גדולה וכלב חמוד. לחגי יש שלושה אחים גדולים, אחת נשואה, אחד בצבא ועוד אח שלומד בכיתה י’ בישיבה תיכונית בירושלים ומתגורר בפנימייה.

צבי אוהב לבוא אל חגי אחרי הלימודים, הם משחקים בחדר המשחקים, בגינה ובמחשב החדש. לפעמים צבי נשאר לארוחת הערב ומדי פעם הוא גם ישן אצל חגי בחדר הגדול שלו.

גם חגי אוהב לבוא אל צבי, בכל פעם שצבי וחגי באים אחרי הלימודים, אימא של צבי פותחת את דלת הדירה שמקושטת בהרבה ציורי ילדים ומזמינה אותם בחיוך רחב לארוחת הצהריים.

אימא של צבי היא מורה למדעים בתיכון העירוני, היא מלמדת בשעות הבוקר ובדרך כלל, נמצאת בבית כשילדיה חוזרים מבתי הספר ומהגנים.

אחרי ארוחת הצהריים חגי וצבי הולכים לשחק בפארק הציבורי הסמוך ומזמינים את יהודה, שקטן מצבי בשנה, לבוא איתם.

ברוב הפעמים, אימא של צבי מבקשת מהם לקחת גם את רינה, האחות הקטנה של צבי, שיושבת בעגלה.

אבא של צבי הוא נהג אוטובוס, כשהוא חוזר מעבודתו המשפחה יושבת לארוחת הערב, אימא של צבי מכינה חביתות וגם חגי מצטרף למשפחה התוססת שמצטופפת במטבח.

יום אחד, אחרי פעולה ב”אריאל”, חזר חגי הביתה לארוחת הערב (הוריו הזמינו המבורגר) ונזכר: “אבא, יש מחרתיים אסיפת הורים”

אבא של חגי הסתכל עליו ואמר: “אוי אני ממש מצטער, נקבעה לי פגישה חשובה, אנסה לדחות אותה למועד אחר אך אני חושש שלא אצליח”.

“אימא, אולי את תוכלי ללכת?” שאל חגי ואמו של חגי ענתה שיש לה משמרת בבית החולים.

“אז מה נעשה?” שאל חגי ואביו ענה: “אם לא אצליח לדחות את הפגישה, אדבר עם הרב שלך בטלפון. תגיד לו שאני מצטער ותשאל אותו מתי אוכל להתקשר אליו”.

גם צבי חזר הביתה אחרי הפעולה. “שלום”, אומרת אמו “איך הייתה הפעולה?” “כיפית מאוד”, ענה צבי, “יש לנו מחרתיים אסיפת הורים”,

“איזה יופי”, אמר אבא של צבי שנכנס הביתה בזמן השיחה, “באיזו שעה?” “אתם בשבע וחצי” ענה צבי.

“נלך שנינו, נכון?” שאלה אימא של צבי את בעלה והוסיפה: “צבי ויהודה ישמרו על הקטנים, אולי גם חגי יעזור להם”.

 

נעצור כאן את הסיפור ונשאל את החניכים: “אלו משני זוגות ההורים יכולים לפנות זמן רב יותר לבנם?

 

יום אחד, חזרו חגי וצבי מבית הספר ובדרך דיברו על מסיבת בר המצווה: “אבא שלי אמר לי שאת שבת בר המצווה נעשה במלון עם כל המשפחה” אמר חגי,

“וואו, איזה כיף לך, תגיד גם חברים יבואו”? שאל צבי, “אבי אמר שיהיה אפשר להזמין עוד חדר לשלושה חברים”, ענה חגי ושאל “ומה איתך?”

“אני חושב שמסיבת בר המצווה שלי תהיה בבית הכנסת של השכונה, כמו המסיבה שהייתה לאחי הגדול, יהונתן”. “וכל החבר’ה יגיעו?” התלהב חגי, “איזה כיף לך”.

“התחלת כבר להתכונן לדרשה שלך?” שאל צבי את חגי “לא, אבא שלי אמר לי שנוריד מה”אינטרנט” איזה דבר תורה קצר ואני אקריא אותו. זה לא סיפור גדול”,

“אני כבר התחלתי ללמוד מסכת תענית בחברותא עם אבא שלי ובעזרת ה’ אני אעשה עליה סיום”.

 

נפסיק כאן את הסיפור (אם רוצים ויש זמן אפשר להמשיך אותו כיד הדמיון הטובה)

ונסכם – להורים של חגי יש כסף רב, הם משקיעים בחגי, קונים לו מתנות ועורכים לו מסיבת בר מצווה מפוארת. אבל, למרות הרצון הטוב, עיסוקיהם הרבים מונעים מהם להקדיש זמן לחגי.

ההורים של צבי לא מפנקים אותו ביותר מידי מתנות, הם מטילים עליו לשמור על אחותו הקטנה וגם ארוחת הערב לא מפנקת במיוחד, אבל הוריו מקדישים לו זמן רב.

כסף איננו העיקר. מסיבת בר המצווה, למשל, לא אמורה להיות מנקרת עיניים, אבל חשוב שתהיה בעלת תוכן.

מה חשוב יותר לילד לקבל מהוריו? זמן משותף, יחס ותשומת לב או מתנות וכסף?

יש לדעת שמרדף אחרי הכסף עלול לגרום לנו לאבד דברים חשובים בחיינו.

 

 

לסיכום:

החיים שלנו דומים למרוץ. לפעמים, כמו במשחק ששיחקנו, אנחנו יכולים להתאמץ מאוד כדי להשיג דבר מסוים ומגלים שכל המאמץ היה לשווא ושרדפנו אחרי המטרה הלא נכונה.

דברים חיצוניים, כמו שראינו בהצגה, לא הופכים את האדם למאושר. אדם יכול להחליט שהוא שמח בחלקו ואז יוכל גם ליהנות ממה שה’ נותן לו, אפילו אם המתנה מועטת.

על האדם לנסות להשיג דברים שבאמת ראוי להשתוקק אליהם כגון מצוות וערכים. אין הכוונה שכסף הוא דבר רע, אלא שלא הוא קובע את איכות החיים.

העיקר שבפנימיות, ברגשות ובמעשים שלנו נהיה טובים וממילא הטוּב יקרין החוצה.

 

 

צ’ופר

רציני: בצד אחד של הפתק כתוב: “איזהו עשיר?” ומופיע ציור של אדון זהבי מהרהר: “בעיות, עליית מחירים, נפילות בבורסה…” ובצד השני כתוב: “השמח בחלקו!” ומופיע ציור של אלון המאושר עם מגב בידו.

לא רציני: ציור של דולר עם כיתוב: “הכסף לא הופך את האדם למאושר. לפעמים ההפך הוא הנכון. אז אני מוכן לעשות לך טובה ולקחת אותו ממך”. אוהב מאוד…  (מצורף בנספחים)